"יש בקליפה המון יתרונות בריאותיים"

אמיר סימון, משק סימון, גבעת עדה
3 צפייה בגלריה
סימון
סימון
סימון. דור שלישי במשק
(צילום: אלבום פרטי)
שיעור היסטוריה:
"אני דור שלישי במשק. סבא שלי התיישב פה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הוא היה מוותיקי היישוב, וקיבל שטח אדמה לעיבוד. בתחילת שנות השבעים, אבי מנחם ז"ל רכש משק בסמוך לאביו על מנת להרחיב את הפעילות החקלאית".
למה דווקא רימונים?
"אני מגדל רימונים כעשרים שנה. הפרי בריאותי, הוא מתאים לאזור מבחינת האדמות והסביבה. הוא מכיל המון ויטמינים ואנטי-אוקסידנטים. אנחנו גם סוחטים מיץ רימונים, שזה המוצר הנלווה שלנו. אנחנו משווקים את הפרי גם בשווקים הסיטונאים, גם ללקוחות פרטיים ולרשתות השיווק.
חוץ מזה אני מגדל גם פירות נשירים - אפרסקים, שסק, נקטרינות ומשמשים. הרימונים שאני מגדל הם מתוקים וחמוצים. יש רימוני העמק ורימוני שני בתחילת העונה, באמצע העונה זה החמצמצים יותר - זן 116 וזן קאמל, והזן המאוחר ביותר הוא זן הוונדרפול, שאותו ניתן לשמור בקירור ואחסון ולשווק אותו עד מרץ".
איך אני ממליץ לאכול רימון?
"אני חושב שכדאי לסחוט אותו עם הקליפה, כי יש בקליפה המון יתרונות בריאותיים מוכחים. זה מיץ טבעי ללא פיסטור וללא חומרים משמרים, זה מאוד בריא ומאוד טעים".
מסר לשנה החדשה:
"אני מאחל הרבה בריאות לכולם. לאכול מוצרים שהם כחול-לבן. אני מאחל שאנשים יעריכו את הגידולים שגדלים במדינה, כי יש בהם הרבה יתרונות על פני פירות שמגדלים בחו"ל. ואני מאחל לכולנו לא לקחת את ההתיישבות ואת החקלאות כמובן מאליו, כי זה אחד הדברים הכי חשובים ששומרים לנו על המדינה"

"כנראה שזו תהיה העונה האחרונה שלנו"

גיל פלוטקין, משק פלוטקין, חיבת ציון
3 צפייה בגלריה
פלוטקין
פלוטקין
פלוטקין. מספר החקלאים יורד לאיטו
(צילום: אלבום פרטי)
שיעור היסטוריה:
"ההורים היו ממייסדי הכפר, המשק קיים משנות ה-40 של המאה הקודמת. אני דור שני לחקלאים"
למה דווקא רימונים?
"ב-2007, הרימונים היו טרנד עולמי ונכנסנו אליו. בהתחלה היו לנו הרבה יותר דונמים, ולאט לאט הצטמצמנו כי הייצוא היה קשה, והמגבלות על הייצוא היו קשוחות. לא בטוח שנחזיק עד שנה הבאה, אנחנו לקראת עקירה. בשביל להגיע לרמה הגבוהה של הייצוא, המגבלות הן מאוד גדולות וקשה להתחרות בייצוא, בגלל שהמתחרים שלנו גם קרובים יותר לאירופה, ויש פחות פיקוח עליהם מבחינת חומרי הדברה.
אנחנו יכולים להיכנס בתפר, וזה לא מספיק. יש שוק מקומי, ששם טוחנים אותנו. ויש תעשייה, שנסגרה, כי יש להם רכז רימונים שהם מייבאים מגיאורגיה וטורקיה בגרושים. אז כנראה שזו תהיה העונה האחרונה שלנו. יש כמה מגדלי רימונים, בעיקר קיבוצים כמו בדרום, אבל הם על זמן שאול. חוץ מרימונים אנחנו מגדלים גם הדרים, אבוקדו וקצת פרחים. אנחנו גם קבלנים לגידולי תפו"א, גזר, בטטות, ירקות. אנחנו גם ביזמות עם שתי חברות קנאביס שעובדות אצלנו".
איך אני ממליץ לאכול רימון?
"אני הכי אוהב את מיץ הרימונים שאמא שלי עושה, היא לוקחת את הרימון, מפרקת, ואחרי זה סוחטת ועושה מיץ טעים מאוד, ששמים אותו בתוך המקרר, אפשר גם להקפיא אותו, ויש אותו לכל השנה, בלי שום חומרים משמרים. לרימון יש סגולות מאוד מיוחדות. הצבע האדום מפרק שומנים, והוא מאוד בריא. בגלל זה קשה לגדל רימון כי בקיץ האדום הזה מושך את כל החרקים שיש בעולם".
מסר לשנה החדשה:
"מספר החקלאים הצטמצם לכמעט 12 אלף איש. אני מאחל לחקלאי ישראל, שאנחנו לא נמצא את עצמנו עם מספר נמוך מזה בשנה הבאה, כי זו המגמה לצערי, ולאט לאט השטחים נעזבים ומספר החקלאים יורד לאטו".

