ביום שלישי הבא (25.12) יגיעו כ-100 סטודנטיות וכמה סטודנטים בודדים לחינוך בגיל הרך מהמכללה האקדמית בית ברל לגני ילדים ברחבי המועצה האזורית שער הנגב, במטרה להעביר בצמדים ותחת פיקוח מדריכות פדגוגיות שלל פעילויות כדי להוריד את רמת הלחץ והדחק בקרב הגילים הצעירים.
2 צפייה בגלריה
"ללמוד על המציאות מקרוב". סטודנטיות בבית ברל תומכות בתושבי העוטף, צילום: באדיבות המכללה
את היוזמה של ד"ר ירדן קדר, ראש החוג לחינוך בגיל הרך במכללה, ושל סיגלית אבירם בריל, מרצה ומדריכה פדגוגית במוסד האקדמי, הרימו מנהלת מחלקת החינוך במועצה לבנה עציץ, ומפקחת גני הילדים במועצה מטעם משרד החינוך פאולינה שי.
"לפעילות שלנו בגני הילדים של 11 יישובים בשער הנגב תהיה משמעות חשובה עבור הסטודנטיות במכללה ועבור הסגל", הסביר קדר. "בשנה שעברה נחשפנו לעבודה של מרצה שמעבירה לצוותים החינוכיים באזור סדנת 'מיינדפולנס' (שיטה לחיזוק הגוף והנפש), ומכאן החל להתגלגל הרעיון של נסיעה לדרום ותרומה לילדים ולצוותים החינוכיים שם".
מהי מטרת הביקור שלכם?
"המטרה היא להעביר תכנים חווייתיים לילדים שנולדים למציאות של אי ודאות שיוצרת תופעות של לחץ, ובתוך כך להכיר לסטודנטיות שלנו את המצב הביטחוני באזור ואת ההשלכות שלו על הילדים ועל המערכת החינוכית בקיבוצי שער הנגב.
"יש למצב הזה מקבילים גם בחיים הרגילים, למשל ילדים שגדלים בתא משפחתי לא מתפקד עם סממני סטרס, כך שמעבר להבעת הסולידריות שלנו עם הילדים והצוותים החינוכיים, חשוב שהסטודנטיות תלמדנה על כך מקרוב".
מה מתוכנן לכם באותו יום?
"לאחר משחק היכרות קצר משותף לכל הצוותים שיגיעו לגנים, יבחרו התלמידות שלנו מגוון פעילויות מתוך רשימה גדולה. כך למשל יוכלו לקרוא לילדים ספרים מצחיקים שניתן להמחיז, פעילות בתנועה עם אביזר כלשהו, מסלולים של תחושות ואמצעים מוטוריים, משחקים של פעם, משחק דידקטי וקופסא, פעילות של גיבורי על וכיוב'.
"לאחר סיום הפעילות המשותפת בגנים נתכנס במרכז הנוער והספורט ארנון באיבים, שם נשמע מבעלי תפקידים חינוכיים ומוניציפאליים במועצה על המצב הביטחוני בעוטף עזה ועל ההשלכות השונות של אותו מצב על הילדים ועל המערכת החינוכית כולה".
אולי נכון היה לעשות את כל ההפעלות האלו בזמן שאזור שער הנגב היה בעיצומם של הימים הקשים עם בלוני התבערה ונפילות הטילים?
"זה היה הרעיון, ואכן התכוונו להגיע באותם ימי חירום והיעדר שגרה, אבל לקח זמן עד שגורמי המכללה השונים אישרו את הדבר מבחינה בירוקרטית. המצב ההוא הסתיים, וטוב שכך, אבל המתח עדיין מצוי בנפשו של כל ילד ונער ובכל גיל נתון. הם גדלים לתוך חוסר ודאות, לחץ ומגלים סממנים של פוסט טראומה גם שנים לאחר שהדברים מתרחשים. נקווה שהמצב הקיים יישאר".
הכוונה היא להפוך את הביקור למסורת?
"אני מאוד מקווה. הלוואי שהקשר יתחזק ונגיע לימים נוספים בעתיד. פעם בשנה להוציא את מסלול הגיל הרך בבית ברל לאזור עימות שכזה עשוי להועיל מאוד לשני הצדדים".
