מה אתם יודעים על המסלול שעובר התפוח, מרגע שהזרע נטמן באדמה ועד שהפרי מגיע אל ביתנו, בשל ועסיסי? מתברר שרבים וטובים מקדישים את מיטב המאמצים כדי שהתפוח שיגיע אלינו יהיה הכי יפה והכי טעים. החל בחקלאי שבמטע התפוחים, דרך מדענים שמיישמים מחקרים פורצי דרך על שיטות גידול מיוחדות, ועד לאנשים שבודקים ולומדים את התפוח במעבדה (כן, מעבדה).
לקראת סיומה של עונת קטיף התפוחים יצאנו למסע בעקבות התפוח בגליל העליון: במטעים של קיבוץ מנרה על גבול הלבנון, דרך בתי הקירור בקרית שמונה ועד מעבדה קטנה עם צוות מיוחד, שמנתח את מבנה התפוח כאילו מדובר באטום.
שומרים על המדינה
המסע התחיל בוואדי מיס שעל גבול הלבנון, קרוב מאוד לכפר הלבנוני מיס אל ג'בל, שם נמצאת חלקת מודל התפוחים של קיבוץ מנרה. חלקת המודל היא אחת מחלקות רבות באזור הגליל העליון שמשמשות לניסוי מחקרי בשיטות חדשניות של גידול פירות. את המחקר מובילים חוקרי מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר 'מיגל' של החברה לפיתוח הגליל.
קראו גם >>
בשטח נמצא עמוס לוין (71), תושב כפר גלעדי, מרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל ויו"ר 'שולחן התפוח' במועצת הצמחים, שמסביר על חשיבותם הרבה של מטעי התפוחים בשמירה על בטחון מדינת ישראל - מעבר לחשיבותם הכלכלית. "זו שמורת טבע ממש מבחינת מדינת ישראל.
"אנחנו נמצאים ממש על יד הגבול", מצביע לוין על נקודת התצפית של צבא לבנון, שצופה על המטע, "התפוח היום הוא המגן של מדינת ישראל. אין מקום יותר ציוני מאשר כאן, במטע התפוחים. מטעי התפוחים הם הגאווה של החקלאות הגלילית, ממשגב עם עד סאסא, שכוללת את כל היישובים על קו הגבול.
"לפני שנה, כשמצאו פה שש מנהרות של החיזבאללה, נפגשתי עם הנשיא בט"ו בשבט ואמרתי לו 'כבוד הנשיא, אתה יודע שאנחנו שומרים על הגבול. כל שש המנהרות שמצאו פה על גבול הצפון, כולן נמצאו במטעי התפוח - ממטולה, מלכיה ויראון ועד אביבים'".
צריכת התפוחים בישראל נאמדת בכ־135 אלף טון תפוחים בשנה. מתוכם, כ־110 אלף טון מיוצר על ידי חקלאי ישראל והיתר, כ־25 אלף טון, מיובא מחו"ל. לוין מסביר כי החקלאים בישראל אינם יכולים לספק לבדם את כל התצרוכת השנתית של תפוחים כיוון שהם מתמודדים עם פגיעות שונות במטעים - כמו ברד או חמסין קשה ששרר בישראל השנה, שלא היטיב עם התפוחים, שאוהבים קור.
95 אחוז מהפירות בארץ, ובכללם התפוחים, מגודלים בגליל העליון ובגולן: "התנאים לגידול תפוח הם הרבה יותר טובים פה מאשר בעמק, כיוון שהתפוח צריך שעות קור. בעונת החורף אנחנו צוברים בין אלף ל־1,500 שעות קור, ואז אנחנו מקבלים תפוחים יותר עסיסיים וצבעוניים".
בימים אלה נמצאת עונת קטיף התפוחים לקראת סיומה. העונה מתחילה בקטיף של הזן 'גאלה' בתחילת אוגוסט, לקראת סוף אוגוסט מתחיל הקטיף של התפוח הזהוב ושל תפוח 'חרמון', בתחילת אוקטובר נקטף ה'גרני סמית' ובימים אלה נקטף ה'פינק ליידי', זן שנקלט בארץ רק בשנים האחרונות.
