הם נוסעים בכל הארץ למשחקים, אבל גם פוגשים את השחקנים ברחבי הקיבוץ ואחרי אהדה של שנים רבות הם יכולים לספר בגאווה על הקבוצות ועל הרגעים המיוחדים שלהם ביציע - וגם להביא הרבה אנקדוטות שרק קיבוצניקים יבינו.
הפועל גליל עליון: האוהד השרוף שהקים מחדש
אחד האוהדים הגדולים של קבוצת הפועל גליל עליון הוא דורון חצב, שהיה אוהד מושבע של הקבוצה בגלגול הקודם שלה, לפני שנרכשה על ידי חיים אוחיון ז"ל שלקח את הקבוצה והפך אותה להפועל גלבוע גליל עליון, פצע שנותר פתוח עבור רבים מהאוהדים שהקימו את הקבוצה מחדש.
חצב גר בקיבוץ חולתה והוא מספר שבגלגול הקודם של הקבוצה היה אוהד שרוף עם מנוי, והוא היה זה שלקח על עצמו להקים את הקבוצה מאפס, כאשר במשך שנה שלמה גם ניהל אותה. "היום יש לי מנוי לגליל עליון אבל אני חצוי בין קבוצת האוהדים של הפועל תל אביב שאני בעל מניה שם, ובין קבוצת האוהדים של גליל עליון", הוא מספר ואומר שבכדורגל הוא הפועל תל אביב, בכדורסל הוא חצוי אבל בסוף, בשורה התחתונה הוא גליל עליון.
הוא רפתן שעובד לילות, לכן לעיתים קשה לו להגיע למשחקים, אבל בכל הזדמנות הוא כן מגיע ונהנה מהשחקנים המקומיים, "המקום נותן לשחקנים צעירים ישראליים לפרוץ ולפרוח כמו בגלגול הקודם של הקבוצה, כל הישראלים עשו את הסיבוב הראשון אצלנו".
מה רגע השיא שלך עם הקבוצה?
"הזכייה באליפות בשנת 1993", הוא אומר בלי למצמץ. "העפנו את מכבי בחצי הגמר אחרי 23 שנים של אליפות, לא התעוררתי לבגרות בתנ"ך שהייתה בוקר אחרי, השתכרנו ונרדמתי באורווה ולא התעוררתי. לא היה מועד ב' בזמנו ואני לא מתחרט על זה. עד היום אין לי בגרות מלאה, זה משהו חד פעמי, בגרות בתנ"ך אתה יכול להשלים".
איך נראה הדרבי מול "הצ'ילבה", הפועל גלבוע גליל עליון?
"יכול להגיד שהדרבי נגד גלבוע גליל נחשב לאיזה סוג של יריבות ספורטיבית, נשאר טעם מר מהמעבר של הקבוצה. אבל שוב, הקמנו את הקבוצה מחדש והיא בליגת העל, ועשתה פלאים שנה שעברה ואני מאוד מקווה שגם השנה הקבוצה הזו תגיע רחוק".
מדובר על הישג לא קטן, את זה גם האוהדים יודעים, שכן מדובר על קבוצה עם תקציב מאוד נמוך. "אין לה תקציב, הוא לא בלתי מוגבל ובמסגר המגבלות האלה בנו קבוצה צעירה ונחמדה עם ישראלים צעירים וכישרוניים ואני מקווה שזה יעבוד. שנים לא הייתה כאן קבוצה בליגת העל, מגיעים הרבה צעירים ונקווה שהם יגדלו ויגדלו להיות אוהדים של גליל עליון, כי ככה בונים מסורת".
הפועל גלבוע גליל: גאוות יחידה
עידן דרורי, יו"ר ארגון האוהדים של הקבוצה הצעירה יחסית, מספר על נסיעות ברחבי הארץ אחרי כל משחקי הקבוצה, גם אם המשחק מתקיים באילת. "במשחקי חוץ אנחנו הקבוצה השישית בארץ מבחינת קהל", הוא מגלה על קבוצת האוהדים האדוקה, "לכל משחק צריך לצאת מוקדם, אנחנו בכל זאת מגיעים מרחוק, יוצאת הסעה מסודרת וגם מגיעים אוהדים ממרכז הארץ למשחקים".
מה הסוד של הקבוצה? של האוהדים?
"אני חושב שבסוף זו קהילה, זה אזור קטן יחסית, גאוות היחידה מאוד גדולה, להיות חלק מהדבר הזה, אנחנו עושים המון אירועים משותפים של הקבוצה עם האוהדים, זה לא תמיד בתקשורת אבל הרבה ארוחות משותפות, שחקנים מתארחים אצל האוהדים בחגים, כל השחקנים גרים בגן נר, אז זה מקום קטן וגם נפגשים עם השחקנים וזה חשוב לאזור כולו".
