פעילי איכות הסביבה בגליל העליון מתריעים מזיהום חמור של נחל הירדן ואגן ההיקוות של הכנרת מאתר הטמנת הפסולת 'תאנים', מאחר ותשטפי פסולת שהצטברו בבריכות גולשים מתוכו, זורמים לנחל חצור וממנו לירדן והכנרת.
קראו גם:
אתר ההטמנה לפסולת 'תאנים', הנמצא בסמוך להר כנען נסגר במרץ 2019, הופעל על ידי איגוד ערים פסולת מוצקה גליל מזרחי גולן ושימש כאתר לקליטת והטמנה של פסולת מיישובים ועסקים במרחב הגליל העליון ובשנים האחרונות גם מיישובים באזור כרמיאל וסכנין.
האתר כולל בתוכו שש בריכות 'תשטיפים' המכילות בתוכן את מיצי הפסולת. אלא שמאז שנסגר האתר עדיין לא נאטמו בריכות הפסולת שבתוכו. הבעיה מתגברת במיוחד בחודשי החורף ברוכי הגשמים; בכל פעם שיורד גשם באזור, בריכות הפסולת עולות על גדותיהן ומי הפסולת שבתוכן נשטפות למעיינות נחל חצור וממנו לכנרת.
במהלך שני החורפים הקודמים, שהיו מרובים בשיטפונות, עלו הבריכות על גדותיהן ומאות מטרים מעוקבים של הנוזלים הרעילים זרמו מן הבריכות אל נחל חצור, והגיעו תוך שעות אחדות אל הירדן ומשם אל הכנרת. גם בעונת החורף הנוכחית, לפני כחודשיים, ירדו מעל 100 מ"מ גשם ביומיים באגן הניקוז של נחל חצור ושוב הגיעו הבריכות אל מעבר לגדותיהן וזיהמו את הנחל.
"התוכנית המקורית הייתה שהמים יתייבשו בבריכות האלה בקיץ ומה שיישאר על הקרקעית אפשר יהיה לאסוף ולשלוח לאתר לפסולת רעילה ברמת חובב", אומר השבוע עמית הרפז, יו"ר הועדה לאיכות הסביבה בראש פינה וחבר בוועד הפעולה של תושבי הגליל ששמו להם למטרה להיאבק בזיהום היוצא מאתר 'תאנים', "בפועל, למרות שכבר עשו שש בריכות כאלה הן לא מספיקות בשביל לאדות את המים. ברגע שהן לא מספיקות - המים גולשים בחורף וזורמים בנחל חצור ובסופו של דבר נאספים בנחל דישון ומהדישון זורמים לירדן ולכנרת. יש במים האלה חומרים איומים ונוראים וחייבים לטפל בזה".
"אוכלים את הפסולת שלנו"
בריכות התשטיף באתר ההטמנה כוללות בתוכן גם פסולת תעשייתית רעילה ובמקרה של הצפה הפסולת שנשטפת מתוכן מהווה איום חמור על נחלי האיזור והכנרת. "כאשר יורד גשם המים מחלחלים פנימה ושוטפים גם את בפסולת תעשייתית שהמקור שלה הוא נפט ומתכות כבדות. זה כמו לחבר את צינור המים שלך לצינור הביוב. אנחנו עכשיו אוכלים את הפסולת שלנו. בעיניי זה מצב חירום לאומי כבר הרבה שנים". מוסיף הרפז.
גם אהוד הלוי, דבוראי מקיבוץ איילת השחר וחבר בועד הפעולה, מודאג מהזיהום היוצא מאתר ההטמנה שעלול להפר את האיזון העדין של הצומח וחיי הטבע באזור. "בימים טובים של גשם, כמויות אדירות של נוזלים מזוהמים מאוד זורמים עם הרעלים שלהם ומגיעים דרך הירדן לכנרת", סיפר, "הם עוברים בדרך את כל הגליל העליון ומשאירים את חותמם על הצמחייה וחיות הבר ששותות מהם ואחרי זה מגיעים לאגן המים שלנו שכולנו מתרחצים בו בקיץ".
הלוי חושש גם לפרנסתו במידה והזיהום יימשך: "אני מגדל דבורים ורואה את הסכנה שיש גם למקצוע שלי. אם הצמחים בגליל יקבלו את המים המזוהמים האלה, הצוף שלהם ייהפך רעיל גם לדבורים וגם לבני אדם שאוכלים את הדבש. שלושת ילדיי חיים בגליל ואני רוצה שיהיו להם חיים טובים בהמשך. אני מרגיש שצריך להרים הילוך במאבק כי אם לא נצעק אף אחד לא יקשיב. אני בעד לעשות דברים רדיקליים כמו לקחת 1,000 תלמידי ספר מקריית שמונה והגליל העליון שיעמדו בצמתים ויחלקו לאנשים בקבוקי מים מינרליים בצבע חום כהה עם ריח רע. שאנשים יידעו שיבוא יום ויכול להיות שלא יהיו לנו מים טובים לשתייה".