עמוס לוין, יו"ר 'שולחן התפוח' במועצת הצמחים: "התפוח הוא המגן של מדינת ישראל. אין מקום יותר ציוני מאשר כאן, במטע התפוחים. לפני שנה, כשמצאו פה שש מנהרות של החיזבאללה, כל המנהרות נמצאו במטעי התפוח - ממטולה, מלכיה ויראון ועד אביבים"
החקלאים בארץ ובפריפריה בפרט סבלו בשנים האחרונות מקשיים כלכליים שנובעים בעיקר מעליית מחירי המים המשמשים להשקיה, ומפתיחת השוק ליבוא. המדינה הקצתה מיליוני שקלים כדי לפצות את החקלאים על הנזק שנגרם להם, מתוכם 13 מיליון שקל הופנו למפעלי פיתוח הגליל, מו"פ צפון והמועצה האזורית, שבחרו להשתמש בו למחקר ופיתוח לטובת הדור הבא של החקלאות.
כחלק מהפיתוח הומצאו חלקות המודל - חלקות של גידולים שבהם נערכים ניסויים, כמו למשל קטיף תפוחים באמצעות רובוטים או רחפנים. כחלק מחשיבה זו יממנו משרד החקלאות, קק"ל ו'שולחן התפוח' תוכנית לגידול תפוח מובחר במיוחד - 'תפוח העתיד 2030' - שיהווה תחרות לזני התפוחים הקיימים בארץ ובעולם. "אנחנו רוצים לייצר את התפוח הבא", מסביר לוין. "בגלל התחרות עם היבוא אנחנו רוצים לייצר תפוח זול יותר, ולהקטין את התלות בכוח אדם".
עוברים ניסויים
מנהלת מו"פ צפון במכון המחקר 'מיגל' של החברה לפיתוח הגליל, חיה רק־יהלום, תושבת בארותיים במקור, אחראית על חלקת המודל הנסיונית בקיבוץ מנרה. לרגל התפקיד "עשתה עלייה" לצפון ועכשיו היא מתגוררת בשדה אליעזר שבגליל העליון.
"מטרתנו היא לשפר גם את החקלאות וגם את החקלאי", אומרת רק־יהלום, "אנחנו רוצים חקלאות מתקדמת, חכמה ומכניסה. כל זמן שהחקלאות תשמור על קדמה יהיה לה זכות קיום, ולחקלאים יישאר הכסף. במחקר ובפיתוח עולות שאלות - האם אנחנו משקים ומדשנים נכון את המטעים, איך אנחנו מתמודדים עם בעיות של מזיקים, מחלות ואירועי קיצון, והאם הזנים שאנחנו מגדלים הם הנכונים".
התפוח נבחר לחלקת המודל הניסיונית כיוון שהוא הפרי העיקרי שמגדלים חקלאי הגליל העליון. "הפרי צריך להיות גדול ונטול מחלות, עם צבע יפה וטעם טוב", אומרת רק־יהלום. "אנחנו חוקרים גם כיצד ניתן להרחיב את העונה ככל שניתן, כדי שיהיו זנים מקדימים וזנים מאוחרים יותר, וגם שהגידול יהיה יעיל יותר. בסופו של דבר אנחנו מתחרים ביבוא ומתחרים על הטעם של הלקוח".
בחלקת המודל של קיבוץ מנרה נבחנות שיטות גידול חדשניות במטרה לשפר את יעילות הקטיף. העצים נשתלו בצורה מיוחדת, שנקראת 'קיר פירותי' – קיר סבוך של עצי תפוח שנבנה באמצעות עיצוב וגיזום ענפי העץ, כך שיהיה אפשר לעבור ביניהם ולקטוף מקיר הפירות: "הרעיון הוא להכניס טכנולוגיות של קטיף עם במות קטיף, ואפשרות להכניס גם טכנולוגיות חדשניות של ריסוסים".
מחקר שנעשה במו"פ צפון לאחרונה התרכז בזן התפוח 'פינק ליידי': "אחת הבעיות שמצאנו ב'פינק ליידי' היתה ששלושים אחוז מהפרי הושמד", מספרת רק־יהלום, "נמצאו סדקים בקליפה של התפוח שפגעו באיכותו וגרמו לכך שפטרייה נכנסה לתוך התפוח והרקיבה אותו. בזכות מחקר של פרופסור רפי שטרן, שארך ארבע שנים, הוא גילה שהגמישות של הקליפה של התפוח נפגמה איפשהו בתחילת הדרך ולכן הוא נסדק.
