השבוע הפך אופיר טרבלסי, חקלאי תושב שרשרת הסמוך לנתיבות, את חלקת הצנוניות שלו המשתרעת על שטח של כ־40 דונם מחשש כי לא יוכל לשווק את יבולי השטח לשווקי רוסיה, כפי שנהג לעשות ב־15 השנים האחרונות.
המלחמה הניטשת זה כשבועיים בין רוסיה לאוקראינה הפכה עבור טרבלסי, כמו גם לרבים מהחקלאים באזור הנגב, שחלק ניכר מתוצרתם מיועד בימים כתיקונם לייצוא לשוק הרוסי, לקטסטרופה כהגדרתם.
חלקת הצנוניות אותה הפך טרבלסי השבוע היא רק אחת מבין שטחים חקלאיים נוספים שעתידים לעמוד בפני גורל דומה אם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה תימשך. "אנחנו הופכים שטחים חקלאיים", מציין טרבלסי, "כדי לצמצם עלויות כל עוד אנחנו לא יודעים האם בכלל נוכל לשווק את התוצרת שלנו. בימים הקרובים נצטרך לקבל החלטה האם להפוך שטחים נוספים".
קראו גם:
טרבלסי מגדל במשק סלרי וצנוניות לייצוא לשוק הרוסי. שחיקתו של הרובל והסנקציות הכלכליות שהוטלו על המשק הרוסי, כמו סגירת אפיקי תשלומים שונים, משליכים על החקלאים הישראלים.
"הלקוחות שלנו ברוסיה מתקשים לשלם לנו על תוצרת ששיווקנו להם", מציין טרבלסי, "ועכשיו המצב קשה עוד יותר, ומי יודע מתי נראה את התמורה הכספית לתוצרת ששלחנו לרוסיה. בכלל, לא רק פיחות המטבע הרוסי משפיע, אלא גם התייקרות התשומות. ההובלה הימית התייקרה, ואם התוצרת החקלאית לא תגיע בזמן לשווקים היא עלולה להירקב. אם לא אשלח את התוצרת שיש לי בימים הקרובים, לא תהיה ברירה אלא להשמיד אותה".
עד כמה המצב קשה, תעיד העובדה שאם בימים כתיקונם טרבלסי מייצא לשוק הרוסי בין 20 ל־30 מכולות, קרי כ־400־600 טון של ירקות בשבוע, הרי שבשבועיים האחרונים, בעקבות המלחמה, צנח נפח הייצוא שלו לחמש מכולות בלבד בשבוע, קרי כ־100 טון. שאר התוצרת מאוחסנת בקירור, אך ככל שמדובר בירקות, הרי זמן האחסנה הוא מוגבל והתוצרת עלולה להירקב ככל שחולפים הימים.
"התוצרת שווה פחות"
גם מצבו של בני עמר, אף הוא חקלאי ממושב שרשרת, דומה לזה של טרבלסי. הוא מגדל סלרי וכרוב סיני, כאשר כל הייבולים מיועדים לרוסיה ולאוקראינה. המלחמה טרפה מבחינתו של עמר את כל הקלפים.
"המטבע הרוסי, הרובל, ירד בערכו", הוא מציין, "אז התוצרת שלי שווה עכשיו פחות. אנחנו לוקחים סיכון בכך שאנחנו משווקים לשוק הרוסי. אנחנו בבעיה אם לשווק או לא. בעקבות הסנקציות שהוטלו על רוסיה אנחנו גם לא יכולים לקבל את הכסף תמורת התוצרת ששיווקנו עוד לפני המלחמה. אין עכשיו מסחר ברובל וזה מקשה עלינו לקבל את התמורה על התוצרת שלנו".
עמר מציין כי בגלל המלחמה נפסק לחלוטין הייצוא של תוצרתו החקלאית לאוקראינה, ואילו לשוק הרוסי פחת הייצוא בכ־50 אחוז. אם עד לפני המלחמה היה עמר משווק לשוק הרוסי ולשוק האוקראיני אלפי טונות של סלרי וכרוב סיני, הרי שבשבועיים האחרונים לא שווק ולו טון אחד של ירקות. "נגרם לנו נזק עצום, נזק של מיליונים", הוא מציין, "זו תהיה ממש קטסטרופה עבורנו אם המלחמה תימשך".
