בקונגרס הקואופרטיבי העולמי ה-33 שנערך לפני שבועיים בסיאול, השתתפו 500 אישה ואיש מרחבי העולם, בנוסף ל- 1000 שלקחו בו חלק באופן מקוון, ובמהלכו הוצג מאמר על האופן שבו ערכים קואופרטיביים באים לידי ביטוי בחיי היומיום בקיבוצים. סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ יאיר גולן, שהשתתף בו יחד עם רשמת האגודות השיתופיות וראש היחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית, הבטיח כי "הממשלה תקדם הקמת קואופרטיבים בכל תחומי הכלכלה".
4 צפייה בגלריה
מערך הערבות ההדדית. פעילות קהילתית בתקופת הקורונה בקיבוץ כפר גליקסון
(צילום: באדיבות התנועה הקיבוצית)
בשנים האחרונות עומלים בתנועה הקיבוצית על חיזוק זהותם הקואופרטיבית של חבריה הבאה לביטוי באופן ניהול קיבוצם, בארגונים המשותפים להם, ביחסיהם עם החברה שמחוץ להם ובקשריהם עם העולם הקואופרטיבי. לצורך כך הוקמה בתנועה היחידה לקידום הקואופרציה האמונה על בניית קשר רציף ויציב עם התנועה הקואופרטיבית העולמית, בתור נושאי דגל זה בישראל ושגרירי המדינה בעולם זה.
קראו גם:
כפועל יוצא מכך יצאה משלחת מישראל לקונגרס הקואופרטיבי העולמי ה-33 שנערך לפני שבועיים אשר כללה את סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ יאיר גולן, רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן, ועו"ד מרב ניב, ראש היחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית.
הקונגרס, אשר נערך בסיאול, בירת דרום קוריאה, ונמשך שלושה ימים, נסב סביב ארבעה צירים מרכזיים: בחינה, חיזוק, מחויבות ומימוש הזהות הקואופרטיבית. כל ציר נחלק לנושאי משנה, במסגרתם נבחנו נקודות מבט שונות.
החלק שדן בבחינת הזהות הקואופרטיבית הביא אל שולחן הדיון את חשיבותו של המותג הקואופרטיבי החזק, את הצורך ביצירתן, קידומן ומימושן הלכה למעשה של הזדמנויות חינוכיות ומתן הכשרה וכלים לניהול ולחיים קואופרטיביים, את חשיבותן של התרבות והמורשת התרבותית לקיומה של זהות קואופרטיבית מובחנת, את אתגר הממשל הפנימי הדמוקרטי וחשיבות השמירה עליו כממשל מכליל ומשתף וכן את הצורך והחשיבות בקיומה של שותפות מתמשכת עם ממשלות וגורמי ממשל.
בדיונים שנסבו סביב הדרכים לחיזוקה של הזהות הקואופרטיבית, נבחנו היבטים של שימוש בכלים דיגיטליים ובפלטפורמות טכנולוגיות, תמיכה בניהול שרשרות ערך אתיות, דרכים למתן מענה לצרכי ההון העתידיים וכן מקומה החשוב של תמיכה בחדשנות יזמית ובטיפוח רשת יזמית משותפת. המחויבות לזהות הקואופרטיבית נבחנה ונדונה הן ביחס לחשיבותה בחיזוק קהילות מקומיות וביכולת התמודדות טובה עם משברים, דוגמת משבר הקורונה, והן ביחס להיבטים רחבים יותר: פיתוח קואופרטיבי מסביב לעולם, ותרומתה של הקואופרציה בכלל וקואופרטיבים בכלל לקידום שוויון ושלום ושמירה על מרכיבי קיימות וסביבה.
הדיונים שהוקדשו למימוש הזהות הקואופרטיבית עסקו, מצדם בדרכים לפיתוח משרות מתגמלות, שירותי רווחה ובריאות נגישים, מקומות מגורים ואנרגיה ברי השגה, והכל – בתוך מסגרת הכלכלה החברתית העולמית המתפתחת.
4 צפייה בגלריה
סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ יאיר גולן, נושא דברים בשולחן העגול במסגרת הקונגרס הקואופרטיבי ה-33
(צילום: international cooperative alliance)
סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ יאיר גולן, נשא דברים במסגרת שולחן עגול של נציגי ממשלות ורשויות ממשלתיות לקידום קואופרטיבים, שנערך כחלק מאירועי הקונגרס. מטרת השולחן העגול הייתה להפגיש נציגי ממשלות וגורמי ממשל שונים מרחבי העולם לדיון שמטרתו להעריך את האופן בו ממשלות יכולות לתמוך בשיפור החקיקה הקיימת ויצירת מסגרות רגולטוריות תומכות לפיתוח קואופרטיבים, וכן בקידום מדיניות ותכניות עבודה למינוף המודל הקואופרטיבי כדרך להתאוששות בעידן מגפת הקורונה ולאחריו וקידום יעדי הפיתוח של האו"ם.
