בתום תהליך שהחלה קק"ל אי־שם בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ולאחר הליך משפטי שנמשך 22 שנים, קבע בשבוע שעבר בית המשפט העליון כי הימנותא (חברת הבת של קק"ל), היא הבעלים של 522 דונם בגוש עציון.
על קרקעות אלו נמצא בין השאר קיבוץ ראש צורים כולו, והן מצטרפות ל־880 דונם של קרקעות בגוש עציון שרשמה קק"ל על שמה רק בשנה שעברה. בזכות זאת יוכל כעת הקיבוץ לבצע שינויי ייעוד ולהתחיל בבנייה חדשה של מאות יחידות דיור.
ב־31 ביולי 1969, במסגרת חידוש ההתיישבות בגוש עציון, נוסד קיבוץ ראש צורים, הנמצא בלב גוש עציון. בקיבוץ כיום כמאתיים בתי אב.
בשנת 1996 הגישה הימנותא בקשה לתיקון גבולות השטח שבבעלותה באזור זה ברישום המקרקעין, כך שיתאים בפועל למצב החזקה. במטרה לטרפד את המהלך, ולא לאפשר את קידומו ופיתוחו של גוש עציון, הגישו הפלסטינים כמה התנגדויות, ואף התגלה כי הם הגישו לבית המשפט מסמכים מזויפים כראיות.
בשנת 2012 הגישה קק"ל על ידי הימנותא תביעה למתן סעד הצהרתי, שלפיו הימנותא היא הבעלים של המקרקעין. ב־2016 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את תביעת הימנותא, וקבע כי יש לרשום את הקרקע על שמה.
בשנת 2017 הגישו הפלסטינים ערעור לעליון על החלטת המחוזי, וערעור זה נדחה בשבוע שעבר. בכך אישש שוב בית המשפט שהימנותא היא בעלת הקרקע. את המתנגדים בהליך הערעור ייצג במימון הרשות הפלסטינית עו"ד ג'יאת נאסר. את הימנותא ייצגה עו"ד דינה יהב ממשרד יהב ושות׳.
חבר מרכזי בקיבוץ ראש צורים, הבקיא בהשתלשלות העניינים, מציין כי מדובר בקרקעות שנקנו על ידי קק"ל ממשפחה נוצרית עוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ושעל הקרקעות האלה התיישב במקור קיבוץ עין צורים שהיה בגוש עציון עד לנפילת הגוש ב־1948.
"עוד לפני 1967", הוא אומר, "תבעה משפחה נוצרית בבית משפט ירדני נוכל פלסטיני שהסתמך על העובדה שהיהודים כבר לא נמצאים בשטח, ורצה להשתלט על הקרקעות שנמכרו בזמנו לקק"ל.
"המשפחה הנוצרית, שהיתה בעלת הקרקעות שנמכרו לקק"ל, הוכיחה לבית המשפט הירדני שהקרקעות היו בבעלותה, ובית המשפט הירדני דחה את ניסיון ההשתלטות של אותו פלסטיני.
"אחרי ששוב ניסה הנוכל לטעון לבעלותו על הקרקעות לאחר חידוש ההתיישבות בגוש עציון, היה נוח לבג"ץ להסתמך על הפסיקה הירדנית באשר לאותן קרקעות, ולכן הוא דחה סופית את התביעה".
לא היו לכם בעיות לבנות את הקיבוץ ואת שכונת ההרחבה כשהנושא נידון בבתי המשפט?
"ממש לא. בנינו את הקיבוץ החל מ־1969, ואת ההרחבה בעשר השנים האחרונות, ולא הרגשנו שום עיכובים בגלל זה. למדינה היה ברור שקק"ל קנתה את הקרקעות, והיא התנהלה בהתאם לכך כל השנים. חלק מהשטחים הועברו לקו הכחול של הקיבוץ, וחלק נשארו בידי קק"ל לצרכים אחרים בגוש עציון.
"את נושא הקרקעות בדקה עוד כשעלינו על הקרקע פליאה אלבק ז"ל, שהייתה המשנה ליועץ המשפטי, והמדינה התנהלה בהתאם למדידות שהיא עשתה.
"מאז שהקמנו את ראש צורים, לא נעצרה לנו שום תוכנית בנייה בגלל הסיפור הזה. הקרקעות היו אומנם בהתדיינות משפטית, אבל המדינה ורשויות התכנון לא התייחסו אליהן כאילו הן מוטלות בספק. הנחת העבודה היתה שהמערכת המשפטית תדחה את התביעות האלה".
איך אתה מרגיש אחרי שבג"ץ אישר את חוקיות הרכישה?
"אומנם זה לא הפריע לקיבוץ לצמוח ולהתפתח, אבל תמיד יש חששות כשנושא נמצא בהתדיינות משפטית. טוב שניתנה עכשיו לקרקעות גושפנקה משפטית של בג"ץ אחרי עשרות שנים".
דניאל עטר, יו"ר קק"ל, אמר לאחר דחיית הערעור: "מדובר בהישג ציוני כביר שמסיים בהצלחה תהליך שהחלה קק"ל לפני יותר משבעים שנה. בזכות מאבק עיקש התגברנו על המכשולים שניסו לשים בדרכנו.
"אירוע היסטורי זה, ושיתוף הפעולה הפורה בין קק"ל למועצת גוש עציון, הם הוכחה שייעודה של קק"ל לא השתנה, ושמשימתה לשמור על ריבונות יהודית במדינת ישראל שרירה וקיימת".
ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן הוסיף: "משימת הרחבת הקרקעות של גוש עציון היא משימה לאומית. אנחנו מברכים את הימנותא ואת קק''ל על השלמת המהלך של הסדרת קרקעות במרכז הגוש.
"פסיקת בית המשפט העליון, הדוחה את טענות העותרים, משרה בנו אופטימיות שעמדתו של בית המשפט תבוא גם לטובת היהודים ואדמות היהודים ביו"ש, ושלא תהיה אוטומטית לטובת טענות הגזל של הפולשים הערבים.
"אנחנו מתכוונים לבנות ולהרחיב את ההתיישבות היהודית באדמות הללו בפרט, ובגוש עציון בכלל, עד להחלת הריבונות בשטחי יהודה ושומרון".
