לפני כחצי שנה נפל דבר בעוצבת חירם (חטיבה 769), החטיבה המרחבית בעוצבת הגליל שאחראית על הביטחון השוטף בגזרה המזרחית של הגבול בין ישראל ללבנון - אצבע הגליל, רכס רמים והר דב.
לתפקיד קצין ההגנה המרחבית של החטיבה מונתה לראשונה קצינה, סרן לילך אשתר (53) מהיישוב נמרוד שבהר החרמון. למעשה סרן אשתר נקראה לשירות מילואים שנמשך עד היום וככל הנראה לא צפוי להסתיים בקרוב.
קראו עוד:
תפקידה של קצינת הגמ"ר הוא משמעותי ביותר בגבול לבנון – היא למעשה אחראית על הקשר וההגנה על ההתיישבות במרחב, כלומר על כל היישובים מקיבוץ יפתח ועד דן, דפנה ושניר, בזמן שגרה וחירום.
כלומר, היא צריכה לדאוג לכך שבמקרה של אירוע ביטחוני, חלילה, כיתת הכוננות היישובית תהיה ברמת מכונות כזו שהיא תיתן את המענה הראשוני המיטבי ביותר עד שכוחות צה"ל יגיעו. בשגרה, לדאוג לרמות מוכנות גבוהה ועל קשר רציף עם קב"טים, רבש"צים (רכז ביטחון שוטף צבאי) ושאר כוחות הביטחון.
קבלת הפנים של סרן אשתר לתפקיד החדש והמאתגר היתה כוננות גבוהה מול ארגון חזבאללה, שאיים להגיב בדרך כזו או אחרת בעקבות מותו של פעיל בסוריה. הדריכות יצרה תקופה עמוסה ורוויה באירועים מבצעיים בהיבט ההתיישבותי אותם תפעלה סרן אשתר ללא דופי.
"במקביל לכל עיסוקי אני עושה מילואים והייתי רבש"צית של היישוב לי", סיפרה סרן אשתר איך הגיעה לתפקיד, "בלימודים האקדמאיים שלי עשיתי מחקר בנושא ההגנה המרחבית עם מספר תובנות והצבא הכיר את זה. היה פה קצין שסיים תפקיד וביקשו ממני להגיע. אני מאמינה בשליחות ושבכל גיל אפשר לתרום למערכת.
"במשך שנים התנדבתי ביחידת חילוץ גולן. למושג ערבות הדדית יש משמעות אצל אלה שגרים בפריפריה ולכן כשקראו לי התייצבתי".
תפקיד משמעותי
היא נולדה בקיבוץ כפר הנשיא, שרתה בגולני במספר תפקידים, עברה לגור במרכז, נישאה ונולדו לה ולבן זוגה ארבעה ילדים ובמשך שנים עבדה כיועצת אסטרטגיה פוליטית. היא היתה שותפה לקמפיינים של רשויות ומשרדי ממשלה. אשת מקצוע עם ראייה ארוכת טווח ועם יכולות לבניית תכניות והנעת תהליכים. לפני 20 שנה חזרה לצפון והיתה ממקימי היישוב נמרוד.
"איפה שיש חקלאות יש גדר גבול. הממשק הזה משמעותי. זו הציונות הלכה למעשה. גם היום, כל יישוב שנמצא ליד הגבול ממש את החזון הציוני. אנחנו כצבא צריכים להוקיר את תושבי הגבול ולתת להם להיות שותפים. הם שותפים כי הם מחוללי האירוע"
עכשיו אשתר שוב בצה"ל. מילואימניקית חדורת מוטיבציה לתרום. מעידים עליה שהיא קצינה קפדנית, ראש גדול, ערכית, מקצועית ואחת שיורדת לפרטי פרטים. תוך פרק זמן קצר למדה את הגזרה, השתלטה על התפקיד והחלה ביישום המשימות, כשברקע כמובן כל רגע עלול היה לפרוץ עימות כזה או אחר עם חזבאללה.
"מבחינתי ומבחינת כולם היה צריך להתרגל למצב קשה של שגרת חירום יום אחרי יום במשך חמישה חודשים רצופים. זה מצב חדש, שלא היה כזה בגבול חודשים", סיפרה סרן אשתר, "במצב שהתפתח צריך הגנה מרחבית חזקה שתהיה שותפה לכל מה שקורה ברמה המבצעית. חזקנו את חמ"ל ההגמ"ר שעבר לעבוד 24/7 והשקענו המון במחלקות ההגנה של היישובים.