סגן השרה גולן התחייב כי בשנים הקרובות תפעל מדינת ישראל להיות יותר נוכחת בקידום חינוך והשכלה בתחומי הקואופרציה, בקידום מסגרת חקיקה תומכת ובעידוד השלטון המקומי והאזורי לפעול על מנת להביא להקמה וצמיחה של קואופרטיבים בכל תחומי הכלכלה והחברה.
עו"ד מרב ניב, מהיחידה לקידום הקואופרציה בתנועה הקיבוצית, ציינה כי "דווקא בתקופה המאתגרת הזו, הצליח הקונגרס להפגיש בני אדם מחמש יבשות, בעלי מכנה משותף אחד: אמונה ורצון להמשיך לקדם ולהוציא לפועל ביחד את רעיון ההתארגנות המשותפת של אנשים לטובת אנשים, שבסופו של דבר יהפוך את העולם למקום שטוב יותר לחיות בו".
במהלך הקונגרס התקיים גם כנס מחקרי בו השתתפו עשרות חוקרות וחוקרים מרחבי העולם. הנושא המרכזי של הכנס היה זהות קואופרטיבית על היבטיה המגוונים והאופנים שבהם היא מקבלת ביטוי במציאות, ובפרט, יכולתם של ערכים קואופרטיבים לחזק את החוסן של קהילות, ארגונים ומדינות לנוכח עם משבר הקורונה, המשבר הסביבתי העולמי ואתגרים נוספים.
4 צפייה בגלריה
סגן שרת הכלכלה והתעשייה, ח"כ יאיר גולן, עם ברונו רולנטס, מנכ"ל ברית הקואופרטיבים הבינלאומית
(צילום: international cooperative alliance)
במסגרת הכנס הציגו ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה, ענת מרלא, ממחלקת צמיחה דמוגרפית ופיתוח קהילה, ועו"ד ניב מאמר שכתבו על האופן שבו ערכים קואופרטיביים באים לידי ביטוי בחיי היומיום בקיבוצים. המאמר מתאר את תהליך החיבור והגיבוש של תפיסת "קהילה קיבוצית במיטבה" על ידי התנועה הקיבוצית, ובוחן – באמצעות הממצאים משני סקרים שערכה התנועה בתקופת הקורונה בקיבוצים, האם ועד כמה רווחים מרכיבי הליבה של התפיסה בפועל.
המאמר מחזק את מה שמרבית חברות וחברי הקיבוצים חוו על בשרם במהלך המגיפה: מערך הערבות ההדדית פעל באופן רחב ומשמעותי, הבעלות המשותפת על נכסים והגיוון בפעילות הכלכלית מיתנו את הפגיעה הכלכלית בקיבוצים וסייעו לשמירת החוסן, נערכו התאמות טכנולוגיות שאפשרו להמשיך לקיים מערכת דמוקרטית השתתפותית, המנהיגות המקומית (צוותי צח"י קורונה) אפשרה המשכיות של הובלה ומתן שירותים, והדגש על רב-דוריות הבטיח דאגה לכל שכבות הגיל בהתאם לצרכים שלהם.
"היישום של הערכים הקואופרטיבים שלנו הבטיח את היכולת של הקיבוצים לצלוח את הקורונה בצורה טובה", מציינת ד"ר אילת גלס, שהובילה את תהליך "קהילה קיבוצית במיטבה". עם זאת, היא מציינת שבתחום אחד – מעורבות ואחריות כלפי החברה הסובבת את הקיבוצים, הצטיינו הקיבוצים פחות בתקופת הקורונה, וכן כי מאז התחדד הצורך לשלב גם את נושא הקיימות והאחריות האקולוגית לתפיסה.
"יצאנו למהלך של הטמעת תפיסת קהילה קיבוצית במיטבה בקיבוצים לקראת סוף שנת 2019, ומהר מאוד לאחר מכן הקורונה הכתה בעולם והמהלך התעכב", אומרת אילת. "כתיבת המאמר חידדה לנו את הצורך לפעול כעת גם לעדכון ודיוק המסמך שנוצר, וגם לשיח מתרחב עם הקיבוצים – הנהגות וחברות וחברים, וחיבור שלהם לתוכן ולאופן היישום שלו. אנחנו מזהות את הצורך ההולך וגובר בקיבוצים לעסוק בשאלות של זהות ומהות החברות, ובכוונתנו להמשיך ולעסוק בכך במהלך השנה הקרובה".
