ישיבת מועצת התנועה שהתקיימה באפעל ביום חמישי שעבר הוקדשה בעיקרה להצגה (בקריאה ראשונה וללא קבלת החלטות) של תוכנית העבודה ותקציב התנועה הקיבוצית ל־2020. התוכנית מפרטת את מטרות התנועה, את היעדים שלה ואת מגוון התוכניות והפעולות הנעשות להגשמת המטרות והשגת היעדים.
מזכ"ל התנועה ניר מאיר הציג את מטרות־העל. "בשנה הקרובה מזכירות התנועה ומוסדותיה יפעלו כמיטב יכולתם כדי לשמר את תנופת הצמיחה בקיבוצי התנועה", אמר המזכ"ל. "נתמודד על שגשוגה של החקלאות הישראלית וניאבק על עתיד המרחב הכפרי. נפעל כמיטב יכולתנו לשימור זהותנו כחברה קואופרטיבית ערכית וייחודית ונשפר את מעורבותנו בעיצוב החברה בישראל".
במסגרת היעדים האסטרטגיים של התנועה ציין מאיר את עדכון חזון התנועה וקיבוציה: תנועה מחוללת תנועה; חתירה לפתרונות שיקלו את הבנייה בקיבוצים; שכנוע הציבור בערכה של החקלאות כנכס לאומי; התמודדות כנגד הוותמ"לים והרס המרחב הכפרי; המשך ביסוס מערכת החינוך הקיבוצית כמערכת מובילה המותאמת להחלטות המדינה; גיבוש כלים להעמקת המעורבות בחברה בישראל; מיצוב מטה התנועה כגוף רלוונטי למנהיגים למנהלים ולחברים בקיבוצים, מטה הבונה ומכשיר את שדרת המנהיגות הקיבוצית והתנועתית וחותר לייצוג שוויוני בהנהגות אלו.
ניר מאיר. לשמר את התנופהניר מאיר. לשמר את התנופה
ניר מאיר. לשמר את התנופה
(צילום: איסי שמש)
המשנה למזכ"ל התנועה גיל לין הציג את יעדי מטה התנועה ובהם הקמת "חבצלת החדשה" - קרן מרכזית שתתכלל את כלל נכסי התנועה ותבצע אופטימיזציה בהקצאת המשאבים לגופים השונים; המשך ביסוס ההתיישבות, בדגש על פריפריה והקטנת פערים בחברה הישראלית; המשך החינוך לתפיסת הכלכלה השיתופית; ביסוס התרבות היהודית החילונית; המשך פיתוח המנהיגות הצעירה בקיבוצים.
לחזק את הרלוונטיות
מנכ"לית התנועה הדס דניאלי־ילין ציינה את הצורך בהעמקת ההידברות עם המנהיגות הקיבוצית בדרכים מגוונות; ארגון מחדש של המחלקה הפוליטית; המשך קידום ופיתוח חדשנות; יצירת כלים חדשניים לניהול ארגון דמוקרטי. נוסף על כך הדגישה מנכ"לית התנועה את העברת בית התנועה למשרדים חדשים ואת שיפור מערך ניהול המידע.
ארבעת מנהלי האגפים בתנועה - אילת גלס מאגף החברה, דבי ברא"ס מאגף החינוך, דגן לוין מאגף הכלכלה ועפרי רביב מאגף צעירים ומעורבות בחברה - ושני מנהלי מחלקות ופעילויות - עו"ד מיכי דרורי מהמחלקה המשפטית ועו"ד מרב ניב האחראית על הקואופרציה - הציגו בראשי פרקים את התוכניות ואת הפעילויות הנעשות בגופים שהם מנהלים, הן כלפי פנים - בתוך הקיבוצים ובייצוג הקיבוצים מול גורמי חוץ, והן כלפי חוץ - במעורבות בחברה בישראל.
בדיון שנערך על התוכנית עמדו חלק מהדוברים על הצורך לחזק את תחושת הרלוונטיות של התנועה לחברי הקיבוצים. אחת הדוגמאות שהובאו היא השתתפות נציגי הקיבוצים בדיוני מועצת התנועה. ישיבת המועצה בנושא תוכנית העבודה והתקציב נערכה באולם ריק למחצה, והגיל הממוצע של צירי המועצה שאינם פעילי תנועה חצה מזמן את ה־60. גילם של הדוברים שהגיבו לתוכנית חצה בוודאות את ה־70. אלישע שפירא, שהעלה לדיון את נושא הרלוונטיות של התנועה, סיפר כי בנו - שנבחר לאחרונה לתפקיד מזכיר עין השופט - אמר לו שאין בדעתו להגיע למועצת התנועה כנציג הקיבוץ, אף שמדובר בגוף המופקד על ההתנהלות השוטפת של התנועה. לעומת זאת הוא ציין שרוב בעלי התפקידים מוכנים להשתתף פעם בשנה בכנס הנהגות הקיבוצים.