"למעשה אימנו את כל כיתות הכוננות. האימונים האלו היו משמעותיים מאוד כי הם תרמו להעלאת הכוננות והכשירות של כיתות הכוננות המגנות על היישובים, במיוחד בצל הכוננות המבצעית של הצבא. על אף הקורונה והמתיחות המבצעית, האימונים שהתקיימו ב־2020 היו בעצימות רבה וכללו אימון של כ-800 אזרחים, שחברים ב-47 כיתות כוננות. במהלך האימונים, חברי כיתות הכוננות צברו 2,130 ימי מילואים".
מה נדרש מכיתת כוננות במצב חירום?
"היא הכוח הראשון שיגיב לאירוע מתפרץ ביישוב. מדובר בכוח משמעותי שמצויד וכמובן מאומן שמטרתו להכיל אירוע עד שהצבא מגיע. לכוח כזה יש ידע גזרתי משמעותי כי הוא מכיר הכי טוב את היישוב. יש להם רבש"צ שאחראי עליהם והוא בדו שיח סדיר דרכי עם הצבא".
קרה שהקפצתם בחודשים האחרונים כיתת כוננות?
"חמ"ל ההגמ"ר עובד צמוד עם חמ"ל המבצעים ועל פי האירוע מקבלים החלטה עם להקפיץ כיתת כוננות. לא היה לנו אירוע שהגיע למצב שהיינו צריכים להקפיץ כיתת כוננות. הקפצנו רבש"צים. היה לפני כמה שבועות את האירוע ברכס רמים שצה"ל ירה המון פצצות תאורה. באירוע כזה העברנו מידע ועדכונים".
התחברת לתפקיד? שונה לגמרי מייעוץ פוליטי.
"זה תפקיד חשוב מאין כמוהו. אני גדלתי כאן, בקצה המחרשה של טרומפלדור. איפה שיש יישוב שם נקבע הגבול. זו לא מליצה, זה עדיין קיים. איפה שיש חקלאות יש גדר גבול. הממשק הזה משמעותי. זו הציונות הלכה למעשה.
"גם היום, כל יישוב שנמצא ליד הגבול ממש את החזון הציוני. הצבא עושה מאמצים גדולים כדי להגן על היישובים. אנחנו כצבא צריכים להוקיר את תושבי הגבול ולתת להם להיות שותפים. הם שותפים כי הם מחוללי האירוע. בזכותם אנחנו מפה. אני אוהבת את התפקיד הזה כי הוא נוגע בסיבה שהצבא נמצא פה. אי אפשר לא להתחבר לחזון. יש פה חזון ואנחנו מממשים אותו. אחד עם המחרשה ואחד עם רובה".
המשימה לא תמה
האימונים שעברו כיתות הכוננות כללו אימוני ירי מעמדות מגוונות, ירי מטווחים, ואימונים בתוך היישובים עם הפלגה הגזרתית המדמים תרחיש חדירה ליישוב. עד כמה סרן אשתר ישנה עכשיו בשקט? "אני ישנה בשקט כי הם עברו אימונים טובים. הם מחויבים ואם הם היו מקבלים עוד ימי אימונים הם היו עושים אותם", אמרה בגאווה, "כולם מבינים את השליחות. גם התושבים יכולים לישון בשקט. נכון שהעולם לא מושלם, אבל יש להם על מי לסמוך. תמיד יש מה לשפר ומה להוסיף".
עוד כמה זמן תהיה במילואים?
"בחצי השנה הקרובה אני נשארת. זו משימה שצריכה זמן. זה לא אימון והלכנו. יש עוד הרבה מרכיבים אחרים שצריך לפתח. יש עוד הרבה עבודה בתוך המערכים. כידוע הכוננות עולה ויורדת, זה טיבו של גבול. המשימה לא תמה".
איך זה להיות הקצינה הראשונה בתפקיד הזה?
"בגזרת לבנון אני בוודאות האשה הראשונה. אני לא רואה את זה בתור משהו יוצא דופן. העניין המגדרי הוא לא משהו שמוביל אותי. צריך לפרגן לצבא ולמח"ט שלא מתייחס לעניין המגדרי כאיזה חסם או מדד. כולנו צריכים להישפט על פי היכולות המקצועיות שלנו וכל השאר פחות מעניין".
עכשיו רגוע בגזרה?
"יש עדיין משנה זהירות כי האירוע לא נגמר. החזבאללה עדיין בצד השני".
לעדכונים: חדשות הקיבוץ
