ימים לא פשוטים עברו על גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול. ארבעת ימי הסגר השקט שהוכרז עליהם לפני תחילת מבצע "עלות השחר" ("זה לא היה סגר", מבהיר ירקוני, "אלא הטלת מגבלות על התושבים בתחום התנועה בכבישים והעבודה בשדות החקלאיים"), כמו גם 50 השעות של המבצע עצמו, היו עבורו ימים של הערכות מצב תכופות, פגישות עם מקבלי ההחלטות במדינה, וכמובן ניהול של הרשות המקומית, ששוב, כמו בסבבי לחימה קודמים, מתנהלת תחת אש שהומטרה על יישוביה במהלך ימי המבצע. בין לבין הוא גם ציין ביום שלפני פתיחת המבצע הנוכחי את יום הולדתו ה־55.
גם לאחר שהוכרזה הפסקת אש בתחילת השבוע, החזרה לשגרה מלווה בפעילות סביב השעון. לו"ז צפוף הוא מנת חלקו של ירקוני בימים האלה. את הראיון עמו אנחנו מקיימים בשובו מפגישה עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, בה נדון נושא הפיצויים לתושבי עוטף עזה, שניזוקו עקב המצב המיוחד שהוכרז עליו בסוף השבוע האחרון.
מצפה לשקט
"הציפייה שלי", אומר ירקוני, "שהמדינה תפצה את התושבים אצלנו במהרה, בין אם מדובר בחקלאים, שנמנע מהם לעבד את השדות הסמוכים לגדר בשל הלחימה, ובין אם מדובר בתושבים שנמנע מהם להגיע למקום עבודתם בשל מגבלות התנועה בכבישים. סוכם עם שר האוצר, שרשות המסים תפתור את נושא הפיצויים כמה שיותר מהר מבלי לנקוט בירוקרטיה מיותרת".
מהן התחושות עם סיום מבצע "עלות השחר"?
"התחושות הן מצוינות. אנחנו אף פעם לא ששים לרוץ למבצע, אבל כשאין ברירה, יוצאים למבצע. ברור שאנחנו לא מוכנים שזה יקרה בתכיפות גבוהה. במשך שנה וחודשיים, מאז מבצע 'שומר החומות', היה לנו שקט. לא היו הפרעות לאוכלוסייה האזרחית. אני מאוד מקווה שהפעם לאחר המבצע הנוכחי, השקט הזה יישמר יותר משנה וחודשיים. אם הייתי צריך עכשיו לשים את הכסף המועט שיש לי לגבי השאלה אם תהיה הסלמה או לא תהיה הסלמה, אני מעריך שיהיו עוד הסלמות. אני מקווה שהן יהיו בתדירות נמוכה יותר".
בימים שלפני תחילת מבצע "עלות השחר" נשמעה ביקורת מפי ראשי רשויות בעוטף עזה באשר להתנהלות הממשלתית והצה"לית לגבי הסגר וההגבלות שהוטלו על תושבי האזור. גם אתה היית שותף לביקורת הזו?
"לא הייתי שותף לביקורת הזו. להיפך, אני חיזקתי את כוחות הביטחון. זה לא היה סגר. זו היתה הגבלה. יישוב אחד אצלנו (קיבוץ כרם שלום - ע.ב.מ) היה סגור וכמעט נמנעה יציאה ממנו, אלא רק בשעות הלילה וזה היה חמור מאוד. כל שאר היישובים היו במגבלה של תנועת אוטובוסים ויציאה לעבודה. סמכתי על כוחות הביטחון ועל המדינאים שידעו דברים שאנחנו לא ידענו. בשיחות סגורות הם אמרו לנו שלא יתנו למצב הזה להימשך הרבה זמן. זה נכון היה לפתור בעיות בשקט, ואם זה לא הולך, ראינו איך פותרים אותם. לא הייתי שותף לביקורת. להיפך, לא הייתי שותף ואפילו מחיתי על הביקורת שהוטחה כלפי הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד. מותר להשמיע ביקורת, מותר לא להסכים, אבל לא זו הדרך להביע כך עמדות".
יש ציפיות לאחר סיום הלחימה במבצע האחרון?
"יש לי ציפיות לשקט ארוך טווח ושיהיו לנו חיים נורמליים. אני גם מצפה שהמדינה תפצה בהקדם, כמו שהובטח, את החקלאים, את התושבים שהפסידו ימי עבודה ואת אלה שנפגעו פגיעות ישירות על כל הנזקים שנגרמו להם. לטווח הרחוק אני מצפה להשלמת התוכנית הממשלתית, כמו שהצהיר ראש הממשלה, עד ראש השנה לפי הערכתו, לפיתוח אזור עוטף עזה שתביא לצמיחה שאנחנו כל כך מייחלים לה".
קראו גם:
למגן יישובים
ימי הלחימה במבצע "עלות השחר" העלו שוב לסדר היום את סוגיית חוסר המיגון בשבעת היישובים במועצת אשכול, שמרוחקים מגדר המערכת עם רצועת עזה מעבר לטווח 7 הק"מ, הטווח עליו החליטה בשעתו הממשלה כ'מזכה' בבניית ממ"דים לתושבי הישובים הסמוכים לגדר המערכת על חשבון קופת המדינה.
