תקוות גדולות נתלו בהקמת נמל התעופה רמון, נמל תעופה בינלאומי שני בישראל שהיו אמורות לנחות בו טיסות מכל העולם. ואולם, כשלוש שנים וחצי אחרי פתיחתו, תקוות אלה הולכות ומתפוגגות, ונמל התעופה נותר בימים אלה כמעט ריק מנוסעים, בייחוד בהשוואה לתורי הענק המשתרכים בימים אלה בנמל התעופה בן־גוריון.
על פניו, ההשקעה הכספית העצומה, כשני מיליארד שקלים, שהשקיעה רשות שדות התעופה (רש"ת) בהקמת הנמל, נראית היום בלתי מוצדקת, ואולם רש"ת אינה אשמה.
רש"ת קיבלה מהמדינה משימה להקים נמל תעופה בינלאומי חדיש שיוכל להכיל את כל סוגי המטוסים, והיא עמדה במשימה בהצלחה רבה. ולכן, לפני שמפנים אצבע מאשימה לרש"ת או לכל גורם אחר, ראוי לעשות גם בדק בית באילת ולבחון מדוע נמל התעופה כמעט שומם ממטוסים, ומדוע לא ירחק היום שהנמל החדיש והמשוכלל יהפוך לפיל לבן בלב הערבה.
פוטנציאל תיירותי
"נמל התעופה רמון פועל כבר למעלה משלוש שנים והוכיח מעל לכל ספק את חשיבותו האסטרטגית", מציינים ברשות שדות התעופה.
את הצניחה בתנועת הטיסות הבינלאומיות בהשוואה לשנת 2019 מסבירים ברש"ת במחירי החופשה הגבוהים באילת ובהיעדר אטרקטיביות עבור התייר הממוצע.
עוד הם אומרים כי "נמל התעופה רמון העניק לתושבי אילת, למלונאים ולמדינת ישראל נמל תעופה בינלאומי ועוגן כלכלי בעל פוטנציאל תיירותי לעיר אילת. הפוטנציאל התיירותי של אילת אינו ממומש, בעיקר בשל מחירי המלונות וההיצע הנמוך אל מול שווקים מתחרים במצרים ובירדן. חופי הים האדום משווקים לתייר האירופאי בתמורה מעולה לכספם, ולפיכך התיירים מעדיפים כיום את מצרים וירדן".
הבעיה, כך מציינים אנשי תיירות, נעוצה בשיווק העיר בחו"ל.
"קשה היום לשווק עיר כל כך יקרה בחו"ל", מדגיש גורם מענף התיירות. "התיירים שמתעניינים בחופשה באילת נדהמים מהמחירים הגבוהים ובאופן טבעי הם בוחרים אתרי תיירות זולים יותר בעקבה או בסיני. בשליש מהמחיר שמבקשים באילת זוכים התיירים לכל הפינוקים בסיני. בעקבה אפילו זול יותר והם מקבלים נופש ברבע מהמחיר המבוקש באילת".
מעדיפים את השכנות
בתחילת הדרך, כשנמל רמון נחנך בתחילת שנת 2019, נראה היה שהוא ממלא את ייעודו. מנתוני רש"ת עולה שכבר בשנה הראשונה עברו בנמל התעופה רמון כמיליון וחצי נוסעים, מרביתם בטיסות פנים, וכ־450 אלף תיירים שבאו לישראל בטיסות חסך בינלאומיות.
ואולם, משבר הקורונה שפרץ בתחילת שנת 2020 וסגירת השמיים בעקבותיו עצר את תנועת המטוסים בכל העולם ושיתק גם את התנועה הבינלאומית ברמון.
מאז חלה ירידה מתמדת במספר הטיסות בנמל התעופה רמון: הטיסות הבינלאומיות כבר אינן נוחתות ברמון, ואילו חברות התעופה הישראליות שהחזיקו בקו לאילת מצמצמות את נפח הפעילות.
