בהצבעה בקלפי על מודל שינוי אורחות החיים בקיבוץ מעברות, שהתקיימה החודש – לא הושג הרוב הנדרש והצעת השינוי לא התקבלה. בהצבעה נטלו חלק 450 (97%) מתוך 463 חברי הקיבוץ. 270 חברים (60% מהמצביעים) תמכו במודל השינוי, מול 175 מתנגדים (39% מהמצביעים) וחמישה נמנעים. על מנת לאשר את המודל ולשנות את תקנון הקיבוץ נדרש רוב של 75% מהמצביעים, כלומר 338 חברים שיתמכו בשינוי בקלפי.
בשנת 2000 פעל לראשונה צוות שינוי במעברות, שבתום עבודתו הגיש הצעה להפרטות בתחומים שונים של חיי הקיבוץ. גם אז לא נתמכה הצעת השינוי בקלפי ברוב הנדרש. כעבור כמה שנים קם צוות חדש של חברים שאינם ממלאי תפקידים, שבראשו עמד מזכיר הקיבוץ דאז יריב יערי, כיום סגן ראש המועצה האזורית עמק חפר ובעבר איש חינוך. צוות זה פעל במשך חמש שנים, ובסוף התהליך לא הובאה הצעה מגובשת להצבעה בקלפי.
צוות השינוי הנוכחי מורכב כמעט כולו מממלאי תפקידים בקיבוץ. בראשו עומדת מזכירת הקיבוץ מירב שוטוב, והוא פועל זה כשנתיים וחצי בליווי היועצים הארגוניים אילן מאייר וניר ברעם מחברת "אנשי דרך". זו הפעם הראשונה שצוות השינוי מביא את המודל להצבעה בקלפי.
"אנחנו מדברים על שינוי שנקרא בעגה הקיבוצית 'שינוי רך' או 'המודל הסקנדינבי'", מציינת שוטוב. "יש בו הרבה כריות ביטחון, הבטחה לביטחון סוציאלי של החברים, ואחוזי ליבה גבוהים באופן יחסי. חילקנו כל שירות לחברים לשלושה מרכיבים: האחד – מרכיב ליבה שאותו אנחנו רוצים שהקהילה תמשיך לסבסד, והוא בעצם נושא בחובו את הערך המוסף שלנו כקהילת מעברות כפי שאנחנו תופסים אותו. השני – מרכיב גמיש שממומן על־ידי מסי החברים, ומתוך ניסיון של קיבוצים אחרים אנחנו יודעים שהוא יצטמצם בשנים הבאות. השלישי – מרכיב פרטי של החברים. האפיון החשוב אצלנו הוא ההצעה לסבסד על חשבון הקהילה את השירותים שאנחנו רוצים לשמר לטווח ארוך, ולא להשאיר את זה לתוכנית התקציב השנתית בכל שנה".
מכיוון שמתוכנן לממן שירותים חיוניים רבים על־ידי הקהילה, המס האחיד המוצע במודל השינוי גבוה יחסית, 950 שקלים לכל חבר. בנוסף לכך מוצע מס דיפרנציאלי על־פי גובה המשכורות, וכן מס יישובי. סכום קצבת הפנסיה במודל השינוי עומד על 5,500 שקלים לחבר.
איזה תהליך עשיתם לשיתוף הציבור בשינוי המוצע?
שוטוב: "קודם כול קראנו לחברים להצטרף למועצת השינוי, גוף התנדבותי שמונה 35 חברים. למועצה הזאת הבאנו טיוטה של ההסדר וקיבלנו ממנה משוב, שאלות, נקודות להבהרה ונקודות להתלבטות. רק אחרי קבלת המשוב פעלנו בהתאם והוצאנו לציבור הרחב את נוסח ההסדר. ערכנו מפגשים ציבוריים ייעודיים לקבוצות גיל מסוימות ולבעלי תחומי עניין שונים, למשל לקבוצת היזמים ולקבוצת הגמלאים. ברגע שהיו לנו סימולציות של המודל נפגשנו גם עם משפחות החברים בסיוע של אנשי חברת הייעוץ, וכל משפחה יכלה לשבת עם יועץ חיצוני ולהתעמק יותר בתקציב המשפחתי שלה לפני השינוי ואחריו".
לקיבוץ מעברות מפעלי תעשייה מצליחים וכלכלה איתנה, והחברים בו נהנים מבונוסים אישיים בעקבות אקזיטים מוצלחים ותוצאות עסקיות טובות. לפיכך קשה לשכנע את חלקם לתמוך בשינוי, שלא ברור להם אם ישפר את מצבם.
הטענות שמשמיעים מתנגדי השינוי אינן אחידות, וניתן למצוא בהן את כל קשת הדעות. חלק מהמתנגדים מודים בפירוש שטוב להם מבחינה כלכלית באופן שבו מתנהל הקיבוץ השיתופי מעברות, והם מעוניינים שהוא ימשיך להתנהל כך גם להבא. חברים אחרים משמיעים טענה הפוכה לפיה ההפרטה רכה מדי, ולדעתם צריך הקיבוץ לעבור שינוי יסודי יותר, עם מיסוי מופחת. יש המביעים חשש שמצבם האישי יורע מאוד בהתנהלות החדשה, ואחרים חוששים שמא חלק מהבטחות צוות השינוי לשימור הסבסוד בשירותי הליבה לא יקוימו לאורך שנים. ישנם גם חברים שמתנגדים מסיבות אידיאולוגיות לפרידה מהקיבוץ השיתופי.
"אנחנו ממשיכים בתהליך השינוי", אומרת שוטוב, "ומתכוונים להביא בתוך חודש וחצי את המודל להצבעה נוספת. עד אז נעשה מיפוי עמוק כדי להבין את מניעי החברים שהצביעו בעד ונגד, לראות אם יש מקום להסברה נוספת וגם אם צריך לתקן משהו בהסדרים השונים. בסך הכול 60% מהחברים תומכים במודל, ועלינו לראות איך נגרום ליותר אנשים להרגיש שהשינוי הזה יעשה להם טוב. מעברות הוא קיבוץ עם הרבה מאוד כוחות ויכולות, ואנשים טובים, ואנחנו מבינים, לאור ההשתתפות הערה של כולם בתהליך השינוי, שיש לנו רוח גבית להמשיך בו".
