דייגים באזור טבריה התלוננו השבוע על מחסור בדגים במימי הכנרת, בעיקר של דגי הבורי שמספרם התמעט משמעותית בשנים האחרונות. לדבריהם, כמות דגי הבורי הממוצעת שהם מצליחים לדוג פחתה ביותר מ־50 אחוז.
תקופה זו של תחילת החורף היא התקופה המומלצת לדיג של דגי בורי, אז הם מתקרבים לחופי הכנרת ויותר קל לדוג אותם. דג הבורי הוא לא דג שגדל באופן טבעי בכנרת והוא נפוץ בעיקר במים מלוחים. הכנרת אוכלסה לראשונה בשנת 1958 בשני זנים של דגי הבורי ומאז מתבצע אכלוס מדי תקופה על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר של דגיגי בורי נוספים על מנת להעשיר את הדגה בכנרת, לטפל במים ולשפר את איכותם.
בדצמבר 2020 דיווח אגף הדיג במשרד החקלאות על שחרור כ-50 אלף דגיגי בורי מזן קיפון בכנרת שלהם יש תפקיד חשוב בשמירת מאזן האצות בכנרת, כאשר הדגים משמשים בנוסף כמסנן ביולוגי לדילול האצות באגם. אלא שלדברי יהודה חביב, דייג טברייני, האכלוס אינו מספיק ואינו פותר את מצוקת המחסור בדגים: "כבר שנים שלא זורקים דגיגי בורי בכנרת.
משרד החקלאות זורק כמות קטנה של דגיגים וזה הכל קומבינה. בשנים האחרונות הכנרת כבר לא משמשת מקור למי שתייה ולא אכפת להם שהכנרת תהפוך לביצה. אחת מהמטרות של אכלוס דגי הבורי בכנרת היא שהם ישמשו לשיפור איכות המים כי הדג הזה עושה פעולה של פילטר שמנקה את המים".
בשנים האחרונות דיג הבורי התמעט משמעותית. "הסירות קשורות במזח ולא יוצאות לעבודה בכלל. עכשיו זו התקופה של הבורי וביצי הבורי. חודש ינואר זה השיא. סירות שבעבר היו חוזרות עם שלל של 800-500 קילו מצליחות בקושי לתפוס 200 קילו. בדגי המושט אין בעיה כי הוא מאכלס את עצמו לבד אבל בדגי הבורי הבעיה קשה, הוא לא מתרבה במים מתוקים, רק במים מלוחים".
עכשיו מצפים הדייגים ממשרד החקלאות שיחדש את זריקת דגיגי הבורי לכנרת: "זו הפרנסה שלנו. יש דייגים שזה מקור הפרנסה היחיד שלהם, אין להם אפשרות להשתלב בעבודות אחרות. יש דייגים בודדים שבקיץ עובדים גם כמצילים, אבל בחורף אין לנו מה לעשות".
"סירות שבעבר היו חוזרות עם שלל של 800-500 קילו מצליחות בקושי לתפוס 200 קילו. בדגי המושט אין בעיה כי הוא מאכלס את עצמו לבד אבל בדגי הבורי הבעיה קשה, הוא לא מתרבה במים מתוקים, רק במים מלוחים"
אמיר רפאלי, בעל חנות דגים בטבריה, מספר כי המחסור מורגש בעיקר בדגי בורי קטנים: "היום אנחנו מוכרים רק דגי בורי גדולים בגלל שמשרד החקלאות לא אכלס כבר שנתיים את הכנרת בדגי בורי ומאז לא היה אכלוס. מטרת האכלוס של הבורי היא לעזור בסחר הדגים ובניקיון המים לשתייה.
בעוד שנתיים-שלוש אני מאמין שיהיה פה חסר רציני מאוד, אנחנו כבר לא מוצאים את הבורי הקטן שאוכלס לפני שנתיים. את הדגים הקטנים היינו מוכרים ללקוחות הפרטיים שהיו מבשלים אותם בבית, יש דרישה מאוד גדולה, אבל אין להשיג אותם. דגי הבורי לא יכולים להתרבות בכנרת כי אין להם את התנאים של נחלים עם מים נמוכים בטמפרטורה של 0 מעלות שהם יוכלו להשריץ בהם. יש עוד סוג של דג 'חפף ישראלי' ממשפחת הקרפיונים שלא אוכלס הרבה שנים בכנרת ונעלם. הוא דג מאוד זול שאוכל פלנקטון ואצות ועוזר בניקיון המים של הכנרת".
"חוסר התחשבות בפריפריה"
הדייג מנחם לב מקיבוץ עין גב חווה ירידה של 80 אחוז בשלל דגי הבורי בשנים האחרונות והוא מודאג מהמחסור בדגים. "ברגע שאין דגים הפרנסה מאוד קשה. האכלוס המסיבי האחרון של דגי הבורי היה לפני שש שנים, מאז לא אכלסו דגים בכנרת, לא כסיף ולא בורי", טען לב, "האכלוס בשנת 2020 של 50 אלף דגי הבורי בכנרת לא נחשב. בדרך כלל מאכלסים בין מיליון למיליון וחצי דגי בורי. יש פה עניין פוליטי וחוסר התחשבות בפריפריה ובכנרת, לא סופרים את הדייגים בטבריה ואת הכנרת או שלא מעניין את המדינה כל נושא הדיג בכנרת. אם מביאים דגיגי בורי מים התיכון לבריכות הדגים למה לא מביאים גם לכנרת? לנו לאנשי הכנרת אין לובי בכנסת כמו שיש לאחרים".
לדברי לב יש לעשות רישום מסודר של כמות הדגים כדי שיהיה אפשר לעקוב במדויק אחר הירידה בכמות הדגים. "אני מצהיר על כמות הדגים שאני תופס ועובד עם וטרינר ופיקוח צמוד", אמר לב, "אני אישית כבר ארבע שנים לא מאכלס דגים כי אין לי יד משותפת עם דייגי טבריה. לפני ארבע שנים אכלסתי דגי בורי וכסיף בפעם האחרונה יחד עם יו"ר איגוד הדיג בטבריה יעקב פדידה בתיאום עם משרד החקלאות, מנהלת הכנרת ונציבות המים. אני דאגתי לדגיגים ויעקב אמר לי שהוא ידאג לכסף, אבל עד היום הכסף של הדגיגים לא הגיע. צריך שיהיה רישום מסודר על תפיסות הדגים של כל הדייגים ושכולנו יחד נפנה למשרד החקלאות בדרישה לאכלס גם את הבורי וגם את הכסיף. בלי זה בעוד 6-5 שנים מעל 200 משפחות שמתפרנסות באופן ישיר ועקיף מדיג בכנרת יאבדו את הפרנסה שלהן".
יעקב פדידה, יו"ר איגוד הדייגים בטבריה: "אני לא התחייבתי לשלם על הדגיגים שאכלסנו לפני ארבע שנים. הייתה התחייבויות של הרשויות שיעזרו וזה נתקע משום מה".
תגובת משרד החקלאות תתפרסם כשתתקבל.
לעדכונים - חדשות הקיבוץ
