זה קצת כמו לשאול דייג אם הוא אוהב דגים אבל בכל זאת אי אפשר היה להתאפק מלשאול את ד"ר יאיר ישראלי (82), מגדל הבננות הוותיק ביותר בארץ, אם הוא, ובכן, אוהב בננות. אז ישראלי חייך ואחר כך צחק ואמר ש"ברור שאני אוהב, אבל אני לא אוכל הרבה".
קראו גם:
למה?
"כי זה נכון שמבחינה תזונתית בננה היא פרי מעולה ויש בה אנרגיה זמינה וטובה, אבל אם לא אוכלים אותה במידה הנכונה אז היא עלולה לגרום להשמנה".
ללא הדברה
כבר יותר מ-50 שנה הוא חוקר את הבננה. הוא התחיל ב-1972, קצת לפני מלחמת יום הכיפורים. איך הכל התחיל?
ישראלי, ד"ר לחקלאות מטעם האוניברסיטה העברית וחבר קיבוץ עין גב, נזכר: "הייתי מורה לביולוגיה כשבצמח הקימו שמואל סטולר ודניאל זיו חוות ניסיונות. הם צירפו אותי כחוקר במחקר על הבננות. דניאל חשב אז שהוא כבר מבוגר מדי אז הוא בחר בי לעבוד איתו ואני הסכמתי. אחרי לבטים הסכימו בקיבוץ לשחרר אותי מעבודתי כמורה כדי שאוכל להתמסר למחקר. לצערי, זמן קצר אחר כך פרצה מלחמת יום הכיפורים וגם דניאל לא האריך ימים ונפטר. אגב, גם אני לחמתי במלחמה ההיא וכשחזרתי המחקר כולו היה על הכתפיים שלי".
במה עסק המחקר אז?
"בראשית עבודת המחקר עסקתי בהחלפת זני הבננה עד שהגענו לזן הנוכחי - זן גרנד ניין שהוא זן הבננות הנפוץ ביותר בעולם כבננה למאכל. השוק מראה שאנשים אוהבים יותר את גודל הזן הזה מאשר את הזמן הפופולארי הקודם (ננס). גרנד ניין נוח גם לעובדים שהולכים בתוך המטע. ללכת במטע של זן ננס היה מאוד קשה מכיוון שהעלים שלו היו מאוד נמוכים והפריעו להתקדם. בהמשך עסקתי במחקר בתחום ההשקיה. בעקבות המחקרים הבינו שהשקיה בהצפה היא מאוד בזבזנית במים ועברו להשקיה בטפטוף. אחרי זה החלו לאמץ את שיטת הגידול בבתי הרשת שעזרה לצמצם עוד יותר את השימוש במים. בנוסף, עסקתי גם בנושא הכנסת השימוש בשתילי תרבית רקמה שגדלים במעבדה. היום את כל הבננות בארץ נוטעים משתילי תרבית רקמה וכך השתילים נקיים ממחלות ומזיקים ואין צורך להשתמש בחומרי הדברה. כמובן שלא את הכל עשיתי לבד. ישנם עוד מדריכים וחוקרים שהיו שותפים לדרך".
2 צפייה בגלריה
ד"ר יאיר ישראלי מקבל את האות ממנכ"ל ארגון מגדלי הפירות ירון בלחסן
(צילום: ארגון מגדלי הפירות)
על מחקרים אלה ואחרים זכה עכשיו ד"ר ישראלי באות יקיר ארגון מגדלי הפירות בישראל על תרומתו בקידום ענף הפירות בארץ. "ד"ר ישראלי עוסק במחקר חקלאי מעל ל- 50 שנה, ובעל הישגים מחקריים רבים שהביאו להצלחת ענף הבננות בארץ", בירך אותו ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות ותושב מושב רמות נפתלי, "הוא כתב מחדש את פרוטוקול גידול הבננה, וכן, עבודת הדוקטורט שלו, עסקה בפוטוסינתזה בבננות. הידע הנרחב של ד"ר ישראלי מסייע רבות לחקלאים, והוא מהווה עוגן חשוב לקידום הצלחת ענף הפירות בארץ".
