חג השבועות תמיד היה אהוב במיוחד בקיבוצים. תהלוכת הביכורים, ובראשה "יבול" התינוקות החדשים תמיד כיכבה בראש. תמונות ארכיון היסטוריות מלמדות שאלה לא היו מנהגי שבועות היחידים, ובכל קיבוץ היו נהוגות גם תחרויות היתוליות ומשעשעות. קבלו הצצה קטנה להיסטוריה, ומסורת שאולי כדאי להחיות.
7 צפייה בגלריה
נשיאת סבתא על אלונקה בקיבוץ הגושרים 1978
(עיבוד תמונה: רינה שגיא, ארכיון קיבוץ הגושרים, אתר סיפור מקומי)
הגושרים
לרגל חג השבועות הייתה נהוגה בקיבוץ הגושרים תחרות מיוחדת במינה: נשיאת אלונקות. כאשר לרוב על האלונקה שנישאה ישבה לא אחרת מאשר הסבתא.
קראו גם:
"בחג השבועות, מעבר לביכורים המסורתיים נהגנו גם לקיים תחרויות כאלה ואחרות. בתחרויות השתתפו צעירים ומבוגרים כאחד", מספרת רינה שגיא מנהלת סיפור מקומי בגושרים.
"תחרות נשיאת האלונקות הייתה בין קבוצות של חמישה אנשים. וכמו אצל הילדים, היו גם אצלנו 'מלחמות' על מי יצרף את החבר'ה החזקים לקבוצה. בקבוצה של משפחה, הסבתא הייתה מתנדבת להיות על האלונקה ומכאן השם שניתן לתחרות. על הקבוצה היה לעבור מסלול מיוחד שהוכן לתחרות ואת האלונקות השגנו מצוות הביטחון של הקיבוץ".
7 צפייה בגלריה
תחרות נשיאת סבתא על אלונקה בקיבוץ הגושרים
(עיבוד תמונה: רינה שגיא, ארכיון קיבוץ הגושרים, אתר סיפור מקומי)
תחרות נוספת שהייתה נהוגה בגושרים הייתה תחרות אכילת פולקע. "זו הייתה תחרות אכילת רגלי תרנגולות (מבושלות), 'פולקע', כפי שקראו לזה אז, במגבלות זמן. היה עלינו לאכול כמה שיותר חתיכות פולקע תוך זמן קצוב והמנצח היה זה שאכל הכי הרבה", מספרת שגיא.
7 צפייה בגלריה
תחרות הורדת בלונים בקיבוץ הגושרים
(עיבוד תמונה: רינה שגיא, ארכיון קיבוץ הגושרים, אתר סיפור מקומי)
וזה לא הכל. "במהלך החגיגות היו תחרויות נוספות כמו החלפת גלגל טרקטור, שגם נשים היו לוקחות בהן חלק, תחרות סחיבת אבטיחים/ ודלעת במסלול ואבוי למי שמפיל... תחרויות כמו קפיצת שקים בשקי חיטה או תערובת ועוד. זו הייתה חגיגה של ממש", נזכרת שגיא בחיוך.
גרופית
איתן בניוביץ', ארכיונאי קיבוץ גרופית מספר כי, "בשנות ה- 70 וה- 80, נהוג היה לעשות את חגיגות שבועות בשדות. החברים היו מתכנסים באזור התמרים, או בשדות המספוא ובחלקות הירקות שבעונה הזו כבר לא היה שם שום דבר כי החקלאות הייתה בחורף, ועד שבועות הכל יבש באזור שלנו. היינו מביאים כלים חקלאיים ומפעילים מכבש כדי להראות איך עושים את חבילות החציר והילדים היו מתלהבים".
התחרות הבולטת ואולי המשונה מכולם הייתה תחרות הנחת קווי השקייה, "משהו שכל קיבוצניק 'טוב' אמור לדעת איך לעשות", אומר בניוביץ' ומסביר: "התחרות הייתה למדוד תוך כמה זמן אתה מחבר את הצינורות עד שהמים עוברים ויוצאים להשקיה. אצלנו היו מזיזים את קווי ההשקיה מעמדה לעמדה - בידיים. היו צריכים להרים צינור, צינור, להשחיל אותם זה לזה לכדי צינור ארוך, לדלג אותם בכמה מטרים ולראות שהמים זורמים. תחרות פיזית ממש והחום בערבה לא ממש הקל על המשתתפים".
שדה אליהו
התחרות שאהבו במיוחד בקיבוץ שדה אליהו בחג השבועות הייתה תחרות קורקינטים.
גדעון שמיר, משדה אליהו, יליד שנת 1942, מספר: "למיטב זיכרוני בחג הקבוצה, ארגנו משחקים היתוליים ליד בית התרבות והצליחו לתפוס כמה 'מבוגרים אחראיים' להשתתפות פעילה במירוץ מבוגרים על קורקינטים של הילדים... זה היה מצחיק מאוד. בתמונה כאן מופיע אבא שלי, אליעזר".
איילת השחר
תמונת ארכיון מקיבוץ איילת השחר מלמדת שבקיבוץ הייתה נהוגה תחרות חביבה של דחיפת כדורים עם הראש.
הזורע
הארכיון חושף על קצה המזלג גם את תחרות שלוש המקלות שהייתה נהוגה בקרב חברי קיבוץ הזורע, ולא רק בשבועות.
נשארתם עם טעם של עוד ורוצים לראות תמונות היסטוריות נוספות? היכנסו ל״סיפור מקומי״ רשת ארכיונים קהילתיים לשימור מורשת הארץ מדרום לצפון, בשיתוף הקהילה: סיפור מקומי הגושרים סיפור מקומי שדה אליהו סיפור מקומי גרופית.
לעדכונים - חדשות הקיבוץ
