הזמן טס כשרצים. או יותר נכון: כשרצות. או אם להיות עוד יותר מדויקים אז הזמן טס כשגלית גוטמן-דוד מעפולה ושני אלגבי ממרחביה רצות. קודם כל במחשבה ואחרי כן ברגליים.
קראו גם:
ככה יצא שבמו רגליהן הן הקימו לפני שלושה חודשים את אחד המיזמים החברתיים המרגשים – קבוצת "גמאני רצה – עמק יזרעאל". מדובר בקבוצת ריצה שבה חברות כבר 24 נשים, כולן מתמודדות עם סרטן השד. "זאת חד משמעית שליחות", גוטמן-דוד אומרת..
הקלה גדולה בכאבים
ב-2020 עיני רוב העולם היו נשואות אל מחלוקות הקורונה, אבל היו כאלה שפתחו עוד קצת את המבט. אחד מהם היה מאמן הריצה עמרי פדהצור שהקים את "גמאני רצה". אלפי נשים בכל רחבי ישראל שמתמודדות עם מחלת סרטן השד (בכל שנה מתגלים בישראל כ-5000 מקרים חדשים) הצטרפו לעשרות הקבוצות הריצה של "גמאני רצה". הקבוצה בעמק יזרעאל היא בין האחרונות שהוקמו. אגב, את קבוצות הריצה בכל הארץ מובילים, ובהתנדבות, מאמני ומאמנות ריצה מוסמכים.
גוטמן־דוד (49), נשואה ואם לשלושה, עוסקת בתחום החינוך המיוחד, מומחית באבחון לקויות למידה ולומדת טיפול בפסיכותרפיה. ואם זה לא מספיק אז היא גם מאמנת ריצה מוסמכת ומטפלת באמצעות ריצה מטעם המכללה האקדמית וינגייט.
אלגבי (42), נשואה ואם לחמישה, עוסקת גם היא בחינוך מיוחד, מנתחת התנהגות. גם היא מאמנת ריצה מוסמכת ומטפלת באמצעות ריצה מטעם המכללה האקדמית וינגייט.
אז נפגשתם בווינגייט?
גוטמן-דוד: "כן. למדנו יחד בקורס לטיפול בריצה. במהלך הלימודים נחשפנו למגוון קבוצות ריצה טיפוליות כמו למשל קבוצת ריצה לאנשים הסובלים מפוסט טראומה וגם לקבוצת הריצה 'גמאני רצה'. מהר מאוד הבנו שפה, בעמק יזרעאל, אין קבוצה כזו, והחלטנו יחד להרים את הכפפה ולקחת את היוזמה".
אחת הסיבות העיקריות להצלחתן של קבוצות הריצה בקרב נשים המתמודדות עם סרטן השד היא נתוני מחקרים המראים בוודאות את השפעתה הטובה של הריצה על תהליך ההחלמה של הגוף ועל היכולת להתמודד שלו עם טיפולי הכימותרפיה. אלגבי: "ומעבר למחקרים ראינו גם על עצמנו עד כמה משפיעה הריצה על התפקוד היומיומי שלנו".
יכולות לתת דוגמה על השפעה טובה של הריצה על התפקוד עליכן, שאתן נשים בריאות?
"הריצה משפיעה על הנפש והגוף. נותנת יותר אנרגיה ומשחררת חומרים במוח שעוברים לגוף, זו דרך של פריקת מתחים. הריצה גם משפרת את הדימוי העצמי ומשפיעה ישירות על הגוף, הנפש והתודעה. בריצה יש זמן לסדר לעצמך את המחשבות. מה שאתה מרגיש פנימה יוצא החוצה, אצלי באופן אישי וגם אצל שני זה משנה חיים. אני מאוד השתניתי מבחינת האישיות וההסתכלות שלי על העולם. אנשים רצים הם יותר שמחים, יש גם איזושהי אחוות רצים, זה שונה מספורט אחר".
הרצות שלכן מדווחות כל שיפור במצבן הבריאותי?
"כן. המתאמנות בקבוצה מדווחות על הקלה בכאבים ובתופעות הלוואי של הטיפולים, הן מדווחות על שינה טובה יותר ומצב רוח טוב יותר".
