הסכם השלום שנחתם באחרונה בין ישראל לאיחוד האמירויות מביא איתו גם שיתופי פעולה חדשים. באחרונה פורסם כי אחד ההסכמים המתגבשים הוא מזכר הבנות בין חברת קצא"א לאיחוד האמירויות לשינוע מוצרי נפט מאיחוד האמירויות אל מסוף קצא"א באילת. אחרי קבלת מוצרי הנפט באילת יוזרם הנפט בצינורות מתחת לפני הקרקע עד אשקלון, ומשם לעוד מדינות באגן הים התיכון.
קראו גם:
ממזכר ההבנות שנחתם עולה כי מוצרי הנפט יוזרמו בצינורות קצא"א גם בכיוון ההפוך, מאשקלון לאילת, ובכך יתאפשר לקצר את זמן השינוע ואת תשלום דמי המעבר היקרים בתעלת סואץ.
בהודעתה לתקשורת ציינה חברת קצא"א כי "שיתוף הפעולה מהווה בשורה לשוק האנרגיה העולמי שכן הוא מציע למפיקות הנפט וליצרניות את הדרך הקצרה, היעילה והחסכונית ביותר לשינוע נפט ומוצריו מהמפרץ הערבי לאזורי הביקוש במערב, ומקרב את השווקים במזרח הרחוק ליצרניות הנפט באזור הים התיכון והים השחור".
אלא שבשורה זו היתה לצנינים בעיני גורמי סביבה וארגונים ירוקים החוששים לגורלו של מפרץ אילת ולשמורות הטבע בערבה, אם חלילה תקרה תקלה העלולה לזהם את המים ואת הקרקע.
על פי התוכנית, הנמצאת בימים אלה על שולחן הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), ייפרסו לאורך כל הנגב והערבה ועד אילת, נוסף על הצינורות הקיימים, צינורות גז ונפט חדשים. דרך צינורות אלה יוזרמו מוצרי הנפט ממפרץ אילת עד לים התיכון, ומשם לעוד מדינות באגן הים התיכון.
חשמל זורם
עמותת 'סביבה - מדבר וים אילת' הגישה התנגדות נחרצת לתוכנית בטענה שכל תקלה בהעברת מוצרי הנפט עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לערכי הטבע באזור.
"אנו סבורים שמדובר בתוכנית הרסנית שנשענת על הנחות מיושנות ואשר מחיריה עולים בהרבה על התועלת", טוענים בעמותה. "מדובר ברצועת תשתיות ברוחב של 260 מטרים שבה יעברו צינור גז בקוטר 36 אינץ' וצינור דלק שיחצו נחלים ראשיים, ובהם תמר, צפית, צין, סיף, אמציהו, חצבה, נקרות, עשוש, ברק, פארן, חיון, תמנע, רחם, שחורת, רודד, שעלב והערבה. נחלים אלה הם חלק משמורות טבע רבות: הר הנגב, מכתש קטן וגדול, חולות שונרה, הנחלים הגדולים - נחלי קצב וחיון, נחל קטורה ומישור קטורה, צוקי שיירות, שמורות יטבתה, עברונה והרי אילת. לאורך הקו וכל עשרה קילומטרים יוקמו תחנות תפעוליות עם דרכי גישה וכל פעם על שטח של שלושה דונם".
בעמותה מציינים עוד שהתוואי המוצע חותך ארבעה מסדרונות אקולוגיים ארציים וחוצה גם העתק גיאולוגי פעיל. "סיום הקו המתוכנן הינו אזור תעשיה שחורת, כאשר ישנו תכנון עתידי להרחבת הקו לאזור חוף קצא"א השמור, ומשם יוחלט אם ייצאו מכליות נפט וגז מונזל ממתקן הנזלה מזהם שייבנה לחופי אילת או שייבנה עוד קו יבשתי לאורך חופי סיני עד ינבוע בערב הסעודית".
