אלכס ויסוצ'נסקי שעלה לארץ מאוקראינה באוגוסט האחרון ומתגורר במרכז הקליטה בקיבוץ מרחביה, התאחד לאחרונה מחדש עם אמו ואחותו שנמלטו מאוקראינה בעקבות המלחמה ועלו לישראל.
2 צפייה בגלריה
אלכס ויסוצ'נסקי עם אשתו (מימין) אמו, אחותו ואחיינו באתר הקליטה במרחביה
(צילום: ילנה שפירא)
קראו גם:
ויסוצ'נסקי (37), נשוי ואב לילדה, הוא מהנדס במקצועו ועובד במפעל 'תמה'. בחודשים הספורים שהוא מתגורר בארץ הוא כבר התחבר לישראל ואוהב את המנטליות של הישראלים. "מאוד טוב לי כאן, האנשים פתוחים ולבביים, התחברתי מאוד לאוכלוסייה ואני אוהב את מזג האוויר בישראל שתמיד חמים ונעים".
כשפרצה המלחמה באוקראינה דאג ויסוצ'נסקי לאמו ואחותו שנותרו מאחור בעיר קריבוי רוג באוקראינה וביקש מהם לעלות לישראל. "הייתי בלחץ שיקרה להם משהו. היה חוסר ודאות של מה יהיה ואיך. בדיעבד מסתבר שהמלחמה לא הגיעה לעיר קריבוי רוג, אבל אי אפשר לדעת מה יקרה. אני התקשרתי אליהן והפצרתי בהן לבוא לישראל".
לאחר שהמצב באוקראינה המשיך להידרדר ארזו האם והאחות נטשה עם בנה הקטן את חפציהם והחליטו לצאת במסע לישראל. "החלטנו לעזוב את הבית כדי לשמור על הביטחון שלנו. הבן שלי והכלה התקשרו וביקשו שוב ושוב שנגיע לישראל. הם מאד דאגו, והאמת שגם אנחנו חששנו מהמצב ובעיקר מחוסר הוודאות מה יהיה", מספרת האם ג'ולייט.
המסע היה דרך חתחתים לא קלה. "לקח לנו 15 שעות להגיע עד הגבול עם רומניה, שם פגשו אותנו אנשי הסוכנות", מספרת נטשה, "חיכינו בגבול עוד כמה שעות עד שהגיע האוטובוס שלקח אותנו לבוקרשט. היו לנו כרטיסי טיסה ל-22 במרץ וחיכינו שלושה ימים נוספים עד שעלינו על המטוס לישראל".
האיחוד המחודש עם האח בנתב"ג היה רווי בדמעות. "כשפגשנו כאן את אחי כולנו בכינו, זה היה מרגש מאוד, לא ראינו אותו המון זמן", מספרת נטשה, "לא ראינו את אחי כמעט שנה והוא דאג לנו בגלל המצב הביטחוני. הוא גם התרגש מאוד לפגוש אותנו".
לאחר קבלת הפנים המרגשת הסיע אלכס את משפחתו אליו לאתר הקליטה בקיבוץ מרחביה.
איך היתה הקליטה שלכם?
נטשה: "אנחנו גרים עם אלכס ואשתו בקיבוץ. האחראית על אתר הקליטה דואגת לנו והביאה עבור התינוק מזון וטיטולים. מאוד הופתעתי מהדאגה הכנה לגורלנו. היא בודקת כל הזמן מה שלומנו ובשבוע שעבר אפילו הזמינה אותנו לסדר פסח שעשו פה באתר הקליטה. אנחנו שמחות להיות פה. אנחנו נהנות בישראל מהשקט היחסי שיש כאן ואנחנו מבינים שיש כאן סיכונים אחרים שמתמודדים איתם, אבל יחד עם הכול אנחנו אסירי תודה על השקט שיש כאן. עכשיו אני לא צריכה לקום חמש פעמים בלילה, להלביש את התינוק ולרדת למקלט מתחת לבניין כשאני לא יודעת כמה זמן אני אצטרך לשהות בו".
איך התרשמתם מהחיים בעמק?
