בית לוחמי הגטאות // "סיטואציה מזעזעת"
יגאל כהן מקיבוץ אילון הוא מנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות מאז סוף 2018. בשבועות האחרונים הוא היה טרוד בהכנות מתקדמות לאירועי יום השואה שחל בסוף אפריל והכוללים בין השאר הפקה של עצרת נעילה גדולה ומושקעת. כעת הוא מבין שהכול יצטרך להיגנז ולהמתין לימים יפים יותר. בתחילת השבוע בוטלה כמעט לחלוטין גם פעילות המוזיאון ששרד בכל המלחמות והמשברים הכלכליים.
"מדובר בסיטואציה מזעזעת שלא ידענו כמותה", הוא אומר. "מעולם לא בוטלה העצרת בלוחמי הגטאות". בה בעת בוטלו גם מאות הזמנות של קבוצות מהארץ ומחו"ל ושל מבקרים שעמדו להגיע לקיבוץ. גם תלמידים המכינים את עצמם לבגרות בהיסטוריה בדגש על השואה יימנעו מלהגיע בתקופה הנראית לעין.
"כל זה קורה בתקופה שבה המוזיאון עולה על מסלול המראה מטורף, כולל הופעות של אומנים מובילים באמפיתיאטרון", אומר כהן בצער. "אני מקפיד לומר שמדובר בדחייה ולא בביטול, מתוך תקווה שנסיים את המצב ההזוי הזה. אני שואף להמשיך מהמקום שבו הפסקנו".
אז מה הסטטוס כרגע?
"המוזיאון נמצא בהדממה. פעילות מול קרנות וגורמים מחו"ל מתבצעת בצורה מצומצמת מאוד. בעצרת השנתית - תחת הכותרת "נצר אחרון" - היו אמורים להשתתף מאות בני נוער ובני תנועות הנוער עם הזמר חנן בן־ארי. נשמור את הכול לשנה הבאה. גם שלמה ארצי עמד להופיע במאי באמפיתיאטרון בחסות המועצה האזורית מטה אשר, וגם זה עומד בספק. אם המשבר יימשך נהיה יצירתיים, נשקיע בלימוד וירטואלי ונציע תכנים באמצעות האינטרנט. אולי נפיק לימונדה מהלימון".
שירותי המזון במשמר העמק // "הכמויות גדלו לאין שיעור מימים כתיקונם"
אילנית מרקוביץ', חברת משמר העמק, היא רכזת שירותי המזון של הקיבוץ זה שמונה שנים. בימים אלו עמדה להעביר חפיפה למחליפתה בתפקיד, אך הקורונה כפתה עליה להישאר ולנהל את המשבר לזמן בלתי ידוע. חדר האוכל רחב הידיים, שלא הופרט מעולם, שופץ לפני כשנתיים. זו הפעם הראשונה שבה נאלצו החברים ועובדי מפעל תמ"ה לקחת אוכל ולא לשבת לאכול במקום. גם מסיבת פורים למבוגרים בוטלה, וכבר התקבלה החלטה על ביטול סדר פסח ציבורי.
"חוסר הידיעה מתסכל יותר מאשר הסגירה של חדר האוכל לארוחות בוקר וצהריים", היא אומרת. "פתחנו ארבעה מוקדים של חלוקת מזון בפינות שונות של המקום, והחברים לוקחים אוכל להם ולמשפחותיהם. מובן שהכמויות גדלו לאין שיעור מימים כתיקונם, ובשישי שעבר ארזנו בכלי פלסטיק שהובאו לנו מהמפעל 3,000 מנות.
בזמן הראיון עוד עבדו שם במרץ 24 העובדים כדי לעמוד בשטף ההזמנות, אבל אחרי החמרת ההגבלות העריכו שם שיצטרכו לרדת בייצור ואף להפסיקו.
איך הציבור מגיב?
"התגובות בדרך כלל חמות ומפרגנות, ונאזרו בסבלנות בצל המצב החדש. נוסף על האוכל הטרי שהגשנו מדי יום ביומו דאגנו לאוכל בשרי וצמחוני שניתן להקפיא ולחמם בבית. ועם זאת, מי יודע כמה זמן עוד נמשיך לבשל ואם לא נצטרך לסגור את חדר האוכל לגמרי".