המציאות מוכיחה כי הרקטות של ארגוני הטרור מעבר לגדר שודרגו משמעותית מאז התקבלה אותה החלטה, וגם יישובים שמעבר לטווח 7 הק"מ נכנסו לקו האש. במבצע האחרון, נפלו מספר רקטות בחלק מהיישובים שאינם ממוגנים. בנס איש לא נפגע, אך נגרם נזק לרכוש.
"בכל הזדמנות שהיתה לי מול מקבלי ההחלטות במדינה", אומר גדי ירקוני, "העליתי את הסוגיה הזו. הסברתי להם את האבסורד הזה שחייב לבוא על פתרונו. הובטח לנו שהנושא הזה ייפתר ויינתנו תשובות. אני מקווה עכשיו, לאחר שהתותחים נדמו, תינתן התשובה המבוקשת ונצליח למגן את תושבי שבעת היישובים האלה, שהם חלק מתושבי המועצה האזורית אשכול, ושיינתן להם ביטחון. מה שקרה במהלך המבצע הזה היה שסגרתי קייטנות ושלחתי אנשים הביתה למקומות לא ממוגנים".
פציעה קשה
מבצע "עלות השחר" היה שמונה שנים לאחר מבצע "צוק איתן", שביומו האחרון, ב־26 באוגוסט 2014, שעה לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה, נורה מטח כבד של פצצות מרגמה לעבר קיבוץ נירים, מקום מגוריו של ירקוני.
ירקוני שהיה אז מרכז המשק של הקיבוץ ואיתו רכז הביטחון של הקיבוץ, זאביק עציון וסגנו, שחר מלמד, זכרם לברכה, וכמה עובדים של חברה קבלנית לתיקוני חשמל, הגיעו לפנות ערב לתקן כבל חשמל בחצר הקיבוץ, שנפגע מפגיעת פצצת מרגמה שנורתה לעבר הקיבוץ קודם לכן.
תוך כדי עבודות התיקונים פילחה אז את האוויר אזעקת 'צבע אדום' ושניות בודדות לאחר מכן נחתה פצצת מרגמה שרסיסיה פגעו בזאביק עציון ז"ל, שנהרג במקום, ובשחר מלמד ז"ל, סגנו של זאביק, שנפצע אנושות ונפטר מפצעיו בהגיעו לבית החולים "סורוקה".
גדי ירקוני נפצע באורח קשה ואיבד את שתי רגליו. שנה לאחר מכן הוא נבחר לכהן כראש המועצה האזורית אשכול, תפקיד בו הוא נושא עד היום.
בראיון שערכנו איתו לפני חמש שנים, הודה ירקוני שהוא אינו נוהג להחצין רגשות. "קשה לי מאוד עם מה שקרה", הוא סיפר אז באותו ראיון, "אני נושא את זה בליבי כל הזמן, אבל בה בעת אני גם מביט קדימה וצופה פני עתיד".
המבצע האחרון מחזיר אותך לאותו יום קשה בסיומו של מבצע "צוק איתן"?
"לא. זה לא החזיר אותי לאותו יום. היום ההוא הולך איתי תמיד, אבל אני לא חושב עליו כל הזמן. בעצם, תפקדתי כרגיל. גם כשאני נוסע בזמן שיש אזעקת 'צבע אדום' אני לא חושב על ההקשר הזה. זה לא מעסיק אותי ביום יום. יש לי מספיק דברים אחרים שהם מעניינים ומעסיקים אותי".
החיים משתנים בעקבות אותה פציעה? מתנהלים אחרת?
"החיים משתנים בחלק מהדברים שאתה יכול או לא יכול לעשות, אבל בשמחת החיים זה לא משתנה".
להושיט יד
בעבר התבטא גדי ירקוני, כי יש להושיט יד לשלום לריבון ברצועת עזה. נכון לעכשיו, מדובר בחמאס, שהוא ארגון טרור לכל דבר. גם היום, ירקוני מחזיק באותה עמדה.
"אני עדיין חושב כך", מציין ירקוני, "חייבים להושיט יד בנושאים הכלכליים. זה הפתרון. בסופו של דבר זה יביא לשקט כדי שנוכל לחיות זה בצד זה. אבל השליטים שם חייבים לגמור אתנו את סוגיית השבויים והנעדרים. הייתי דורש מהם קודם כל להחזיר אותם".
יש לך איזה חלום?
"יש לי המון חלומות. אחד מהם הוא חלום קרוב לסיים שני פרויקטים משותפים לנו ולפלשתינאים שמעבר לגדר, שיעלו את רמת החיים שלנו ושלהם. מדובר בפרויקטים כלכליים ענקיים. פרויקט אחד הוא פרויקט סולרי, שיוקם בצד הישראלי במרחק של 500 מטרים מהגדר ממפלסים ועד כרם שלום, והפרויקט השני הוא מתקן לשריפת זבל מרצועת עזה והפיכתו לייצור חשמל לפלשתינים. הפרויקטים האלה יחזירו את השפיות לאזור".
גדי ירקוני. לא חושב על הפציעה
גדי ירקוני לאחר הפציעה. איבד את שתי רגליו | צילום: צביקה טישלר
