לפני כעשר שנים החלו המועצה האזורית אשכול, רשות מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות, לקדם מתווה, במסגרתו תיעשה חלוקה מחדש של קרקעות יישובי המועצה אשר תאפשר צמיחה גיאוגרפית של כל יישוב, וכן קיום חקלאות, והכל מבלי לפגוע בחקלאות הקיימת ובפרנסתם של היישובים שיידרשו למסור את הקרקעות.
המתווה קבע שחלוקת השטחים תיעשה באופן הדרגתי ובסופו של דבר, על פי המתווה, כל יישוב יוותר עם מכסת הקרקע המגיעה לו בהתאם לתוכנית המאושרת. בשנת 2020 החל המתווה להתבצע ונעשו הסדרים עם מרבית היישובים במועצה.
אולם בעתירה שהגישו לבג"צ אגודת חבל שלום וכן חמישה מושבים במועצה האזורית אשכול השייכים לחבל שלום (דקל, שדה אברהם, פרי גן, יתד ותלמי יוסף) נגד רשות מקרקעי ישראל, קיבוץ נירים וראש המועצה האזורית אשכול, הם ביקשו להורות למדינה לבטל את היישום של "מתווה אשכול".
לדברי העותרים, שיוצגו על ידי עורכי הדין ד"ר אמיר קמינצקי ורות כהן, יש להקצות להם באופן מיידי ובלי קשר לקצב האכלוס, שטחים המעובדים על ידי קיבוץ נירים, וזאת ללא כל תשלום.
קראו גם:
בין היתר טענו העותרים כי ניתנה להם התחייבות שלטונית לקבל את הקרקעות, וכי על ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, לחדול מעיסוק ביישום המתווה, שכן הוא מצוי, לטענת העותרים, בניגוד עניינים בשל היותו חבר קיבוץ נירים.
מנגד, טענה רשות מקרקעי ישראל, באמצעות עו"ד שרון הואש־איגר, כי לא ניתנה כל התחייבות שלטונית, וכי המתווה גובש במשך שנים רבות על ידי צוות מקצועי שניהל מגעים עם כל יישוב ובחן את הצרכים של כל יישוב. לפיכך, כך לטענת רשות מקרקעי ישראל, אין מקום להתערבות בית המשפט. רשות מקרקעי ישראל הוסיפה וטענה כי לרשות האגודה המרכזית חבל שלום עומדים כ־3,400 דונם המיועדים לעיבוד חקלאי, שטרם נעשה בהם שימוש, ואותם היא טרם העבירה למושבים.
גם קיבוץ נירים, באמצעות עו"ד גלי פלד ממשרד "חגי שבתאי, שפירא", טען כי לא ניתנה שום התחייבות שלטונית, וכי מתווה אשכול לקח בחשבון את כל האינטרסים של היישובים, לרבות האינטרס של אי פגיעה בפרנסת קיבוץ נירים, המחזיק בקרקעות ומעבדן מזה עשרות שנים. קיבוץ נירים טען עוד, שאין כל בסיס לדרישת העותרים לקבלת שטחים באופן מיידי, וכי הם יקבלו את כל הקרקעות המבוקשות בהתאם לעיתוי שנקבע במתווה, וכי הוא אינו צפוי להחזיק ביותר ממכסת הקרקע המגיעה לו בהתאם לתכנית.
ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, טען באמצעות עו"ד מיכל רומנו־ברטהולץ ממשרד "שרקון, בן עמי, אשר ושות'", כי הוא לא פעל בניגוד עניינים, וכי לאור החקיקה המחייבת שראש מועצה אזורית יהיה תושב המועצה, הרי שתמיד הוא יעסוק בנושאים שנוגעים גם למקום מגוריו, ובמקרה דנן, מדובר בקיבוץ נירים בו הוא מתגורר.
חויבו בהוצאות
בג"צ, בהרכב השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין וחאלד כבוב, החליט באחרונה לדחות את העתירה. בהחלטת בג"צ נקבע כי האגודה המרכזית חבל שלום מחזיקה בקרקעות שהיו צריכות להיות מועברות אל המושבים העותרים, אך היא לא עמדה בהתחייבויות אלה ונמנעה מלציין זאת בעתירתה. עוד קבעו שופטי בג"צ, כי לא מצאו שום ראייה המלמדת שהמדינה התחייבה בפני המושבים, ולכן לטענות האלה אין תוקף משפטי. השופטים גם קבעו כי לא הוצג כל טעם המצדיק התערבות שיפוטית.
"העותרים", כך נאמר בהחלטת בג"צ לדחות את העתירה, "לא צלחו את המשוכה שעמדה בפניהם ולא הוכיחו הפרה, או אף קיומה, של הבטחה מנהלית או כל טעם מבורר אחר, המצדיקים התערבות שיפוטית במקרה דנן".
העותרים חויבו בהוצאות המדינה בסך 15 אלף שקל, בהוצאות קיבוץ נירים ובהוצאותיו של ראש מועצת אשכול בסך של 10,000 שקל לכל אחד, כך שבסופו של דבר חויבו העותרים לשאת בהוצאות המשיבים שהסתכמו ב־35 אלף שקל.
כל העדכונים - חדשות קיבוץ