לדברי חברי ועד הפעולה עלות אטימת האתר נאמדת בעשרות מיליוני שקלים, אך עד היום לא נמצא הגוף שיספק את התקציב לטיפול בבעיה. בפועל מי שאחראי לטפל בבעיה ולאטום או לשאוב את מאגרי הפסולת שהצטברו אלו 15 הרשויות המקומיות המאוגדות באיגוד ערים פסולת מוצקה גליל מזרחי, אלא שלדברי יערה גבורי, פעילה סביבתית תושבת ורד הגליל וחברה בועד הפעולה, מכיוון שרוב הרשויות החברות באיגוד הן עניות אין להן את התקציב הנדרש בכדי לאטום את האתר.
"כל אתר הטמנה אמור לקחת חלק מהכסף שהוא גובה בשביל לאטום אותו בסוף השימוש. כיוון שהרשויות שלנו באזור רובן עניות, המטרה של הרשויות הייתה לנסות לשלם כמה שפחות על הטמנת הזבל והן שילמו סכומים קטנים יחסית, אחר כך צירפו את כרמיאל ויישובים ערביים מבקעת סכנין ששילמו יותר על ההטמנה וכך התאפשר לחמש עשרה הרשויות שבאיגוד לשלם מחיר יחסית נמוך.
בסופו של דבר לא השאירו כסף בשביל לאטום את האתר והוא ממשיך לשלוח תשטיפים רעילים לתוך הבריכות שעולות על גדותיהן. יש לציין כי את המעט שיש באפשרותו של האיגוד לעשות כרגע הוא מבצע ונראה שיש פעילות מניעה בשטח לשיקום האתר, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי ודרושה עזרה נוספת", אמרה גבורי.
"נזק עצום לגליל"
לאחרונה שלח ועד הפעולה מכתב לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בבקשה שתתערב ותקצה משאבים לטיפול באתר בטרם יקרה מצב אל-חזור של זיהום הכנרת. "או שהמשרד להגנת הסביבה יכפה על הרשויות לפתור את זה ואם לא אז שהמשרד בעצמו יפתור את הבעיה", הוסיף הרפז וטען כי עד כה אף רשות או משרד לא מעוניינים להקצות את התקציב הנדרש לטיפול בבעיה, "קיימנו לאחרונה ישיבת זום עם נציגים של כל הרשויות ומשרדי ממשלה ואף אחד לא הסכים להרים את הכפפה, לא משרד הפנים ולא המשרד להגנת הסביבה.
מכיוון שהאיזור שבו נמצא אתר ההטמנה שייך לקק"ל ניסינו לראות אולי הם יסכימו לעשות את זה, אבל כל אחד מסרב מנימוקים שונים. חלקם אומרים דברים נכונים אבל בתכל'ס אף אחד לא קם ועושה. זו סיטואציה מטורפת בעיניי, זה כמו שתראה ילד של מישהו אחר נופל למים ותגיד שאבא שלו יוציא אותו מהמים. זה לא עובד ככה, יש פה מקרה שנדרשת לו פעולה מיידית. מספיק לחשוב מי אחראי ולהאשים אחרים".
גם גבורי מדגישה את הנזק העצום העלול להיגרם לטבע באיזור במידה ולא יינתן פיתרון מיידי לאטימת בריכות הפסולת באתר: "הפגיעה היא קשה ומעבר לצמחייה ולבעלי החיים. בכנרת יש דגים ושעלולים להינזק מהרעל. גם אנשים באים לשחות ולבלות בכנרת, תאר לעצמך שיכריזו על הכנרת שאי אפשר להיכנס אליה. זה נזק עצום לכל הגליל".
