בטקס חגיגי שנערך בירושלים העניקה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר את פרס המנכ"לית לעשרה אנשי ונשות חינוך פורצי דרך, שתרמו תרומה ייחודית לקידום החינוך ולהובלת חדשנות במערכת החינוך. אחת ממקבלי הפרס היא שני ניר-פלג, תושבת קיבוץ אפיקים, מחנכת כיתות תקשורת לתלמידים על הספקטרום האוטיסטי בחטיבת הביניים בבית החינוך גאון הירדן דרכא של המינהל לחינוך התיישבותי.
הפרס - מענק כספי בסכום של 36 אלף שקל לקידום יוזמות חינוכיות במערכת החינוך - הוענק לה על קידום יוזמה למען שילוב תלמידים בחברה באופן יצירתי ומזמין תוך יצירת שיתופי פעולה עם הצוות החינוכי וקהילת בית הספר וכן על יצירת מוטיבציה בקרב התלמידים למען קידומם האישי והחברתי.
"זה מאוד משמח ומרגש שרואים את העבודה שלי ובעיקר בחינוך המיוחד ונותנים לה במה וכבוד", היא אומרת השבוע, "זו עבודה מאתגרת והעשייה היומיומית היא לייצר חיבורים כל הזמן בין התלמידים על הרצף האוטיסטי לבין העולם כדי לנפץ סטיגמות ולשבור תקרות זכוכית. ההוקרה מאוד מפרגנת ונותנת לי דרייב להמשיך והוכחה שאני עושה משהו נכון", היא אומרת השבוע בהתרגשות.
אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי ויו"ר ועדת הפרס במינהל, שהמליצה עליה לפרס המנכ"לית אמר על זכייתה: "למדנו מתוך המפגש איתה על עשייתה הרבה והמשמעותית, הן בקרב התלמידים והן בקרב קהילת המורים. הכרתי אשת חינוך שרואה את החינוך כשליחות וכערך מרכזי לעתיד ילדינו ולעתידה של מדינת ישראל. היא מתווה דרך של התחדשות ומקצועיות, חיבור ערכי עמוק ואהבה שבין אדם לחברו שממלאים אותנו בתקווה ובגאווה".
באה מהקושי
לניר-פלג, שאובחנה בילדותה כתלמידת לקוית למידה, היה ברור כבר מההתחלה כי החינוך המיוחד הוא התחום שבו היא תרצה לעסוק. "החינוך בחר בי ובעיקר החינוך המיוחד והיה לי ברור שאני אלך ללמוד חינוך", היא מספרת, "הייתי תלמידת לקוית למידה, שקטה ונחבאת אל הכלים ולקח זמן עד שהבינו שאני לא באמת לומדת. בכיתה ו' עברתי לבית הספר שחף בדגניה לילדים עם לקויות למידה, שם התחלתי להכיר את עצמי כתלמידה ולראות מה עוזר לי. יש שם צוות מדהים שלא ויתר עליי ואפשר לי לא להיות שקופה".
למרות הקושי הצליחה ניר-פלג לסיים את לימודי ההוראה במכללת אורנים בהצטיינות ומיד לאחר מכן השתלבה בצוות החינוכי בבית החינוך גאון הירדן. "היה לי מאוד קשה להתקבל לאורנים כלקוית למידה, אבל התעקשתי וביקשתי שייתנו לי הזדמנות להוכיח את עצמי. לא ויתרתי כי האמנתי והרגשתי בכל כוחי שזה התחום שלי וכך היה. הגעתי להבנה שאני יכולה להשפיע בחינוך המיוחד כי אני באה מהקושי".
כמורה וכמחנכת בכיתות התקשורת בחטיבת הביניים בבית החינוך גאון הירדן שם מתחנכים כ-70 ילדים על הרצף האוטיסטי, ניר-פלג פועלת לחיבור ולשילוב בין הקהילות של החינוך הרגיל והחינוך המיוחד. "כמו שיש דתיים וחילוניים באותו יישוב, גם פה אנחנו מאמינים בקיום של שתי הקהילות - של החינוך הרגיל ושל חטיבת נווה על הרצף האוטיסטי. יש פה חלון הזדמנויות אותנטי ללמוד ולהכיר אחד את השני וליצור חיבורים. אני כל הזמן מחפשת את הדיאלוג עם התלמידים וכל פעם ממציאה משהו חדש כדי לחבר אותם בינם לבין עצמם ולחבר אותם לעולם ולקהילה. להוכיח שאפשר ושכל אחד יכול. התלמידים שלי לאורך השנים יודעים את הסיפור שלי ואני חושפת אותו בשיעורי ייצוג עצמי; אני מספרת להם על התהליך שעברתי והם לומדים שזה לא משהו שמנותק מהמציאות".
רעיונות מהתלמידים
הפרס שבו היא זכתה הוענק לה על השילוב הזה אותו היא יישמה בהצלחה בבית החינוך גאון הירדן. "אני ממש מאמינה בזה בכל לבי. צריך להכיר את מי שנמצא לידי ואת מי ששותף איתי במרחב וכדי להכיר צריך להיפגש וליצור דברים משותפים ביחד. ייצרתי המון דברים שבאו מתוך דיאלוג עם התלמידים. כל תלמיד הוא שונה ויש צורך להכיר מחדש כדי לחבר בינם לבין עצמם ואחר כך בינם כקבוצה לעולם. דרך המפגשים האלה פתאום לומדים להכיר את האדם העומד מולך ולא את הסטיגמה".
אחת מהיוזמות אותן קידמה ניר-פלג הוא חדר בריחה אותו בנו התלמידים ובאמצעותו למדו לייצר תקשורת עם העולם. "דרך חדר הבריחה התלמידים למדו לייצר תקשורת, לנהל לוח זמנים ולהתמודד עם פתרון בעיות בזמן אמת. הם בנו חדר בריחה מאפס ודרך הפרויקט הזה הם היו מגויסים במאה אחוז. הם שיווקו אותו ונפגשו עם אנשי מקצוע ומומחים. זה ממש מרגש וכיף לראות את התלמידים שותפים. כל פעם יש פרויקט אחר, תוך כדי שאני מכירה תלמידים צצים לי הרעיונות ואנחנו יוצאים למסע הזה".
מה הדבר שהכי חשוב לך להעביר לתלמידים?
"את הייצוג העצמי. שהם יידעו לבקש את ההתאמות מהעולם, אבל שיידעו גם מה מצופה מהם בעולם. כשהם הולכים לטיול למשל שיידעו להגיד איפה הם צריכים את ההתאמות שלהם. אני כתלמידה לקוית למידה שתקתי ונכוויתי ואני רוצה שהם ידברו את זה, שיגידו שקשה להם ושהם צריכים עזרה בהתאמות. יהיה להם הרבה יותר נוח אחר כך בעולם. אני רוצה להראות להם שאפשר גם אחרת".
קראו גם:
מה משאיר אותך כל-כך הרבה שנים בהוראה?
"האהבה שלי למה שאני עושה ולתלמידים. הצוות האנושי שקיים פה הוא מדהים בראשותה של המנהלת יעל וירוב שהיא שותפה. כל שנה היא אומרת לנו בישיבת המחנכים הראשונה 'תחלמו'. אנחנו חולמים והיא שם, היא נותנת לנו את האפשרות לחלום, תומכת ומעודדת ומגבה את כל העשייה. היצירתיות הזו היא נעימה ולא שוחקת ונותנת דרייב להמשיך בעבודה ובעשייה".
