אבשלום (אבו) וילן, חבר קיבוץ נגבה, הוא דמות מוכרת היטב בעולם הקיבוצי והפוליטי. אם תקראו לו "אבשלום", ספק אם תזכו לתשובה, אבל יש לו בטן מלאה על כל המתרחש בתקופה האחרונה, שהוביל למחאה תקיפה של החקלאים, כולל הפגנות בצמתים. בריאיון מיוחד, וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, לא חוסך בביקורת.
ונתחיל עם מה שרבים שואלים את עצמם, מה פירוש השם "אבו"?
"בגיל שלוש הילדים התחילו לקצר את השם אבשלום ל – אבי. היה עוד אבי בגן, ואחותו לא הסכימה שאקרא אבי. היא החליטה לקרוא לי אבו, והשם נשאר. ב-83 הייתי באיטליה, עם משלחת של 'שלום עכשיו', שם התברר לי שנכתב בעיתון מקומי שאני ערבי מאום אל פאחם. לא מתאים לעובדות.. בסדר.. שיהיה...".
וילן, בן קיבוץ נגבה, החל את דרכו, כמו כל נער במשק הקיבוצי, בהעברת קוים בגד"ש, בקטיפים, גיוסים ותורנויות. לפני הצבא עבד חצי שנה בפרדס, ואת שירותו הצבאי עשה בסיירת מטכ"ל. לאחר הצבא יועד להיות רכז הלול, אבל למציאות היו תוכניות אחרות בשבילו.
באוקטובר 1973 הוא יצא לסנדלריה כדי לקחת את נעלי העבודה החדשות, אך לא הספיק לנעול אותן. הוא ראה מטוסים בשמיים ומיד הוקפץ לחזית. נעלי העבודה הוחלפו בנעלי צנחנים.
באפריל 1974 חזר שוב לקיבוץ , חבר קיבוץ אחר נפצע במלחמה, והוא נשלח לעבוד במקומו ברפת. הוא היה רפתן, רכז רפת ורק בגיל 30 יצא ללימודי כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשובו מילא את תפקיד רכז המשק של הקיבוץ במשך חמש שנים, והחל את פעילותו הציבורית. הוא שימש כמזכיר הקיבוץ הארצי, מזכיר מפלגה, פעיל בתנועת השומר הצעיר, חבר כנסת (בין השנים 1999-2009), יו"ר הלובי החקלאי, ומאז 2009 הוא משמש כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.
האם אתה מגדיר את הרפורמה כמשבר הגדול ביותר של החקלאים ?
"היו משברים בעבר, אבל מה שמאפיין את המשבר הנוכחי הוא שאין דיאלוג. במקרים הקודמים, ואני בוגר של עשרות משאים ומתנים, בדרך כלל רבים וצועקים אך לבסוף סוגרים הסכמים, הפעם הולכים על הראש שלנו מבלי לדבר איתנו, לא מנסים להגיע להסכם אלא מנסים להעביר מה שהם החליטו מראש. זה התחיל מרעיונות שהיו באוצר לאורך השנים והם הגיעו לשר אוצר שלא יורד לפרטים אלא מסתכל על ההיבטים הפוליטיים והתקשורתיים.
ליברמן כנראה זיהה כאן הזדמנות להצטייר כרפורמטור המוריד מחירים. ליברמן יודע לעשות פוליטיקה, הוא לא אדיש למחאה, הוא שוקל היטב את צעדיו. עם זאת הוא פוליטיקאי מאד כוחני – הוא לא איש של שכנוע אלא איש של כוח. בסדר.. אם הוא רוצה הורדת ידיים הוא יקבל הורדת ידיים...".
מה דעתך על הטענה שצריך לפתוח את השוק לתחרות כדי להוריד את המחיר לצרכן?
"עשינו עבודה מאד יסודית בניתוח המודל להגנה על חקלאים באיחוד האירופי. יש מערכת של תמיכות והגנות אותן ניתן לתרגם למונחים כלכליים. מצאנו שהתמיכה שם זהה לזו שפה, וזה לא מקרה, גם שם יש מכס על תוצרת חקלאית שמגיעה מחוץ למדינות האיחוד, גם שם דאגה לביטחון המזון והגנה על התוצרת המקומית. הפרש המחירים לצרכן, עליו מדובר, הוא כמעט אפסי לעומת מה שבעצם מסכנים פה. אנחנו אומרים – אם אתם רוצים לשנות מודל זה בסדר, אך עשו זאת במדרגות, תוך בניית תמיכות והגנות אחרות, לא מורידים מכס ביום אחד לאפס. תמיד אמרנו -בואו נבנה תכנית, באירופה זה לקח שלוש שנים, לא עושים דבר כזה בשלושה שבועות".