בהתנגדותם לתוכנית הסבירו אנשי העמותה, "המדינה מקדמת את הנחת הקו כחלק מאסטרטגיה של כלכלת גז מיושנת ולא מקיימת תוך התעלמות גורפת מהצרכים האמיתיים של כלכלת המחר, כלכלת האזור, תושבי האזור והסביבה הטבעית שלחלקה חשיבות עולמית בשמירה על מגוון מינים ובתי גידול".
לדברי יו"ר העמותה, פרופ' נדב ששר, גם ברמה המקומית לא תהיה כל תועלת לתוכנית המוצעת. "ברמה המקומית, הטענה שהגז יאפשר חשמל זול יותר למלונות וליישובים שלאורך התוואי, אינה רלוונטית. על ידי רגולציה מיטיבה לחשמל סולרי ואגירה ניתן יהיה לספק חשמל זול לבתי המלון במחיר נמוך מזה של שריפת גז וקוגניציה (שילוב של כוח וחום - ע.א). שינויים קטנים ברגולציה יכולים לחסוך את הצורך להטמין מאות קילומטרים של צינור גז דרך שמורות טבע רגישות במיוחד. התאמות אלו יגדילו את החדירה של אנרגיות מתחדשות, יגדילו את מקורות ההכנסה המקומיים, וירחיבו את פוטנציאל התמיכה של האזור במשק החשמל הנקי בישראל".
פרופ' ששר מוסיף עוד במכתבו לות"ל כי ההכנסות שהמדינה תקבל מהפרויקט אינן מצדיקות את הסיכונים. "הכנסה מתוכננת למדינה של כמה מאות מיליוני דולרים בשנה אינה מצדיקה את ההשקעה הכספית של 700 מיליון שקל, הרס הטבע לאורך התוואי בנגב והערבה, ואת סיכון השונית הצפונית בעולם. ואם לא די בכך, הקמת המעקף המתוכנן לתעלת סואץ טומנת בחובה סיכון לפגיעה ביחסים החשובים והרגישים בין ישראל למצרים. התועלת הכספית אינה מצדיקה את המחיר שאנחנו עלולים לשלם".
סכנה למפרץ
לחברת קצא"א יש כזכור עבר בגרימת זיהום סביבתי. לפני כמה שנים התפוצץ צינור סמוך ליישוב באר אורה וזיהם את שמורת עברונה. לפני כן התפוצץ צינור וגרם לזיהום חמור בנחל צין.
גם בעמותת 'צלול' מתנגדים נחרצות לתוכנית העברת מוצרי הנפט ממפרץ אילת דרך הערבה והנגב. מנכ"לית העמותה, מאיה יעקבס, מסרה, "אם כמות הנפט שדלפה לאחרונה באשקלון היתה נשפכת במפרץ אילת, אפשר היה להגיד שלום לאלמוגי ים סוף. האירוע הגיע כתזכורת לכך שהמדינה מקדמת תוכנית הרסנית לים תיכון ולים סוף שצפויה להפוך חצי מדינה לצינור נפט, שעה שאינה ערוכה להתמודדות עם אירועי שפך לים, ותוך התעלמות בוטה מכך שהזמנים השתנו".
עוד הדגישה יעקבס, "אסור לאשר את התוכנית של קצא"א שתיצור תנועת מכליות נפט רבה באילת ובאשקלון. ההסכם עם מדינות המפרץ על הפיכת ישראל לתשתית העברת נפט מהמפרץ לאירופה הינה בגדר סכנת מוות למפרץ אילת, לשונית האלמוגים וענף התיירות של העיר. החתימה המהירה על ההסכם, ללא מעורבות המשרד להגנת הסביבה, ללא תסקירים וחוות דעת, וללא בחינה של הסיכונים הכרוכים בכך, הינה הוכחה לצורך הדחוף בפירוק קצא"א הפועלת תוך החרגה מחוקי סביבה ושקיפות ומאינטרסים כספיים בלבד".
מחברת קצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור שבו היא פועלת, והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ־50 שנה במקביל לעבודה התפעולית הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה שבה היא פועלת. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום ועומדת בתקנים בינלאומיים למען שמירה והגנה על הסביבה. אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם במעמד שר האוצר האמריקאי, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. ההסכם יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".
עוד חדשות קיבוץ