הפרס לא עוצר אותו וגם לא הגיל. אומנם בשנת הקורונה הוא הפסיק את המחקר אבל הוא מקדיש את הזמן לכתיבת ספר על הבננה שמתמקד בשיטות הגידול שלה בארץ והוא מיועד לקהל מגדלי הבננות בישראל. "הספר האחרון שיצא על גידול בננות בישראל היה הספר של דניאל זיו הספר הזה כבר לא רלוונטי", הוא אומר. "במשך השנים שעברו מאז השתנו כל שיטות הגידול והגיע הזמן לכתוב ספר מעודכן. סיימתי כבר לכתוב שמונה פרקים מתוך עשרה בכרך הראשון של הספר. הקורונה קצת מפריעה, אבל גם על זה נתגבר".
הנוף ניצח
ישראלי, נשוי, אב לחמישה וסב ל-13 נכדים ושני נינים, נולד בקרית ענבים. בקיבוץ עין גב הוא מתגורר מ-1956 אז הגיע למקום עם גרעין הנח"ל. "התאהבתי בקיבוץ. למרות שהטמפרטורות היו קצת מאתגרות", הוא צוחק. "הכנרת וההרים של הגולן הם נוף שאי אפשר לוותר עליו".
אשתו פנינה הייתה אחראית מדור התזונה בבית החולים פוריה במשך 25 שנה ועבדה כתזונאית במרפאת עמק הירדן. "היא נותנת לי עצות בתחום התזונה ומסבירה לי שהבננה היא הפרי עם הכי הרבה אשלגן מכל הפירות ויש לו ערכים תזונתיים גבוהים".
"הבננה היא הפרי הנמכר ביותר בעולם, יותר מתפוחי עץ ויותר מכל פרי אחר. למרות שהיא גדלה רק באזורים טרופיים וסוב טרופיים הצלחנו להתמודד עם האתגר ולגדל אותה בארץ"
ילדיהם של פנינה ויאיר ישראלי כבר רחוקים מחקלאות. הם עובדים בהיי-טק אבל לד"ר ישראלי יש תקווה שהנכדים יחזרו אל עבודת האדמה.
בשנים האחרונות, מלבד מחקר, הפך ד"ר ישראלי ליועץ מדעי בחברות בננות בינלאומיות שונות בחוף השנהב, בקוסטה ריקה ובקולומביה. גם היום הוא עדיין ממשיך לייעץ מרחוק לחברה בינלאומית בפיליפינים "הפיליפינים היא יצואנית גדולה של בננות. פעם למדנו אצל אחרים ועכשיו אנחנו מלמדים אחרים ועוזרים להם. הבננה היא הפרי הנמכר ביותר בעולם, יותר מתפוחי עץ ויותר מכל פרי אחר. למרות שהיא גדלה רק באזורים טרופיים וסוב טרופיים מגדלים אותה בארץ. זה לא פשוט לגדל אותה כאן אבל הישראלים אוהבים להתמודד עם אתגרים. במקרה של הבננות הצלחנו. אגב, זה שבישראל מגדלים בננות כמעט בלי להשתמש בחומרי הדברה זה מאוד מיוחד. זה כמעט רק פה ככה".
מה מצב גידולי הבננות בעמק הירדן?
"היום לחיות מחקלאות בלבד זה קשה. לפני 50 שנה החקלאות בעמק הירדן הייתה תלויה מאוד בבננות לעומת היום שהחקלאות יותר מגוונת ויש לנו מטעי אבוקדו ומנגו גדולים. ענף הפירות נעשה מגוון יותר וזה טוב. אגב, השטח בעמק הירדן שמתאים מבחינת האקלים לגידול בננות הוא יחסית מוגבל אז לאחרונה התחילו לשתול בננות גם בעמק יזרעאל וביישובי עוטף עזה. ובכל זאת, עדיין רוב הבננות בארץ מגיעות מעמק הירדן, שפלת החוף ומהגליל המערבי".
חשוב לדעת
- בישראל, כמו בעולם המערבי כולו, מגדלים את קבוצת זני הקבנדיש ובתוכם הזן הנפוץ גרנד ניין.
- בכל רחבי ישראל מגדלים בננות על שטח של 28 אלף דונם. בעמק הירדן בלבד יש כ-8000 דונם מטעי בננות.
- מאז 1967 לא מייצאת יותר ישראל בננות למדינות אחרות למעט הרשות הפלסטינית ועזה.
עוד חדשות קיבוץ
