סופה של תקופה בתיכון העמק המערבי ביפעת. המנהלת אילנית ערן הודיעה לאחרונה על פרישה לאחר שמונה שנים בתפקיד. ערן היא מנהלת מוערכת מאוד, מקצועית, ערכית, אהובה ומנהיגה חינוכית מהרמה הגבוהה ביותר. מבלי להמעיט בערכם של מנהלים אחרים, כל מי שיחליף אותה צריך לדעת שהוא נכנס לנעליים גדולות.
"אני נרגשת לקראת סיום תפקידי בעמק המערבי", אישרה ערן כי החליטה לפרוש, "אני עובדת במערכת החינוך 38 שנים, מתוכן 16 שנים רצופות כמנהלת בית ספר שש-שנתי. זה קשה".
ערן היא ילידת פרס, שעלתה לארץ אחרי שסיימה שם כיתה ב'. היא גדלה בראשון לציון ולאחר התיכון שירתה בנח"ל וכך הגיעה לחמדיה. שם הכירה בן משק, נישאה לו ואחרי שנים הם עברו להתגורר בכפר תבור. את תחילת דרכה במערכת החינוך עשתה כמורה בבית הספר המשותף בקיבוץ נוה איתן (היום נקרא גאון הירדן).
אמנם היא עדיין לא מסכמת את הקדנציה שלה, אבל מבחינת ערן היא מודה על הזכות שיצא לה לנהל תיכון בעמק יזרעאל. "אני נמצאת במקום עם איכות גבוהה של אנשים, שהם העתיד של המדינה", אמרה ערן, "בתל אביב חושבים שהם מרכז העולם. הם טועים, מרכז העולם זה עמק יזרעאל. אני מזמינה אותם לבוא ולראות. מעמק יזרעאל יצאו האנשים שיובילו את המדינה בעתיד. מה שיש פה זו פצצת אטום של חומר אנושי שבעתיד יכריע את גורל המדינה. אין עוד מקום כזה. מעבר לזה האנשים פה נהדרים. בית הספר מצליח לא רק בזכותי אלא בעיקר בזכות התלמידים, ההורים שלהם והצוות החינוכי. עם כל זאת הגיע הזמן לעזוב. אני עדיין לא יודעת מה הדבר הבא, אבל זה יהיה בחינוך".
קראו גם:
בתוך כך, השבוע פרסם אגף כוח אדם בצה"ל את נתוני הגיוס וברשימת בתי הספר המובילים לנשים, במקום הראשון נמצא העמק המערבי עם 98.6 אחוזי גיוס, כאשר 30.9% מהן מתגייסות לקרבי ו-19% מהן יוצאות לקצונה.
"אנחנו בבית הספר עובדים בזה. אין שום דבר שהוא מובן מאליו כאן", אמרה ערן, "אפשר להגיד שהן באות מבתים טובים וסביבה תומכת, אבל זה לא רק זה. אנחנו דורשים מהן. יש פה ציפייה של כולם מכולם להיות הכי טובים. אנחנו דורשים מצוינות ואני גאה בזה. המילה ציונות אצלנו היא לא בושה, היא גאווה גדולה. הן חיות פה ואין להן מדינה אחרת ולכן הן צריכות לעשות הכי טוב בשביל עצמן וגם בשביל המדינה. הן מקבלות מעטפת 360 מעלות - בבית הספר, בטיולים, בחינוך הבלתי פורמלי, בבית וביישובים וזה מחלחל, הערכים של להיות הכי טוב שלך ולתרום למדינה".
