בשנת 2013 העיד רועה הצאן מוחמד קבהה אבו־היימן מהכפר טורה שליד ג'נין כי אחת הכבשים החולות שבעדר שלו הבריאה באורח פלא. הוא תלה את החלמתה בתזונה שהייתה זמינה לה, שכן היה צמח אחד עיקרי המצוי בשטח המרעה. הוא החליט לנסות זאת על עצמו, והחל לצרוך את הצמח המדובר, שרביטן מצוי (Ephedra Foeminea), בתקווה שאולי יירפא אף הוא ממחלת הסרטן שאותרה בגופו. הוא נהג להרתיח את השרביטן במים ולשתות אותו כסוג של תה. להפתעת כל גורמי הרפואה החלים אבו־היימן מהסרטן שממנו סבל תקופה ארוכה. המקרה גרם לחוקרים רבים לטעון שמדובר בקוריוז ושהסיבה להחלמה הם הטיפולים הכימותרפיים שעבר, אך העדויות על סגולות המרפא של הצמח המשיכו לזרום.
2 צפייה בגלריה
חיים חזן אוחז בשרביטן. השלב הבא, לבחון את השפעת הצמח על מערכות בגוף האדם
(צילום: באדיבות מו"פ ערבה תיכונה וצפונית)
השרביטן הוא צמח ממשפחת השרביטניים, והוא נודע במשך שנים רבות כבעל ערך רב ברפואה הסינית, ובשנים האחרונות גם ברפואת הצמחים המערבית. הסוג שבו נהוג להשתמש נקרא שרביטן סיני (Ephedra Sinica). הודות לאפדרין, חומר הנמצא במינון גבוה בצמח, השתמשו בשרביטן הסיני כממריץ לסייע במקרים של תת־לחץ דם ושל השמנת יתר. האפדרין דומה בפעולתו להורמון האדרנלין המופרש בגוף האדם. הרפואה הקונבנציונלית פיתחה תרופות המבוססות על האפדרין (ועל הפסאודואפדרין), וייעודן הוא להרחיב את דרכי הנשימה ואת מערות האף.
מאמצים רבים
מתוך שישים מיני השרביטן, בישראל גדלים שני מינים נפוצים: השרביטן המצוי, הגדל בעיקר בהר הנגב, בשפלה, במישור החוף, בצפון הארץ ובגולן; והשרביטן הריסני (Ephedra Aphila), הגדל בעיקר בדרום: מהר הנגב ועד הערבה הדרומית.
העדויות הרבות והסיפורים האנושיים של חולים שטענו כי הצליחו להבריא ממחלת הסרטן בעקבות שימוש תכוף בצמח השרביטן, העירו את השדה המחקרי בישראל, שניסה לבחון זאת באופן מדעי. הבדיקות הראשוניות לא מצאו סגולות רפואיות ייחודיות בשרביטן המצוי ובשרביטן הריסני. כמו כן לא נמצאה במינים אלו עדות מובהקת לקיומו של החומר אפדרין. במחקר שנערך על השרביטן הריסני באוניברסיטת אלכסנדריה שבמצרים מצאו החוקרים חומר המכונה אפדרדין, שבשונה מהאפדרין דווקא מרגיע ומסייע בהורדת לחץ דם.
מ־2013 ועד 2016 נערכו במכון וולקני ובאוניברסיטה העברית מחקרים שונים לבחינת יכולת הטיפול של השרביטן בתאים סרטניים. תחילה ניסו החוקרים למצות את הצמח במים, אחר כך באלכוהול, ולבסוף במגוון רחב של טכניקות וממיסים אורגניים. בכל המחקרים הייתה המסקנה חד־משמעית: לא ניתן להוכיח קשר בין הצמח ובין ריפוי מסרטן, כך לפי בדיקות המעבדה.
במו"פ ערבה תיכונה וצפונית החליטו להמשיך ולבחון את היכולות של הצמח, אבל חששו שייתקלו באותם קשיים הנוגעים למיצוי יעיל של השרביטן. יתרה מזאת, רוב העדויות שניתנו נגעו לשרביטן המצוי ולא לשרביטן הריסני שאיתו נערך המחקר המחודש.
בשנת 2017 נכנסה לעובי הקורה חוקרת הצמחים המדבריים ד"ר רבקי אופיר ממו"פ ערבה תיכונה וצפונית, במטרה לאתר חומרים מיטיבים לאדם בשרביטן הריסני הגדל בנחל פארן. עם יער בר־לבן, מנהלת המעבדה הביולוגית בתחנת המחקר "יאיר" שבחצבה, ועם חיים חזן, בן עין גדי וכיום תושב צוקים, ההרבליסט האמון על טכניקות המיצוי - היא יצרה מיצוי לשרביטן במטרה לבדוק את השפעתו על תאי סרטן לימפומה.
בשורה בדרך
לאחר התבוננות ארוכה במבנה הצמח, והודות לחשיבה מעמיקה, הגיע חזן למסקנה שכדי להגיע לתפוקה מקסימלית של חלקי הצמח המיועדים למיצוי, יש לבצע את המיצוי בכמה ממיסים אורגניים שונים (כלומר בשלל חומרים כימיים המכילים פחמן ומיועדים לספוח חומרים כימיים אחרים מתוך הצמח). לאחר מאמצים רבים הגיעו גם התוצאות המיוחלות. גם אם הן ראשוניות, הן מעידות שאולי ישנה בשורה בדרך.
בניסוי השתמש חזן בשלושים גרם של השרביטן הריסני, ואותם הפך בעבודה מאומצת למאה מיליגרם של תמצית מזוקקת. את התמצית דילל בחומר ממיס שנועד לביצוע מחקרים. את התמצית הזאת "הפגיש" בהדרגתיות עם נוזל המכיל תאי סרטן מסוג לימפומה של עכברים. בין כל הזרקת תמצית שרביטן המתין 20-12 שעות, ובכל פעם הגדיל פי שניים את כמות החומר. בתום ארבעה סבבים כאלה נמצא כי חוסלו 97% מסך התאים הסרטניים.
ההצלחה של המחקר איננה רק בעצם העלמת התאים הסרטניים כמעט לחלוטין, אלא בעיקרה העקביות בין השרביטן להצלחת הטיפול. בכל פעם שחזן הוסיף כמות כפולה, תאי הלימפומה ירדו במחצית מכמותם. את הקשר הליניארי, הקריטי בכל מחקר, הצליח חזן להוכיח באופן מובהק.
"אנחנו שמחים על פריצת הדרך המשמעותית של המחקר", אמר חזן עם היוודע הממצא המרגש. "מדובר בשלב ראשון מתוך סך הבדיקות והמחקרים שנבצע בהמשך, בטרם ניתן יהיה להציע להשתמש ולצרוך את השרביטן למניעה או לטיפול בסרטן. המטרה היא לתרבת את הצמח, לגדל ולטפח אותו בתחנת המחקר בתנאים מבוקרים, לבצע בדיקות ארוכות טווח וניסויי מעבדה, ולבחון את ההשפעה של השרביטן על מערכות ואיברים בגוף האדם".
מחקר זה ומחקרים חדשים נוספים ניתן יהיה לסקור בתערוכה החקלאית במו"פ ערבה תיכונה וצפונית ב־12 וב־13 בפברואר. בתערוכה, שהיא הגדולה בישראל ומשתרעת על פני 15 דונם, יציגו כמאתיים חברות מהמובילות את החידושים בתחום. כמו כן ניתן יהיה להתרשם ואף לטעום מגידולים חדשים נוספים.