הוא מספר שחיים אוחיון ז"ל, בעלי הקבוצה שנפטר לפני שנה, היה משמעותי לקבוצה ותמיד יהיה. "עלינו לקבר שלו לפני המשחק מול גליל עליון, עמדנו שם והרגשת את העוצמה של האוהדים, זה היה מאוד מרגש. חיים היה בשבילנו הרבה, הוא גם היה האבא והאמא של הקבוצה, ואנחנו מאוד אוהבים אותו, ואני חושב שאנחנו כל שנה עכשיו נעלה לקבר ונכבד את זכרו".
הפועל חבל אילות: הכדוריד יורד דרומה
כמי שגדל בארגנטינה, שם ענף הספורט היה חלק בלתי נפרד מחייו, סילביו קוגן השתקע בקיבוץ לוטן ועד מהרה החל לפעול להקמת קבוצת כדוריד שהפכה לאחת הקבוצות הטובות בארץ – הפועל חבל אילות.
הכול התחיל מאימון בבית הספר של ילדיו לבקשת אחת מהמורות, מה שהפך עד מהרה לקבוצה ענקית של אימונים, נפתחה קבוצה במתנ"ס ואז נכנסו לאיגוד הכדוריד, הקבוצה גדלה וכבר הקימה קבוצת בוגרים.
מפעל הכדוריד שהקים הפך לבית ספר לכדוריד ולקבוצות מובילות בספורט הישראלי. "אני נוסע למשחקי החוץ, יש עוד סיבה, שניים מהילדים שלי בקבוצה הבוגרת, אבל אני אוהד שרוף", הוא מספר. "יש לנו מלא אנשים שנוסעים, היה לנו משחק מול ראשון לציון והיו לנו בבית אצלם יותר אוהדים משלנו".
מה ההסבר שלך?
"אין הרבה מה לעשות בקיבוץ", הוא אומר וצוחק. "פעם היה רק כדורסל ולאט לאט בגלל שהכדוריד גדל ולכל ילד היה ילד באיזו שהיא קבוצה נהיו אוהדים. ככה גדלנו בארגנטינה, ההורים היו מגיעים והיו מפגשים וארוחות משפחתיות של המשפחות והשחקנים והצלחנו להעביר את זה לכאן. נאות סמדר מגיעים עם ההורים והקיבוץ שלהם מפורסם עם הגבינות, ילדי יטבתה מגיעים עם שוקו ועוגה, ועושים ארוחה גדולה בסוף".
הרמה הגבוהה של הקבוצה היא גאווה לקיבוץ?
"לא רק לקיבוץ, גם לאזור. עלינו מליגה ארצית ללאומית עם כוחות של ותיקי הקיבוצים והצעירים שהצטרפו, חבר'ה שלמדו כאן פלוס אלה ששיחקו פעם ועם כל זה עלינו לליגה הלאומית. בכוחות עצמנו".
איך אפשר בלי איש התופים?
בכל קבוצת אוהדים מכובדת יהיה את איש התופים שאחראי על האווירה המחשמלת ביציע, אצל הפועל חבל אילות מדובר באריאל ברוצונה, שעלה ארצה מאורוגוואי. כיום הוא קצב ברמי לוי באילת ולג'וב המכובד הגיע במקרה, כאשר רצה לספק לבנו המאומץ מענה לאור מצבו הבריאותי המורכב, שכן הוא סובל מתסמונת האלכוהול העוברי.
"אימצתי שני ילדים שיקומיים, הגדול היפראקטיבי עם בעיות קשב וריכוז ולפני כמה שנים כשאהדנו קבוצת כדורסל של בית הספר ראיתי כמה הוא אוהב להיות אוהד, כשהכרתי את סילביו והוא סיפר לי על הפועל חבל אילות, ראיתי קבוצה עם לב, באנו ומאז נשארנו", הוא מספר.
"התחלנו להגיע לכל המשחקים בבית ואני איש התופים, שאלתי אותם למה אין תופים? צריך לעשות קצת רעש, לא? אנחנו לא הרבה אוהדים אבל יש אוהדים שהולכים לכל המשחקים ואני יכול להעיד על עצמי שכשאני חוזר הביתה החולצה שלי יותר רטובה מהחולצות של השחקנים".
הוא מספר שהוא נותן את הלב והנשמה ביציע, ופעם אחת השחקנים והקבוצה הפתיעו אותו בעבודה כשבאו לבקר אותו בסופר וערכו קניות. "יש אווירה טובה, אנחנו לא מקללים ואני חוזר עם ידיים שבורות אחרי משחק, הרבה כסף אין לי לתת לילד, אבל אני יכול לתת לו הרבה זיכרונות טובים וזה שווה הרבה יותר מכסף".
קראו גם:
בשיתוף ביטוח חקלאי
פורסם לראשונה: 07:54, 31.10.22