ויש לכך כמה סיבות. סגירת שדה דב הפחיתה את הכדאיות הכלכלית בקו לאילת, הנוסעים מעדיפים לבוא לעיר בכלי רכב ולא בטיסות שמסרבלות את ההגעה, החברות הבינלאומיות גילו יעדים אטרקטיביים יותר, והתיירים גילו שבמפרץ אילת יש מקומות זולים הרבה יותר מאילת. כמה זול? בעקבה מעניקה הממשלה לחברות התעופה תמריץ של 90 אירו לכל נוסע שנוחת בעקבה, לעומת 60 אירו שמעניק משרד התיירות הישראלי.
התמריצים שהממלכה הירדנית מעניקה לחברות התעופה לצד המחירים האטרקטיביים שעקבה מציעה לתיירים, הביאו לכך שחברות התעופה שמפעילות טיסות חסך בוחרות לנחות בעקבה.
ואם לא די בכך, בתקופה האחרונה אפשר להבחין בתיירים שעוברים בכיוון ההפוך - מעקבה לאילת. אם בעבר התיירים ניצלו את מחיר הטיסה הנמוך לאילת ועוברים מאילת לעקבה, היום התהפכה המגמה.
תיירים מסלובניה וקרואטיה נוחתים בעקבה, שוהים שם לילה או שניים, עוברים לישראל דרך מעבר הגבול רבין ונוסעים באוטובוסים לטיול של יום אחד בים המלח, במצדה ובירושלים. חלקם חוזרים לירדן דרך אותו מסוף וחלקם ממשיכים ושבים לירדן דרך מעבר אלנבי.
עד לאחרונה חברת אוטובוסים ישראלית הסיעה את אותם תיירים לישראל וגבתה מהם מחיר גבוה. כדי להוזיל את המחיר, מצאו סוכני הנסיעות חברת אוטובוסים ממזרח ירושלים שמסיעה עבורם את התיירים בחצי מחיר.
משימה לאומית
בשל צמצום הפעילות בנמל התעופה רמון, פנה ראש העירייה, אלי לנקרי, לשרת התחבורה, מרב מיכאלי, ולשר התיירות, יואל רזבוזוב, בדרישה לפעול בכל דרך כדי להחיות את הנמל ולהביא חברות ישראליות ובינלאומיות לטוס מרמון ואליו, בין שבאמצעות קביעת מדיניות ובין שבאמצעות מתן תמריצים.
"זו חייבת להיות משימה לאומית. אל תתנו לשדה החדיש והיפה למות", ציין ראש העירייה.
לנקרי כתב עוד בפנייתו, "עתיד נמל התעופה מונח כולו על כתפיכם ואתם אלו שתדונו אותו לשבט או לחסד, להפיכתו לפיל לבן או לשדה תעופה בינלאומי משגשג".
בפנייתו קבל ראש העירייה על תהליך קבלת ההחלטות האיטי במשרדי הממשלה, והדגיש שהדשדוש הזה מקרב את אילת לעוד חורף שחון שיצטרף לתקופת הקורונה הקשה, ובעצם לגסיסתו של נמל התעופה והורדת ההשקעה האדירה לטמיון. "אפשר, צריך וחייב גם אחרת", כתב לנקרי. "שדה התעופה רמון הוקם בעיקר על מנת לעודד טיסות בינלאומיות, אחרת לא היה טעם בהעתקת השדה מהעיר".
ספק אם פנייתו של ראש העירייה אל שרי ממשלת המעבר אכן תזיז משהו, אבל לנקרי מבקש מהם לקבל החלטות אמיצות דווקא עכשיו ולהקים בדחיפות צוות משימה שידון בנושא, יבחן את הדברים וימליץ על צעדים שישנו את פניו של הנמל. "דווקא בעת הזו נדרש לקבל החלטות אמיצות על מנת להחיות את שדה התעופה, ולתת הזדמנות ותקווה לעיר אילת לתיירות החוץ. זו חייבת להיות משימה לאומית. אל תתנו לשדה החדיש והיפה למות", כתב לנקרי.
בפנייתו לשרים, ראש העירייה אף הציע כמה דרכים שיפיחו חיים חדשים בנמל התעופה.
אחת מהן היא העתקת חלק מפעילות חברות התעופה מנתב"ג לרמון בתקופות שיא כמו בקיץ הזה, בין היתר באמצעות הענקת תמריצים. "לחלק משמעותי מתושבי ישראל, מבאר־שבע ודרומה, זה ישתלם בכל מקרה - במקום להמתין בתורים ארוכים ומייגעים ברמון הם גם יזכו לפטור מתשלום על חנייה וייהנו מתנאים נוחים".