קראו גם:
מה עוד מציעה הרפורמה?
"מלבד הורדת המכסים, מאיימת הרפורמה על שוק הביצים. לפני שלוש שנים הצענו תכנית לרפורמה הדרגתית בתחום הביצים, שהבטיחה הורדת מחירים, שיפור תנאי הגידול ופתרונות הוגנים למגדלים, רובם יושבים בגבול הצפון, וזו כל פרנסתם. התכנית טורפדה ברגע האחרון ע"י מנכ"ל משרד החקלאות. עכשיו רוצים לבטל באחת את תכנון משק הביצים ואת המכסות. הדבר יוביל לפגיעה קשה בענף ולייבוא ביצים ממדינות כמו טורקיה ואוקראינה באיכות נמוכה וללא הפיקוח הווטרינרי הקפדני הקיים היום".
עם זאת וילן מרגיש תמיכה עזה של הציבור במאבק החקלאים. "חקלאות באתוס הישראלי היא ערך", הוא אומר ומסביר: "בכל הסקרים שעשינו לאורך השנים יש תמיכה ציבורית של 80 אחוז בחקלאים".
מה לדעתך החלק של רשתות השיווק ביוקר התוצרת החקלאית?
"בארץ אין תחרות לרשתות השיווק. רשתות השיווק מרוויחות על פירות וירקות פי 3 ממה שהן מרוויחות על מוצרים אחרים. בצרפת יש שוק סיטונאי ענק, שם נמכרים 25 אחוזים מהתוצרת החקלאית של המדינה, השוק שייך לחקלאים ומהווה שחקן מרכזי בתחרות מול רשתות השיווק. בארץ ניסו פעם להקים שוק שכזה אך ללא הצלחה. חקלאי יודע לגדל הוא לא טוב בקטע של שיווק. בצרפת, החוק גם מחייב רשת מזון לכתוב את המחיר אותו שילמו לחקלאי, ובכך למנוע פערי תיווך מוגזמים. ניסינו ליזום חוק כזה אך באוצר לא מזדרזים לקדם אותו בטענה שהוא פוגע ב'חופש המסחר'. החוק לציון ארץ המוצא של הפירות והירקות גם הוצע אך לא עבר".
האם יש שוני ביחס לחקלאות מבימיו של נתניהו?
"לנתניהו, בתחילת דרכו כשר אוצר, הייתה אידאולוגיה כלכלית אותה ניסה ליישם באומץ רב , יש לומר, לשיטתו. על כך שילם מחיר אלקטורלי כבד. כשנבחר בשנית זנח כל אידאולוגיה והפך להיות פופוליסט גמור. הייתה לי שיחה של חמש שעות אתו, בתחילת דרכו, בשנות התשעים, בה דיבר על אומנות הפוליטיקה כפי שלמד אותה בארצות הברית, והתרברב על כך שאם ירצה ייקח את ראשות הליכוד ואת ראשות הממשלה
שירתנו ביחד ביחידה, הוא היה חייל טוב וקצין טוב, מעולם לא שמעתי אותו אומר משהו רע על הקיבוצים. שני חברי צוות הצילו את חייו ושניהם היו קיבוצניקים ושמו"צניקים. ההתבטאויות של בנו על הקיבוצים שייכות לתחום הפסיכולוגיה, ולא האידאולוגיה. ביבי היה פרקטי, שם המשחק היה הישרדות פוליטית, הוא לא התעסק בענייני חקלאות כל עוד לא היה עניין תקשורתי בהם".
לסיום, ספר לנו מה האסטרטגיה להמשך המאבק?
"אישור הרפורמה אינו מותנה בהעברת התקציב. המאבק יימשך עד נובמבר. שר האוצר איים שיוריד מכסים גם אם חוק ההסדרים לא יעבור – יש לו סמכות לעשות את זה, אך הוא ישלם על כך מחיר כבד שכן רבים מבין חברי הקואליציה איתנו. ההפגנות והמאבק על על דעת הקהל יימשכו במקביל, פוליטיקאים מקבלים החלטות גם לפי הלך הרוח בציבור ודעת הקהל. אנחנו ממשיכים במאבק".
(סייע בהכנת הכתבה: יפתח שופט, עורך עלון קיבוץ נגבה)
לעדכונים - חדשות הקיבוץ