דוברים נוספים, ובהם רייפי גולדמן (אורים) ורן כוחן (צרעה), התייחסו לשפע הסעיפים בתוכנית העבודה, וביקשו לשלב בה יעדים מדידים. אמציה רייז (עין המפרץ) דרש לפעול דרך המועצות האזוריות, דובי הלמן (יטבתה) הציע להחזיר את חברי הקיבוצים לחברות בהסתדרות, ויואל מרשק (גבעת השלושה) הציע להשתלב בתוכנית ההגנה המרחבית של היישובים לקראת העימות הביטחוני הבא. ניר מאיר וגיל לין ציינו כי חלק מההערות יובאו בחשבון ויוטמעו בתוכנית לקראת ההצבעה בקריאה שנייה, והוסיפו כי נושא הרלוונטיות של התנועה מופיע בתוכנית וכי קיים שיתוף פעולה עם המועצות האזוריות.
המחלוקות לא שככו
חודש וחצי לאחר הבחירות למזכ"ל התנועה הקיבוצית, עדיין עוסקים בתנועה בספיחי האירוע. יו"ר ועדת הבחירות למזכ"ל שיבולת שופט־אדלמן הציגה באפעל את סיכום הוועדה למערכת הבחירות. הוועדה המליצה להקים צוות רחב שיבחן את שיטת הבחירות ואת דרך ההצבעה, ואם יוחלט בצוות לשנות את שיטת הבחירות, כלומר לשנות את הגוף הבוחר מכלל חברי הקיבוצים לגוף מצומצם יותר, תובא החלטה זו לדיון במועצת התנועה.
שופט־אדלמן ציינה כי הניסיון לעבור להצבעה אלקטרונית נתקל בהתנגדות רשם האגודות השיתופיות, והתייחסה לתלונות שהגיעו לוועדת הבחירות משני המטות. לדבריה, הוועדה אינה גוף חוקר, ולכן היא לא יכלה לבדוק תלונות על חריגה בתקציבים, אך מומלץ שהצוות החדש יבחן את הכללים ויתאימם למציאות המשתנה.
בדיון שנערך בנושא התברר שמחלוקות הבחירות לא שככו. בעקבות המלצת הוועדה שלא לאשר לגורמים מחוץ לתנועה מעורבות בבחירות, אמר מיכאל לבני כי בוגרי הבונים־דרור בחו"ל פרסמו מודעה ערב הבחירות ממניעים ציוניים. יואל מרשק ציין כי צריך להתחשב ב־45% מהמצביעים שתמכו בליאור שמחה, ואף הציע להכניס סעיף בנוהלי העבודה בתנועה המתייחס לשחרור מוקדם, קרי פיטורים, של מזכ"ל התנועה, כפי שקיימים סעיפים דומים לגבי כל עובדי התנועה, כולל מנהלי אגפים. המועצה אישרה את הקמת הצוות לבחינת הבחירות לתפקיד המזכ"ל.
לחלק את העוגה
בחלקה האחרון של ישיבת המועצה הציג גזבר התנועה גלעד בכרך את תקציב התנועה לשנת 2020. הצגת התקציב התעכבה עד לבחירת המזכ"ל, והוא מבטא המשכיות למדיניות התנועה בראשות ניר מאיר. עיקר מקורות התקציב לפעילות מחלקות התנועה מגיע ממסי החבר, 550 שקלים לחבר ב־257 קיבוצי התנועה, המסתכמים בכ־24 מיליון שקלים, שעליהם נוספים מיליון שקלים מהמשביר המרכזי.
תקציב פעילות מחלקות התנועה לאחר מיסוי עומד על 23.565 מיליון שקלים, ומתחלק כך: אגף מטה - 7.782 מיליון שקלים; אגף כלכלה - 995 אלף שקלים; אגף חברה - 2.105 מיליון שקלים; אגף חינוך - 2.515 מיליון שקלים; אגף צעירים ומעורבות בחברה - 1.986 שקלים; מחלקת רכזים - 2.43 מיליון שקלים; המטה השיתופי - 670 אלף שקלים; קואופרציה - 260 אלף שקלים.
תקציב הגופים המתוקצבים - תנועות הנוער, גופי אומנות ותרבות וכן מכוני מחקר - עומד על 10.25 מיליון שקלים, והוא מגיע בעיקר מקרן חבצלת - 4 מיליון שקלים; ניר שיתופי - 2.6 מיליון שקלים; ולראשונה גם משקי הקיבוצים - 2 מיליון שקלים.
בהצעת התקציב המפורטת של הגופים המתוקצבים הוקצה לנוער העובד והלומד סכום של 850 אלף שקלים שנרשם בתקציב, אך צוין כי הוא מוקפא בהתאם להחלטת מזכירות התנועה בעקבות אי־עמידת הנוע"ל בהסכם שלפיו היא תימנע ממעורבות בנעשה בתנועה הבונים־דרור. בישיבת המועצה הבאה, האמורה לאשר את תקציב התנועה, יתברר אם צירי המועצה יאשרו את התקציב המוצע כפי שהוא ויתמכו במזכירות, או שרוב הצירים יחליטו לאשר את התקציב במלואו ולהפשיר את תקציב הנוע"ל המוקפא.