שלא לייחוס יש גם חקלאים המתריעים מקריסה של משקים, או לחילופין, מצמצום משמעותי של שטחי חקלאות שיעובדו.
פנייה לממשלה
"רובה ככולה של התוצרת החקלאית המיועדת לייצוא לרוסיה", מציין מאיר יפרח, חקלאי ותיק, חבר מושב אוהד שבחבל אשכול, המשמש כמזכיר ארגון מגדלי ירקות, "נמצא במשקים החקלאיים שבעוטף עזה. מדובר בגזר, צנונית, סלרי ותפוחי אדמה, שמיועדים רק לשוק הרוסי. מדובר בקרוב ל־130 אלף טון של ירקות שמיוצאים מדי שנה לשוק הרוסי. עכשיו, בעקבות המלחמה, הכמויות פחתו בצורה דרסטית. הייצוא אמנם נמשך, אבל בהיקפים נמוכים בהרבה מבעבר. הבעיה היא בתזרים הכספים שאמורים להגיע לחקלאים תמורת התוצרת שהם שיווקו. אני לא יודע איך זה יתפתח. הייצוא מקרטע, יש עיכובים במשלוחי התוצרת לרוסיה ואנחנו צריכים להתמודד עם המציאות הזו כשהגידולים בשדה נמצאים בסכנה. ביקשנו סיוע ביניים מהמדינה, אך עד כה טרם נענינו. זו עוד אבן דרך בהתנהלות המדינה כלפי החקלאים וענף החקלאות לאחר שעל הפרק עדיין עומדת הרפורמה החקלאית".
בשבוע שעבר פנה מאיר יפרח במכתב לשר החקלאות, עודד פורר, בו הוא ציין כי "עונת הייצוא לאוקראינה ורוסיה היא בשיאה. נראה שאין סיכוי לייצא לאוקראינה בזמן הקרוב ואנו רוצים לפחות להציל את הייצוא לרוסיה שהוא עיקר הייצוא. הבעיה הגדולה היא חוסר הוודאות בתקופת מלחמה ובוודאי בתקופה של מלחמה כלכלית. צפויה בעיה באופן התשלום, אמברגו על סחורות שיכול להיות משני הצדדים, בעיות ספנות, ועוד. צבר הבעיות גורם לחקלאים להתחיל ולהשמיד יבולים. בשלב ראשוני מדובר רק בצנונית. יש לבחון אפשרויות לפיצוי המגדלים על אובדן יבול. אנו מבקשים את עזרת משרד החקלאות בערבות המדינה לייצוא בתקופת סיכון לאזור סיכון".
"פועלים לקידום הייצוא"
מנכ"ל משקי הנגב, הארגון האזורי־כלכלי של קיבוצי הנגב והערבה, עודד זבולון, אמר השבוע ל"מיינט באר שבע והנגב" כי "השוק הרוסי הוא יעד מרכזי לתוצרת חקלאית בתקופה הזו. השוק הרוסי הוא יעד גדול של ירקות כמו גזר, צנונית, סלרי, פלפל, תפוחי אדמה. היקפי הייצוא לרוסיה הם משמעותיים, ואין שווקים חלופיים לכך. גם הנגישות למערכת הפיננסית כדי לגבות את הכספים תמורת התוצרת החקלאית היא מאוד מוגבלת נוכח הסנקציות שהוטלו על רוסיה. אנחנו עכשיו בשיא עונת הייצוא והמציאות המלחמתית מעמידה בסכנה את הייצוא החקלאי לרוסיה והנזק הוא עצום. קשה להעריך, אבל מדובר בנזקים של עשרות מיליוני שקלים. ככל שהמצב הזה יימשך, יהיה קשה מאד להסיט את התוצרת החקלאית לשווקים אחרים".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות פועל לקידום הייצוא מתוך הכרה בחשיבות הכלכלית הרבה שלו למען המשך חיזוק ענף החקלאות הישראלי. המקרה המדובר הוא אירוע שמדינת ישראל והעולם כולו מתמודדים עמו לראשונה. משרד החקלאות קיבל לידיו בימים האחרונים את פניית החקלאים ובוחן את הנושא יחד עם משרדי הכלכלה והאוצר בכדי לתת מענה".