אחת הפתרונות שמציעים בועד הפעולה לצורך קבלת הסכום המיועד לאטימת אתר ההטמנה והטיפול בזיהום הוא שימוש בתקציב לקרן לשמירת הניקיון של המשרד להגנת הסביבה. "בקרן הניקיון הזו התאסף סכום מאוד גדול כתוצאה ממס היטל הטמנה שהוטל על הרשויות", ציינה גבורי, "פניתי לסיגל בלומנפלד סגנית מנהל המחוז במשרד להגנת הסביבה והצעתי לה שנשתמש בקרן הזו בשביל לסגור את המפגע הנוראי שיש לנו כאן. אבל היא אמרה לי שזה לא בסמכותה להחליט ושצריך לחוקק חוק בשביל זה. היא אמרה גם שאם נקצה כסף בשביל אתר תאנה יבואו אחרים וירצו גם".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה נוקט במספר דרכים לשם התמודדות עם מפגע הזיהום של אתר ההטמנה לשעבר "תאנים". במישור האכיפתי, המשרד להגנת הסביבה מבצע אכיפה מול איגוד ערים גליל מזרחי, שתפעל בעבר את האתר, תוך דרישה מיידית לשיקום האתר.
"במקביל, ונוכח ההבנה כי בקופת האיגוד לא נותרו כספים שיאפשרו שיקום ראוי של האתר, המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם משרדי הפנים והאוצר, מגבש מתווה לסיוע לרשויות המקומיות בהעברת הפסולת. המתווה נבנה מול אשכול גליל מזרחי, המרכז כיום את פעילותן של 18 מהרשויות שבעבר השתמשו באתר ההטמנה תאנים.
"נציין, כי לאורך השנים, המשרד להגנת הסביבה הנחה את האיגוד לשמור תקציב עבור שיקום הקרקע לאחר סגירת האתר, ואף דרש זאת בתנאי רישיון העסק של אתר תאנים".
"נדרש הרבה תקציב כדי לשקם את המקום הזה"
ראש מועצת מטולה דוד אזולאי המשמש בהתנדבות כיו"ר איגוד ערים פסולת מוצקה גליל מזרחי גולן מסר בתגובה: "לקחתי על עצמי את התפקיד בהתנדבות על מנת לנסות לשקם את המקום הזה ולהחזיר אותו כמה שיותר מהר בחזרה לטבע אחת ולתמיד. יש בור תקציבי ענק ונדרש הרבה תקציב כדי לשקם את המקום הזה. זה לא קל בעיקר בשל התנגדות של אשכול גליל מזרחי שזהו תפקידו. אני הצעתי לסגור את האיגוד ולהטמיע את הפעילות שלו בתוך האשכול מכיוון שלאשכול יש את כל המנגנון והוא כולל מחלקה גדולה של איכות הסביבה, אבל נתקלתי בהתנגדות.
הפרז: "זו סיטואציה מטורפת בעיניי, זה כמו שתראה ילד של מישהו אחר נופל למים ותגיד שאבא שלו יוציא אותו מהמים. זה לא עובד ככה, יש פה מקרה שנדרשת לו פעולה מיידית"
"בסופו של דבר סיפור שיקום אתר 'תאנים' הוא משמעותי לכל האיזור ובכלל למדינה עצמה. בנוסף לבעיה של בריכת התשטיפים נדרש קודם לשקם את האתר עצמו. עם מעט הכסף שנשאר באיגוד יצאתי במכרז לאחרונה ויש כבר קבלן שעובד בשטח ומשקם את האתר. הקבלן עובד שם כבר כמעט חודשיים ואני מקווה שעד חודש מרץ נסיים לאטום את הכל. מכיוון שזרקו שם לאורך שנים אשפה, האשפה מייצרת מים הגשמים יורדים, מחלחלים לתוך הזבל ומייצרים יותר מים ולמעשה המאגרים לא מצליחים להתאדות. העבודות בשטח מטפלות בכך שהגשם לא יחדור יותר לזבל, זה השלב הראשון הנדרש כדי לאטום את כל ההר הזה כדי שהגשם לא יחדור לתוך הקרקע אלא ייצא החוצה.
"השלב השני הנדרש שאני מתכוון לבצע הוא טיפול בבריכות התשטיפים שמתרוקנות בקיץ ומתמלאים חזרה בחורף ואין דרך לסנן אותם. יש מכשיר מיוחד שמיובא מחו"ל שאמור לאדות את התשטיפים האלה, אבל הוא עולה בערך מיליון יורו שאין לנו את התקציב בשבילו. יש תוכנית לקירוי המאגרים האלה כדי שלא ייכנס אליהן גשם אבל הן מאוד יקרות. הרשויות באיגוד הן לא חזקות ואין להן עודף כסף. הגשתי כבר בקשות לקק"ל, לקרן לשטחים פתוחים ולמשרד להגנת הסביבה לקבלת כספים עם תוכניות לטיפול במאגרים. השלב השלישי שיתבצע רק בעוד כמה שנים הוא הפיכת האתר לפארק ולריאה ירוקה ולהחזיר אותו למדינה".
עוד חדשות קיבוץ
