האונס הקבוצתי המזעזע שהתרחש באילת העלה שוב למודעות את תחושת הפחד שחוות נערות ונשים במרחב הציבורי. בעקבותיו הוקמה קבוצת הווטסאפ 'מישהי ערה' - קבוצה שנועדה לעזור לנערות להתמודד עם הפחד שהן חוות כשהן הולכות לבד בלילה. הקבוצה כבר פועלת בערים וביישובים בכל רחבי הארץ, ועכשיו היא הגיעה גם לעמק יזרעאל.
קרא גם:
טליה כץ ממן מבית לחם הגלילית, תלמידת כיתה י' בבית הספר הדמוקרטי בעמק בנהלל, ומורתה סהר גל הן שהביאו את המיזם אל העמק. הרעיון פשוט: כל חברה או חבר בקבוצה שהולכים לבדם בלילה יכולים לשלוח לקבוצה את המילים 'מישהי ערה?' ואחת מחברות הקבוצה תתקשר ותלווה אותם בטלפון עד שיגיעו לביתם.
כץ ממן מספרת שהרעיון עלה אצלה לאחר שראתה קבוצה דומה שנפתחה בחיפה: "חשבתי שזה ישמח את סהר, המורה שלי, לדעת שיש קבוצה כזו; והיא המליצה לי לפתוח קבוצה דומה גם אצלנו בעמק. דיברתי עם מי שפתחה את הקבוצה של חיפה והיא נתנה לי קצת טיפים ועצות. פתחנו את הקבוצה והתחלנו להפיץ את הקישור שלה בין הנשים בעמק".
סהר גל, מורתה של כץ ממן לחינוך ולמיניות בריאה בבית הספר, מספרת כי ההיענות לקבוצה היתה מדהימה: "צירפנו לניהול הקבוצה גם את נועה, תלמידת י"ב שהיא פעילה מאוד חברתית. טליה ניסחה את כל ההודעות בקבוצה והפצנו אותה. לקח לנו שש-שבע שעות מהרגע שטליה חשבה על הרעיון ועד שהפצנו את הקישור; ובתוך שעה כבר הצטרפו לקבוצה 130 נשים".
סהר גל: "חלק מהשיח שנוצר בעקבות האונס באילת הוא רצון גדול לשמור על הנערות שלנו סגורות בבית, שלא ייצאו ויאנסו אותן. אבל אני חושבת שהמסר הברור שטליה ונועה מעבירות הוא דווקא לא ללמד את הבנות לפחד מאונס ולשמור את עצמן בבית, אלא ללמד את הבנים לא לפגוע. היו בנות שאמרו שהן לא נוסעות לאילת, אבל למה הן צריכות להישאר סגורות בבית? הוא זה שצריך לא לאנוס. זה הסיפור פה, אתן לא אשמות".
כץ ממן: "אני חושבת שזה מזעזע שעדיין מתרחשים מקרים כאלה".
מה צריך לשפר לדעתך בנושא המודעות?
"אני חושבת שצריך לחנך קודם כל אנשים איך להתנהג. בדיוק השתתפתי בסמינר מדריכים במושב. דיברנו על זה שאנחנו יכולות להגיע לסיטואציה שאנחנו מפחדות ללכת הביתה בחושך והבנים היו ממש בשוק. הם לא יודעים מה עובר עלינו ביומיום".
"אנחנו מרגישות שיש צמא בשטח לדבר על דברים, ולא להשתיק ולהמשיך הלאה", מוסיפה גל. "המטרה של הקבוצה הזו היא לספק מרחב בטוח, כי נשים ונערות לא נמצאות במרחב בטוח במקום שהן מרגישות שהן בסכנה, והמשטרה לא יכולה לעזור להן להרגיש בטוחות".
גם במקרה שכבר התרחשה חלילה תקיפה, הקבוצה יכולה, לדברי גל, לעזור: "אני מוכנה עם יד על ההדק אם מישהי תכתוב בקבוצה שהיא עברה פגיעה ושהיא צריכה סיוע. במצב כזה הרבה נשים ירצו לעזור".
לעוד חדשות קיבוץ
