ד"ר אבי עופר (62) ממענית, רס"ן במילואים, חבר ועידת מרצ ופעיל למען השלום, סיים את שביתת הרעב שלו בת השבוע מול בית ראש הממשלה בירושלים אותה התחיל ביום השביעי למלחמת ששת הימים, 11.6.
"מאז היום השביעי של ששת הימים אנחנו תקועים ולא יודעים מה לעשות", הסביר עופר, ארכיאולוג שהתמחה בתקופה המקראית וכיום עצמאי בתחום ההיי-טק, את הצעד שנקט, "לא יכולתי להישאר עוד בבית".
בחרתי בקול מחאה שנעלם ממקומותינו. עופר (שני משמאל) עם תומכים, צילום: יורי קנדלבחרתי בקול מחאה שנעלם ממקומותינו. עופר (שני משמאל) עם תומכים, צילום: יורי קנדל
בחרתי בקול מחאה שנעלם ממקומותינו. עופר (שני משמאל) עם תומכים, צילום: יורי קנדל
(בחרתי בקול מחאה שנעלם ממקומותינו. עופר (שני משמאל) עם תומכים, צילום: יורי קנדל)
בסוף שנות ה-90, ימי ממשלת נתניהו הראשונה, הפגין עופר במחאה על ההחלטה לבנות מבני קבע למתנחלי תל רומיידה מבלי לאפשר לו להשלים את החפירה הארכיאולוגית במקום.
"לא האמנתי שיבוא יום והבת שלי, איתה הפגנתי כתינוקת, תבוא איתי שוב להפגנה בגיל 30", תיאר את הסיבות לפעולה שנקט של שביתת רעב מול בית ראש הממשלה.
"המעשה הזה מופנה כלפי כל מי שרוצה שלום אבל עוד לא התייאש במחנה השלום הפסיבי שלנו. בחרתי בקול מחאה שנעלם ממקומותינו. השביתה באה להראות שאפשר להיאבק. אין לנו את הפריבילגיה להתייאש. 35 שנים אני נלחם על זה, ואני לא יודע אם יש לי עוד 35 שנים, אבל נמשיך להילחם".
איך הסתיימה מחאת היחיד שלך?
"לכל אורך הימים לא אכלתי, רק שתיתי מים. לא נשארתי לישון בשטח, אלא אצל חברים בירושלים. רזיתי ארבעה ק"ג. מרבית העוברים והשבים הביעו תמיכה, אבל הם היו ספורים.
"גם חברי ליכוד חתמו על העצומה שהצגתי באוהל המחאה. הייתה חברת עברון שבאה לשבת יחד איתי, וכך גם תושב רעננה. ראש הממשלה לא ממש התפנה לשוחח עמי. בפייסבוק שיתפו מאות ואלפי אנשים.
"ראיתי את השיירה של הקיסר ואשתו, ולא ברור עד היום אם הם ראו אותי או לא. סביר שסובבו את הראש לצד השני. בין לבין היה גם עימות עם עיריית ירושלים על הזכות להפגין בשבת במקום שבו ישבתי. בסוף ניצחנו חלקית לאחר עתירה שהגשנו לבית המשפט".
יהיו עוד מחאות?
"בהחלט. לא אניח למצב להימשך. בעזרת מרצ ומחסום ווטש עוד נחזור לשביתת שבת מתמשכת".