לרגל חודש המודעות לסרטן השד, ליאור לינטצקי מקיבוץ מרחביה, נשאית הגן BRCA1 שעברה ניתוח כריתת שד מניעתית ושחזור, משתפת בהליך אותו עברה וממליצה לנשים ללכת להיבדק.
לינטצקי (35), נשואה ואם לשניים, עובדת כאחות במחלקה פנימית א׳ במרכז הרפואי העמק. את העובדה שהיא נשאית של הגן BRCA1 שעלול להוביל להתפתחות סרטן בסיכון מוגבר, היא גילתה במהלך שירותה הצבאי. "כשהייתי בצבא כל המשפחה שלי עשתה בדיקת נשאות בגלל שגם דודתי וגם סבתי חלו בסרטן השד. אבא שלי יצא חיובי בבדיקה ואני ואחי יצאנו חיוביים וכך התגלה שאני נשאית של הגן".
איך הגבת אז?
"הייתי עסוקה בעיקר להרגיע את אמא שלי שהיתה מאוד נסערת. אותי זה לא ריגש במיוחד, אני לא בטוחה שהבנתי לחלוטין את המשמעות עד הסוף אבל הייתי במעקבים תקופתיים אצל כירורג שד. הוא כל הזמן המליץ לי שכשאגיע לגיל 35 אעבור ניתוח כריתת שד. ידעתי שזה משהו שהולך לקרות".
לפני שלוש שנים ביצעה ליטנצקי את ההליך. מה שזירז את ההחלטה היה פטירתה של חברתה הקרובה. "היא נפטרה בגיל 29 וגם היא היתה נשאית של הגן. החלטתי לא לחכות יותר, חיכיתי עד שימלאו לבתי שנה והיא תוכל ללכת ואז עשיתי את הניתוח כי ידעתי שאחריו אני לא אוכל להרים אותה יותר. הלכתי לקראת זה בלב שלם עם הרגשה שאני עושה את זה כדי להיות בריאה לבנות שלי. לא עניין אותי כלום, לא היו לי חרטות", היא מספרת.
הליך ניתוח הכריתה עבר על ליטנצקי בקלות יחסית, בעיקר בזכות הכנה מוקדמת ותמיכה של משפחתה הקרובה. "זה הליך כירורגי לא פשוט, אבל הכנתי כל-כך את עצמי ואת הסביבה שלי מה הולך להיות ולכן ההליך עבר הרבה יותר בקלות. השתחררתי מהאשפוז בדיוק ביום שהודיעו על סגר ראשון של הקורונה. הלכתי לגור עם בעלי והבנות אצל חמותי וזה היה כמו בית הבראה. לא הייתי צריכה לעשות כלום, טיפלו בי ותקופת ההחלמה עברה במהירות".
את מרגישה שהחיים שלך ניצלו כתוצאה מההליך הזה?
"בוודאי. גם הבת שלי שהיום בת 6 וחצי יודעת בדיוק מה עברתי ואני אמרתי לה שאני הולכת לעבור את הניתוח כדי להיות בריאה. מבחינתי אני אהיה פה בשביל הבנות לעוד הרבה זמן, זו הסיבה העיקרית שעשיתי את זה".
בשנה שעברה הקימה ליטנצקי יחד עם חברתה לירון קראוס ממרחביה ועם נשים נוספות את קבוצת 'אחיות לגן', קבוצת תמיכה שבה חברות כ־60 נשים, כולן נשאיות הגן BRCA. "בשנים האחרונות אני מדברת בכל מקום על 'לכי להיבדק' ועל כך שזו לא סתם סיסמה. בשנה שעברה לירון קראוס קראה לי ולעוד שלוש נשים וביחד הקמנו את קבוצת 'אחיות לגן'. גייסנו כרגע 60 בנות ואנחנו תומכות ומלוות האחת את השנייה. במסגרת הפעילויות אנחנו מביאות מרצים מומחים מכל מיני תחומים. אנחנו נפגשות אחת לחודש ונוצרו בינינו חברויות אמיצות. הכול נעשה בשיתוף של מועצת עמק יזרעאל ועיריית עפולה שעוזרות לנו לממן את הפעילות".
כשאת פוגשת נשאית את ממליצה לה לעבור כריתה?
"כן, אמנם כל אחת יש לה את השיקולים שלה אבל בוודאי שכן. כל מה שמוריד את הסיכון הוא מבורך. אנחנו נמצאות במעקב כל חצי שנה".
מה עובר על אישה שצריכה לעבור תהליך כזה?
"עד שפורום 'אחיות לגן' עזרו בהקמת מרפאת נשאיות בעמק בבית החולים, לא היה לנו יותר מדי מענה באזור. היינו צריכות לקבוע בעצמנו כל חצי שנה תור לכירורג ותור לגניקולוג ולאולטרסאונד והכול באופן עצמאי. עכשיו יש את המרפאה והכול מרוכז במקום אחד. זה מקל עלינו מאוד".
קראו גם:
עם אילו אתגרים את מתמודדת בתקופה הזו?
"אני עדיין עוברת בדיקות כל חצי שנה, אבל אני ניגשת אליהן בצורה הרבה יותר רגועה. הסיכון ירד משמעותית. מ־85 אחוז סיכון לחלות במחלה זה ירד לבין 5-3 אחוז סיכון".
יש אתגרים מבחינת המראה החיצוני?
"להפך, אני חושבת שזה אפילו העלה לי את הביטחון העצמי כי עשיתי גם ניתוח שחזור. אני הרבה יותר אוהבת את איך שאני נראית היום".
מה המסר שלך לנשים אחרות?
"הבדיקה המוקדמת מאוד חשובה ומצילה חיים. צריך לא לזלזל ולא להגיד 'אצלי זה לא יקרה'. אני נמצאת פה לאוזן קשבת ופונות אליי המון נשים נשאיות שמפחדות להיחשף".
תחת קורת גג אחת
במרכז הרפואי העמק ישנה מרפאת מעקב לנשאיות ונשאי מוטציות BRCA. היא מרפאה רב תחומית המורכבת מאנשי הצוות המקצועיים והמסורים ביותר: רופאות ורופאים בתחומי האונקולוגיה והגינקולוגיה האונקולוגית, כירורגיה של השד והדימות, רופאי פלסטיקה ויועצים גנטיים, טכנאיות הדמיה וטכנאים, אחיות, עובדות סוציאליות ונשות מנהל, שביחד מעניקים שירות כוללני תחת קורת גג אחת לנשים ולגברים שזקוקים למעקב המקצועי והצמוד.
נשאיות של מוטציות BRCA נמצאות בסיכון מוגבר לפתח מחלת סרטן השד בגיל צעיר. לגילוי הגן מדובר בבדיקת דם פשוטה והיא מומלצת למי שבמשפחתה מקרים של סרטן וכיום גם לכל אישה ממוצא אשכנזי.
במכון לגנטיקה במרכז הרפואי העמק ניתן לקבל תכנית לבדיקות גנטיות המומלצות בהתאם לגיל ולסיפור המשפחתי. המרפאה לנשאיות BRCA במרכז הרפואי העמק מרכזת את כלל השירותים הרפואיים שנדרשים, החל בבדיקות הגנטיות ובדיקות המעקב התקופתיות, לקיחת ביופסיות וטיפולים מניעתיים ומצילי חיים.