דרך אחרת היא להעניק לחברות התעופה הבינלאומיות פטור מאגרות בנמל רמון למשך שנתיים, בהתאם להחלטה המקורית. הפטור נקבע מראש לשלוש שנים, אך בגלל משבר הקורונה הוא ניתן לשנה אחת בלבד. כמו כן מציע ראש העירייה להעניק תמריצים לשנתיים, כמו למשל בונוס של 20 יורו שיוענק לחברות תעופה שהיקף פעילותן בנמל התעופה רמון יעלה על עשרה אחוזים.
לנקרי מציע עוד לאפשר לחברות זרות לפעול בקו טיסות הפנים בין אילת לתל־אביב כדי להקל גם על תושבי אילת שנאלצים להתמודד עם תדירות נמוכה של טיסות ועיכובים תכופים.
מעדיפים את הרכב
באופן די מפתיע, ולמרות הפעילות הנמוכה בנמל רמון, רש"ת לא צמצמה את מצבת העובדים, שלא כמו שתי חברות התעופה ארקיע וישראייר שצמצמו את מצבת העובדים שלהם מאוד ואף סגרו את משרדיהן באילת.
תושב אילת שהועסק בחברת ארקיע מספר, "עבדתי בארקיע ואחרי סגירת שדה דב החליטה הנהלת החברה על צעדי התייעלות שכללה פיטורים של כ־250 עובדים. חלק מהעובדים ואני ביניהם החליטו שלא להמשיך בחברה. מאז שננקטו צעדי ההתייעלות, החברה לא חזרה לעצמה וצמצמה את הטיסות בקו אילת בגלל שיקולים כלכליים. השיקולים נבעו מכך שסגירת שדה דב הפחיתה את מספר הנוסעים בקו ולארקיע זה לא השתלם כלכלית כי המטוסים לא היו בתפוסה מלאה. הנוסעים כידוע, העדיפו להגיע לאילת ברכב בגלל הסרבול בנתב"ג והריחוק של נמל רמון מהעיר".
נמל התעופה רמון יהפוך לפיל לבן?
"משל הביצה והתרנגולת מתאים בדיוק למה שקורה כאן. בגלל מיעוט נוסעים מצמצמים טיסות, ובגלל מיעוט טיסות יש פחות נוסעים, וזה בעצם מה שגורם לפעילות נמוכה בנמל רמון. כבר עם בניית הנמל עלה חשש שהפרויקט יהפוך לפיל לבן. לצערי, היום כולם רואים שזה בדרך לשם".
בודקים כדאיות
מנכ"ל תאגיד התיירות, יוסי חן, השוהה בימים אלה בחו"ל בניסיון לשווק את אילת לסיטונאי תיירות וחברות תעופה, אמר: "משרד התיירות פרסם נוהל טיסות לפיו כל חברה שרוצה לטוס לנמל התעופה אילת תקבל 60 יורו על כל מושב תפוס. הנוהל פורסם עד בחודש ספטמבר. נכון לעכשיו, ישנן מספר חברות תעופה שבודקות כדאיות ביעדי הטיסה לחורף 22-23 ובהן ריינאייר, טראנס אביה פאריז, פינאייר וחברה נוספת מרוסיה".
בנוגע לעונת החורף הקרובה, אמר חן כי "המצב עדיין לא ברור, אבל במצב הדברים כפי שאני רואה אותם, אני מאמין שתהיינה לפחות עשר טיסות שבועיות מחו"ל לרמון. נכון שזה לא בדיוק מה שחלמנו עליו, אבל זו התחלה, וכולי תקווה שמישהו יבין שחייבים לשווק את נמל התעופה אילת לחו"ל ולפתוח אותו לטיסות רבות בעולם. כולי ציפייה כי משרד התיירות ירים את הכפפה, וכבר בחורף הקרוב נראה מעל למאה אלף תיירים שמגיעים דרך נמל התעופה לאילת וזה לא בשמיים, צריך רק לרצות".