לזכרה של טליה
הן נפגשות פעם בשבוע והאימון נמשך שעה בבית הספר עמקים תבור, גם במגרשי הספורט וגם בשדות מזרע. המועצה האזורית קנתה ציוד באלפי שקלים: מזרנים, גומיות כוח, משקולות ומדרגות. כל הציוד הנדרש לכושר. הרצות מגיעות מקיבוצי ויישובי העמק כמו חנתון, שמשית, גן־נר, עפולה, מרחביה וגם מנוף הגליל. יש 25 רצות בטווח הגילים מ-30 עד 70.
קשה להיכנס לכושר. זה לא מפחיד את הרצות שלכן? נשים חששו להצטרף כי הן לא האמינו שהן יכולות לעשות את זה?
"כן. מצב הרוח לפעמים ירוד בגלל המחלה אז הן צריכות את הדרבון בכלל להגיע. הרופאים מעודדים אותן לבצע פעילות אירובית ובפרט ריצה בגלל ההשפעה שלה על המחלה. ברגע שמתאמנת יוצרת איתנו קשר אנחנו ישר מדברות ומעודדות אותה להגיע כי ברגע שהיא מגיעה היא ממשיכה".
"קורה בקבוצה משהו גדול ועוצמתי. גם מכך שהנשים שבאות ומקבלות כוח, גם כוח פיזי להתמודד עם אתגרים גופניים וגם כוח להתמודד עם מצבים נפשיים. גם לגלית ולי הקבוצה נותנת המון כוחות"
המפגשים לא עוסקים רק בריצה. הן הרבה מעבר לספורט. אחת לחודש מקיימת הקבוצה מפגש תמיכה. "באופן טבעי נוצרת קבוצת שייכות ונוצרו בה קשרים מאוד משמעותיים וחברויות חדשות. ברור שהנושא המחלה עולה וקיים ונוכח. הן מתייעצות, משתפות, בודקות. כל אחת מהן מוצאת כאן אוזן קשבת".
קבוצת "גמאני רצה – עמק יזרעאל" הספיקה כבר להשתתף במרוץ "לרוץ איתה", שנערך ביישוב הקהילתי אחוזת ברק שליד עפולה, לזכרה של בת המקום, טליה שואן, שחלתה בגיל 13 בסרטן העצמות ובמשך ארבע שנים נלחמה במחלה עד שזו הכניעה אותה. מירב, אמה, גם היא מאמנת ריצה, ייסדה את המרוץ הזה שמתקיים אחת לשנה לזכרה של בתה, שהייתה זו שעודדה אותה לרוץ.
"גמאני רצה – עמק יזרעאל" צפויה להשתתף במרוצים ואירועים נוספים במהלך החודשים הקרובים, והרצות שלה נערכות בעיקר למרוצים המתוכננים לחודש אוקטובר, חודש המודעות העולמי לסרטן השד.
אלגבי: "קורה בקבוצה משהו גדול ועוצמתי. גם מכך שהנשים שבאות ומקבלות כוח, גם כוח פיזי להתמודד עם אתגרים גופניים וגם כוח להתמודד עם מצבים נפשיים. גם לגלית ולי הקבוצה נותנת המון כוחות. אנחנו יוצאות מלאות בסיפוק ובתחושה של הגשמה ונתינה מאוד גדולה מהקבוצה הזו".
גוטמן־דוד: "זו קבוצה מאוד איכותית ומיוחדת לא רק בגלל שהיא מורכבת מנשים. יש משהו בגרעין שהתהווה של נשים מאוד מחויבות ומסורות שלא מפספסות אף אימון. זה מלמד הרבה עד כמה הקבוצה הפכה למשמעותית עבורן".
אפשר עוד להצטרף לקבוצה או שאתן מתכננות לפתוח קבוצה נוספת בעמק?
"אימוני 'גמאני רצה' מותאמים למתחילות ללא ניסיון מהצעד הראשון. אם את מתמודדת עם סרטן השד, בזמן הטיפולים או אחריהם, ומתגוררת בעמק יזרעאל, את מוזמנת להצטרף אלינו ללא עלות ולצאת איתנו לדרך חדשה שכולה בריאות והנאה".
עוד חדשות קיבוץ
