הסופר שמוליק טסלר מקיבוץ קבוצת יבנה יוציא לאור בקרוב את ספרו החדש "מאחורי מחסן שקים" (הוצאת אסיף).
הספר כולל סיפורים קצרים שברובם התרחשו בקיבוץ, הכתובים בהומור דק שלעיתים גם נועץ שיניים בנפשות הפועלות.
קראו גם:
הסיפורים זכו לתשבוחות מהזמר הקיבוצניק דודו זכאי, שבכריכה האחורית של הספר כותב: "אלו סיפורי מקום אישיים מנקודת מבטו של ילד שחי את הווית הקיבוץ, סיפורים המספורים בחן רב השומר את הקורא במתח ובציפייה לפתרונם".
את ספרו הראשון "לא מבליג יותר" הקדיש לבנו דור שהתאבד בגיל 22. "נכנסתי לרגשי אשמה שעד היום אוכלים אותי. לכן החלטתי לשנות את המציאות ואת העבר בעזרת הדמיון, לגדול ולגדל הכול מחדש – אבל הפעם זה יהיה כמו שצריך.
"התעוררתי בלילות, אחזתי בעט, והמילים זרמו על הנייר. חייתי מחדש את ילדותי ואת בגרותי, וגם כיום אני חי מחדש את כל שלבי החיים, אך הפעם לא אכשל. בזמן הכתיבה הכול שונה, כי אני מצליח לשנות גורלות. לילות אלו משפיעים עליי במהלך כל שעות היום, וכך אני מתפקד באופן רגיל.
בספרו החדש "מאחורי מחסן שקים", שיצא לאור בקרוב בהוצאת אסיף, הוא שוב לוקח לעצמו את הפריבילגיה לשנות: לסיים את הסיפורים כפי שהיה רוצה שבאמת יקרו. " הקוראים יקבלו פרספקטיבה שונה ומרגשת על ההתרחשויות שמאחורי המחסן, יפנימו וילמדו את הלקחים. אני כותב ומוחי סוער, אני רוקם וחי מחדש את התקופה המטלטלת ביותר שלי".
בדמיונו של טסלר המציאות הקשה משתנה. "אמנם כשאני מרים את הראש מהדף וחוזר להווה, אני מקבל זבנג, אבל אני מתעודד מכך שמאוחר יותר אני שוב חוזר לעולם שלי. היום, כשהטקסטים שכתבתי – ועדיין כותב – קורמים עור וגידים ויוצא מהם ספר, מתחשק לי לעשות אצבע משולשת למורים שלי לטבע, לתנ"ך ולגיאוגרפיה, ולכולם: 'הנה, זה מה שיצא ממני'.
"באחד המשפטים בספרי החדש כתבתי: 'אילו היו ההורים עוצרים לרגע את שגרת יומם ובוחנים את עקרונות הקיבוץ אל מול צרכי ילדיהם, היו מסיקים מיד: 'ילד צריך הקשבה, לא רק השכבה!'.
שמוליק טסלר נולד בקיבוץ קבוצת יבנה בשנת 1954 למשפחה בת שישה ילדים. הוא דור שני לשואה לאימו, שרק היא ואחותה שרדו, ולאביו שעלה לארץ מרומניה.
כיצד הסתדרת עם הלינה המשותפת בקיבוץ?
"הלינה המשותפת בקיבוץ עשתה טוב לי, לאחי ולאימי. לא היינו צריכים לחוות את השיחות שלה עם אבא, שתמיד הסתיימו בניגוב דמעות, ואילו היא ידעה שאנחנו מסודרים כי יש מי שמשגיח עלינו. בימים ההם בקיבוץ הלכנו לבית ההורים בשעה ארבע אחר הצהריים, ישבנו כמה דקות והלכנו למגרש הספורט עד שעת ההשכבה בבית הילדים.
"בעצם הכרתי את אימי רק לאחר שחרורי מהשירות הצבאי, כשיצאנו ביחד למסע לפולין, ואז התחלתי להעריצה. החיבוק הראשון שקיבלתי ממנה היה בסיום אמירת 'קדיש' במחנה אושוויץ שבו הושמדה כל משפחתה. ניגשו אליי עשרות אנשים, שאת חלקם כלל לא הכרתי, ועטפו אותי בחיבוק ובהתרגשות".
טסלר מודה כי בילדותו היה לו קשה במסגרות, ובמיוחד במסגרת הנוקשה של בית הספר.
"התקשיתי להסתגל לבית הספר ובית הספר התקשה להסתגל אליי, יותר נכון המורים והמחנכים. רוב היום עבדתי בגידולי שדה. התגייסתי לצבא בנובמבר 1973 לגדוד 202 של הצנחנים, עברתי קורס קצינים והשתחררתי בדרגת רס"ן".
הוא הקים משפחה עם שלושה בנים ובת, ובמהלך השנים למד בין היתר קורס טכנאות מחשבים, עיצוב גרפי בפוטושופ, צילום, כתיבה יוצרת ועוד.
