בשנת 2006 נחתמה באו"ם האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ב-2012 האמנה אושררה במדינת ישראל במטרה לקדם השתתפות מלאה ושווה של כל האנשים עם מוגבלויות בחברה. מה זה אומר לגבי חברות וחברי הקיבוצים בעלי המוגבלויות? בכך עסק מפגש מיוחד בהשתתפות כ-150 ממלאי וממלאות תפקידים מהקיבוצים השונים.
המפגש התקיים לקראת דיון שנערך במועצת התנועה הקיבוצית, ופתח אותו מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, בהדגישו שלאורך השנים קיבוצים דאגו לבנות ובנים עם צרכים מיוחדים במגוון תחומי החיים. עם השינויים במציאות החיים השתנו גם המענים הנדרשים. המסלולים העומדים בפני בנות ובנים עם מגבלות, הן מסלול בן נסמך והן מסלול החברות, מחזקים את התפיסה של חברה שוויונית, הדואגת לכלל חבריה ומאפשרת סולידריות, תחושת שייכות, חוסן ולכידות חברתית.
קראו גם:
מחלקת בריאות ורווחה והמחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית יחד עם ארגון 'אהדה' הציגו את המסמך שגובש על ידי ארגון אהדה במשותף עם גורמי התנועה, ומרכז את האפשרויות העומדות בפני בנות ובנים עם מוגבלות בעניין מעמדם בקיבוץ.
המסמך מעודד את ממלאי התפקידים בקיבוצים לקיים תהליך (אלה שטרם קיימו או קיימו מזמן) עם הבנות והבנים, עם הוריהם ועם הקהילה. מטרת התהליך היא לאפשר בחירה בין קבלה לחברות על כל המשתמע מכך ובין מסלול מותאם של נסמכים בכל גיל עד סוף חייהם.
אין תשובה גנרית מה טוב ומה לא, התשובה היא שלכל בת ובן, לכל משפחה ובכל קיבוץ יש צרכים שונים ויש צורך לדבר ולהסכים על האפשרויות וההתאמות למענים הנדרשים. חשוב להדגיש שאין במסמך קריאה להעדפה של בנות או בנים עם מוגבלות על פני בנות ובנים אחרים, אלא להסרת חסמים.
המפגש התחיל בשני סיפורים אישיים
שיר טרנטו, חברת קיבוץ נחל עוז עברה תאונת דרכים קשה בגיל 16 וחוותה שיקום ארוך ששינה לחלוטין את מסלול חייה. היא התנדבה לצבא בגיל מאוחר יותר מחבריה והפער שחשה בשל התאונה והשיקום החל להצטמצם. למרות ששיר גם היום חווה תופעות שמלוות אותה מתאונה ומשפיעות על היכולות שלה בתחומים מסוימים, תחושת היותה שווה בין שווים התחזקה לאורך השנים. כשחבריה החלו להעמיד עצמם לתהליך קליטה ולקבלה לחברות בקיבוץ גם היא עברה את האבחונים, עמדה בקריטריונים הנדרשים לקבלה לחברות, והתקבלה פה אחד בהצבעה בקלפי כחברה מן המניין.
תמר שי, יו"ר ארגון אהדה, סיפרה על התהליך שעברה עם בתה גיל, כאשר הבינה שבשל תסמונת נדירה שלקתה בה גיל, מעמד החברות לא יהיה מותאם עבורה. תמר ומשפחתה החלו תהליך בקיבוצם, מעלה החמישה, וחתמו על הסכם על מנת להבטיח את הטיפול המותאם לביתה עד סוף חייה באחריות משותפת של המשפחה והקיבוץ.
2 צפייה בגלריה
יעל רז לחייני, חברת נחל עוז עם שיר טרנטו שהתקבלה לחברות בקיבוץ ותמר שי, יו"ר 'אהדה'
(צילום: באדיבות התנועה הקיבוצית)
בהמשך התייחסו ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה בתנועה, עו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית של התנועה ועו"ד תמר שי למסמך, ונתנו הבהרות לתוכנו. החלק האחרון של המפגש כלל שיחות בקבוצות קטנות בהנחיית פעילות ופעילי תנועה וחברי מזכירות אהדה על ההיבטים החברתיים של שני המסלולים ועל המצב הקיים בקיבוצם או בקיבוץ בו הם ממלאים תפקיד.
הבחירה הוולונטרית בקיבוץ כבית עבור אנשים עם מוגבלויות יש בה כדי להעיד על טיב החיים בקיבוץ וההתייחסות ההוגנת לכולם. חשוב לקיים תהליך פתוח ושקוף עם הבת או הבן ועם המשפחה ולהתמודד בתבונה עם האתגרים שהבחירה עלולה להביא אתה. גורמי התנועה השונים עומדים לרשות הקיבוצים בנושאים אלו – עדי רמות ממחלקת בריאות, המחלקה המשפטית, עו"ד תמר שי, יו"ר ארגון "אהדה", עו"ס מיקי כהן מ"המרכז לייעוץ ושיקום של התנועה הקיבוצית" ותקוה טננבוים, ראש "המוסד לגישור ובוררות" של התנועה הקיבוצית.
המסמך שהיווה את הבסיס לדיון קיבל את אישור מועצת התנועה הקיבוצית, בתקווה כי הוא יהווה בסיס לשיח בקיבוצים, ויהווה בהמשך ישיר תשתית למעגלי דיון נוספים בתחומי רווחה, קבלה לחברות, מענים מותאמים וערבות הדדית.