"אנחנו מאוד אוהבות את המקום, את הירוק שיש בכל פינה ונהנות מהפירות והירקות שיש אותם תמיד ובשפע".
אתן מתכננות להשתקע בישראל?
"ישראל זאת מדינה שכיף לחיות בה אבל הכול יקר וברגע שתיגמר המלחמה אנחנו מתכננות לחזור כי אבא שלי שם ולא יכול לבוא כי הוא מתחת לגיל 60. גם סבתא שלי נשארה באוקראינה ולא רצתה לעלות איתנו. כולנו תקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב ונוכל לחזור הביתה".
סדר פסח לעולים
בתוך כך, 'מכינה ישראלית' הקדם צבאית ממרחביה קיימה סדר פסח משותף עם אולפן העולים בקיבוץ ובהם משפחת ויסוצ'נסקי – סדר ראשון בישראל עבור המשפחות ששוהות כעת באולפן. ייחודו ויופיו של האירוע בכך שרוב חניכות המכינה מגיעות בעצמן ממשפחות של עולים, מאתיופיה, ממדינות חבר העמים וממקומות נוספים, ופה, בסדר המשותף, הן כבר היו עמוק בתפקיד "הקולטות", המכניסות את העולים הטריים אל תוך המסורת הישראלית הייחודית, המאגדת וממזגת מסורות של סדרים שהביאו עמם יהודים מכל קצוות תבל.
'מכינה ישראלית', שהקימה ומנהלת עמותת 'דרך כפר יוזמות חינוך', מיועדת לנערות מאזורי פריפריה חברתית וגיאוגרפית. במהלך שנת המכינה עוברות החניכות, שמגיעות מכל רחבי הארץ, מסלול הכשרה אינטנסיבי, הכולל, בין היתר, הכנה פיזית לשירות דרך מסעות, טיולים ופעילות כושר גופני מוגברת, ולצד זאת העמקה בתכנים שונים ומגוונים: ידיעת הארץ, ציונות, אקטואליה וגם עמידה מול קהל. זו השנה התשיעית לפעולת המכינה, בוגרות שמונת המחזורים הראשונים התגייסו רובן ככולן לתפקידים משמעותיים בצה"ל, וחלקן כבר התקדמו ללימודים אקדמיים וללימודים מקצועיים שונים.
המכינה, שעברה לקיבוץ בראשית השנה הנוכחית ממגדל העמק, חולקת מבנה משותף עם האולפן, ובמהלך החודשים האחרונים התפתחו יחסים חמים בין הצוותים שחיפשו דרכים לשתף פעולה. סדר פסח סיפק הזדמנות ראשונה הולמת, וחניכות המכינה "הסתערו" על המשימה במרץ. הן ערכו את שולחנות הסדר, הכינו פעילות תוכן מיוחדת וגם שקיות הפעלה לכל אחד מילדי העולים, תוך שהן משתפות את ההורים ב"מסורת" חשובה ראשונה – לילדים אף פעם אין סבלנות לשבת עד הסוף.
באירוע נכחו מ"מ וסגנית ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל דליה אייל, מנהלת תחום הקליטה במועצה סיגל זרביב וראשת המכינה אורלי ברזל. ההגדה נקראה בליווי הסברים וביאורים, חניכות המכינה סיפרו לעולים על מסורות הסדר בבתיהן שלהן, המזמורים הושרו בצוותא וההתרגשות והשמחה היו הדדיות ורבות.
ליזה שרגורודסקי, חניכה במכינה: "אחרי כמה חודשים שראינו את דיירי האולפן כמעט כל יום אבל לא הכרנו אותם, ישבנו כולם יחד מסביב לשולחן הסדר, שמענו את הסיפורים שלהם על החג וסיפרנו משלנו. זה היה מאוד יפה, מהאירועים היותר מרגשים שחווינו השנה. ההתנדבות וההזדמנות לעזור קצת לעולים להשתלב בחברה הישראלית הביאו למכינה אוירה מאוד מיוחדת ותרמו לנו לא פחות".
עוד חדשות קיבוץ