הגבעטרון // "לא זוכרת תקופה כזו של קיפאון בשלושים שנותיי בלהקה"
רוני יוניש, חברת בית השיטה, היא חברת הגבעטרון כבר שלושים שנה ברציפות. בעבר הייתה בהרכב האשקולית של הקיבוץ, והיא מופיעה בערבי שירה בציבור עם שותפה לחבורה גדעון גוריון וצעירים המלווים אותם. במשך כל השנים, עד ימינו אנו, לא שבתה הגבעטרון מפעילות, וחבריה הופיעו בארץ ובחו"ל כמעט ללא הפסקה. ביום שישי לפני שבועיים נערכה ההופעה האחרונה של הלהקה עם חנן יובל, ומאז השתררה דממה מוחלטת. ההופעה עם ירדנה ארזי שעמדה להיערך בשישי שעבר בוטלה, וגם הופעות נוספות עם יובל לא יתקיימו כמתוכנן.
"אני לא זוכרת תקופה כזו של קיפאון בשלושים שנותיי בגבעטרון", אומרת יוניש. "היו לנו במות קטנות בצד גדולות, ידענו להסתגל למצב המשתנה בהרכבים קטנים, אבל גם זה לא ניתן היום לנוכח ההוראה של עשרה אנשים בלבד. להופיע זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות, וכרגע הכל מבוטל ומחוסל".
איך אתם מתנהלים בצל ה"שגרה" החדשה?
"לקראת הערב עם חנן יובל התאמנו במשך חודש. שירת הרבים היא לנו כמו נשימה. אבל כעת אנחנו כמעט ולא עושים חזרות. אין לנו לוח הופעות לקיץ, גם לא גיחות כיף לחו"ל שנהגנו לעשות עם ירדנה, והכול נראה ונשמע ממש רע.
"אני מוותיקי הדור השני של הלהקה, והצעירות מבקשות לשמור עליי ועל ותיקים נוספים. באחת החזרות הביאו לנו כפפות וחיטוי, כבדיחה. המזל שלנו, בניגוד לאומנים אחרים, שאנחנו לא מתפרנסים מזה. לכל אחד המקצוע שלו, ואת השירה אנחנו עושים כתחביב. להופיע ללא קהל ולשדר לציבור הרחב? רעיון מקסים שהלוואי שיתגשם. אני מתה על היוזמות האלה. בינתיים אנחנו בחובת שתיקה".
מסעדת "פטגוניה" באור הנר // "דווקא כששקט מבחינה ביטחונית - הכול עומד מלכת"
ליעד לוין מקיבוץ אור הנר הוא מנהל מסעדת הבשרים והאסאדו "פטגוניה" שבבעלות הקיבוץ. בימי שגרה ממלאים את המסעדה עשרות רבים של סועדים, ורק בשבת שלפני שבועיים "פיצצו" את המקום יותר מ־300 אנשים, רובם תיירי "דרום אדום". המסעדה הייתה פתוחה בכל ימות השבוע למשלוחים ולקייטרינג לאירועים, ובסופי שבוע אירחה את חובבי הבשר והמטעמים הדרום־אמריקניים.
"המסעדה קיימת 15 שנה, וגם בימים קשים פעלה והייתה פתוחה לקהל", אומר לוין. "במוצ"ש האחרון סגרנו את המקום והוצאנו את צוות העובדים לחופשה. חלק מהעובדים מצויים בבידוד, ואחרים חוששים להידבק בנגיף. בשבוע הבא היה צפוי לנו אירוח של 150 איש וזה בוטל".
לא עוזר זה שאתם נמצאים בגבול עזה.
"כל העסקים בעוטף עזה נסגרים בזה אחר זה, ודווקא כששקט מבחינה ביטחונית - הכול עומד מלכת. אנחנו שוקלים מה לעשות במצב הנתון, אבל בכל מקרה נישאר סגורים עד יעבור זעם".