שכחו אותנו
גם תושבי אילת מאוכזבים מאוד מהפעילות המינורית בנמל "רמון". עד שנת 2019 נהנו תושבי העיר משני שדות התעופה, באילת ובתל־אביב, אשר הקלו עליהם בנסיעותיהם למרכז ובחזרה הביתה.
הקו שפעל בין תל־אביב לאילת היה עמוס ושני השדות היו מלאים בנוסעים שנהנו מהיצע גדול של טיסות. בימים עמוסים במיוחד המריאו מספר טיסות מדי שעה באמצעות שתי חברות התעופה.
אלא שבאותה שנה, ובהפרש של חודשים אחדים, נסגר שדה דב והשדה באילת והפעילות עברה לרמון ולנתב"ג.
נגיף הקורונה שפרץ בתחילת 2020 הנחית את המכה האחרונה על ענף התעופה הבינלאומי בכלל, ועל התעופה המקומית, בפרט.
"כולנו ראינו וחווינו איך התייחסו שתי החברות לתושבי אילת בתקופת הקורונה", אמרה ליטל המתגוררת באילת בעשור האחרון, "חברת ישראייר עוד הוציאה פה ושם טיסות, אבל חברת ארקיע זנחה אותנו ואת זה אנחנו לא שוכחים".
נחום, תושב אילת ותיק אמר, "אני לא מבין את מקבלי ההחלטות במדינה. כל ילד היה יכול להבין שסגירה של שני שדות תעופה במקביל תנחית מכה אנושה על הטיסות לאילת או ממנה. לצערי, את מה שמבין כל תושב לא ראו אלה שקיבלו את ההחלטות. במילים אחרות, אותם מקבלי החלטות, הם אלו שנתנו את ה'נוק אאוט' לתעופה הפנים ארצית ולנמל רמון".
כמעט 400 אלף נוסעים מתחילת השנה
ברשות שדות התעופה מציגים נתונים על פעילות השדה: "נמל רמון הוכיח מעל לכל ספק את חשיבותו האסטרטגית"
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "מתחילת השנה עברו בנמל התעופה רמון כ־390 אלף נוסעים במעל 5,000 תנועות מטוסים בטיסות פנים ארציות. עונת הטיסות הבינלאומיות לאילת מתחילה באוקטובר ומסתיימת באפריל ושיווק העיר לחברות התעופה וחברות החסך נעשה תוך עידוד תקציבי, הן של משרד התיירות והן של רשות שדות התעופה.
"רמון הינו נכס אסטרטגי למדינת ישראל והינו שדה משני לנתב"ג שלו יכולת השפעה על התעופה מישראל ולישראל. נמל התעופה רמון עובד כבר למעלה משלוש שנים והוכיח מעל לכל ספק את חשיבותו האסטרטגית".
עוד נמסר כי "נמל התעופה רמון נבנה במהלך חמש שנים מאדמת מדבר לשדה מרהיב ובהשקעה גדולה במטרה לתת מענה לשירות הנוסעים לדרום המדינה, ולהרחבת טיסות הלואו־קוסט והתיירות הנכנסת לישראל. הנמל מהווה עוגן כלכלי לעיר אילת ומהווה נכס אסטרטגי למדינת ישראל כתשתית לאומית לתיירות, בעת משבר וכאלטרנטיבה לבן־גוריון (כשדה אסטרטגי הוא היה שדה חליפי במבצע 'שומר החומות').
"רמון, שדה תעופה בינלאומי מודרני התואם את הצרכים של הנוסע במאה ה־21 מהווה דוגמה למגה־פרויקט תחבורתי־תעופתי מורכב המאגד בתוכו התייחסות להיבטים שונים ובהם ביטחון, שינוע לוגיסטי, ועוד. תוך כדי בניית הנמל התבקשנו להאריך את מסלול השדה מ־3,100 מטרים ל־3,600 מטרים על מנת שהוא יוכל לקלוט את כל סוגי המטוסים. הקמת שדה התעופה רמון חייבה תכנון וראייה הוליסטית הלוקחת בחשבון צרכים ביטחוניים (קרבה לגבול עם ירדן), חווית משתמש של הנוסע/תייר בעידן המודרני, תקני תעופה בינלאומיים מחמירים, ועוד".
כל העדכונים - חדשות קיבוץ