"אני פותח את הרימון ואוכל את הגרגירים"

שמעון וחיה מנדלבאום. משק מנדלבאום גבעת ניל"י
3 צפייה בגלריה
מנדלבאום
מנדלבאום
מנדלבאום. מגדל גם שסק ואפרסקים
(צילום: אלבום פרטי)
שיעור היסטוריה:
"הקרקע שבה ממוקם המשק שלי מתאימה למטעים, משום שגבעת ניל"י יושבת באזור של גבעות, אין פלטות ישרות".
למה דווקא רימונים?
"התחלתי לגדל רימונים כי במשך תקופה מסוימת היה לי בית אריזה גדול ומערך מיון גדול, ועסקתי בייצוא של פירות קיץ, כולל רימונים. ב-2011 הפסקתי את הייצוא, והיום יש לי סככה גדולה עם חדרי קירור, אני לא עוסק בייצוא, אבל הרימונים נשארו.
אני מגדל בתחילת העונה רימון מזן עכו, זן מתוק, אחריו יש לי את זן 116, שנקרא הרשקוביץ, הוא חמוץ, ואחרי זה יש לי את הוונדרפול, שהוא מתוק. מלבד זה, יש לי חממות שסק ואני מגדל גם אפרסקים. העונה מתחילה עם הזנים המוקדמים, ונגמרת עם הוונדרפול, שהוא זן שקוטפים אותו באוקטובר-נובמבר".
איך אני ממליץ לאכול רימון?
"יש כל מיני דרכים. רימון לפי מאמרים מדעיים, הוא פרי סופר בריאותי. עושים ממנו מיצים. גם מהקליפה יש כאלה שמעבדים ועושים משחות. אני אוכל את הרימון כמו כל עם ישראל, פותח אותו, ואוכל את הגרגירים".
מסר לשנה החדשה:
"מדינת ישראל קמה בזכות הרבה חקלאים והרבה יישובים שישבו על הגבול ועיבדו את הקרקע. היישובים האלה קיימים גם היום, אבל החקלאים הולכים ומתמעטים. אף אחד במדינה לא מעוניין בחקלאים. הם לא כוח אלקטורלי. כדי לשמור על מחירים נמוכים פותחים את השוק ברפורמה ודואגים לחקלאים הטורקים. אני מעריך שתוך 15-10 שנים לא יהיו חקלאים במדינת ישראל.
כל שנה מספר החקלאים יורד דרסטית, משקים נסגרים. מבחינתי השנה החדשה נפתחת בסימן עגמומי, כי כל שנה מספר החקלאים לצערי יורד, משום שהמדינה עושקת את החקלאים שלה".

הרימונים שלנו

  • בישראל יש כ-15,400 דונמים של אדמות לגידול רימונים
  • מספר מגדלי הרימונים עומד על כ-350
  • בארץ מגדלים עשרה זנים שונים של רימונים
  • יבול הרימונים הישראלי השנתי עומד על כ-45 אלף טונות
  • כמות הרימונים אותה מייצאת ישראל עומדת על כ-10,000 טונות
  • המחיר הסיטונאי לקילו רימונים עומד על כ-4.4 שקלים לק"ג
  • המחיר לצרכן לקילו רימונים עומד על כ-7 שקלים לק"ג