"הוא ראה שקיימת קפיצה בנזקים אם המטע היה חשוף ליותר מ־34 מעלות, ולכן היו פחות נזקים בגולן מאשר בגליל. הוא קשר את זה גם להתפתחות של הקליפה בשלב החֲנָטָה, שבו הפרח הופך לפרי. במחקר הוא גילה שאם מרססים את הצמח בשלב מסוים של התפתחותו בהורמון צמחי שמעודד את גמישות הקליפה, הסדקים בקליפה נמנעים והפטרייה אינה חודרת. חקלאים שנחשפו למידע הזה כבר מיישמים אותו. זו דוגמה לתפקיד של מו"פ - למצוא פתרונות לבעיות אמיתיות של הגידול".
ממתינים במטע
התחנה הבאה במסע היא מטעי התפוח של קיבוץ מנרה. על העצים ממתינים זני ה'פינק ליידי' ו'סן דאונר' לעובדי המטע, שיקטפו אותם כשייפסק הגשם והאדמה תתייבש. המטע כולל 726 דונם, מתוכם 400 דונם של תפוחים.
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל ותושב רמות נפתלי, היה בעבר מגדל תפוחים בעצמו. גם הוא מספר שהענף בישראל נפגע השנה קשות בגלל החמסין: "חווינו פגיעות בפרי, גם פגיעות שמש וגם פגיעות בגדילה של הפרי, כאשר רוב הפרי לא הגיע לגודל מסחרי. הנזקים נאמדים השנה בחמישים-שישים מיליון שקל, בגלל החמסינים שהיו באוגוסט וספטמבר".
מי מפצה אתכם?
"הענף מבוטח בקרן לנזקי טבע במסגרת ביטוח החובה, שמכסה כעשרים מיליון שקל, אבל עדיין קיים פער של כארבעים מיליון שקל שאנחנו מקווים לקבל מהמדינה במסגרת הכרה של אסון טבע. אנחנו נמצאים כרגע בטיפול מול משרד החקלאות ומשרד האוצר".
כמי שעומד בראש ארגון מגדלי הפירות, בלחסן מתמודד בעיקר עם הקושי של יבוא פירות לארץ, שפוגע בחקלאים הישראלים: "היבוא הולך וגדל ויש היום איום של ביטול מכסי המגן. אם יבטלו את המכס המצב יהיה גרוע מאוד. הגידול בחוץ לארץ זול בהרבה, גם מבחינת כוח אדם, גם מבחינת הסבסוד וגם מבחינת מחיר המים, שבארצות אירופה הוא כמעט חינם.
"יבוא חופשי יפגע בצורה אנושה בענף הפירות, ובתפוח בפרט. מיזם 'תפוח 2030' מבקש גם לצמצם את היבוא. הפער בינינו לבין היבוא הוא שני שקלים לקילו. כדי שנצליח לעמוד במחיר היבוא אנחנו צריך להוריד את המחיר בשני שקלים לקילו. זה מביא את הענף למצב של ריסוק טוטאלי. לכן אנחנו צריכים להשקיע במו"פ. במה שאנחנו משקיעים היום אנחנו רואים את התוצאות בעוד עשר ועשרים שנה.
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות: "יש איום של ביטול מכסי המגן. יבוא חופשי יפגע בצורה אנושה בענף הפירות, ובתפוח בפרט. כדי להתחרות ביבוא צריך להוריד את המחיר בשני שקלים לקילו. זה מביא את הענף לריסוק טוטאלי. לכן צריך להשקיע במו"פ"
"היום כמעט כל גידול ענף התפוח נמצא בפריפריה. זה לא כמו במרכז, שיש למגדלים הכנסות נוספות. התפוח הוא הענף המרכזי שקיבוץ מנרה מתפרנס ממנו, וכך גם בגולן, בגליל, בבקעת הירדן ובערבה. יש לזה משמעות גדולה מאוד. הפריפריה בעצם נתמכת על ידי ענף החקלאות".
נרגעים במקרר
התחנה הבאה במסע עוברת במפעלי 'גליל קירור' של קונצרן החברה לפיתוח הגליל, באזור התעשייה בקרית שמונה. במפעל שמשקיף על הנוף היפה של הרי הגליל מאוכסנים התפוחים בחדרי קירור ענקיים מיד לאחר שהם נקטפים מהעץ, למשך תקופה של כמה חודשים. משם הם נאספים לבתי האריזה, שמשווקים אותם לרשתות השיווק.
חיים קמין, מנכ"ל 'גליל קירור' ותושב קיבוץ דפנה, חולש על המתחם הגדול שמונה כ־100 חדרי קירור, שבהם מאוכסנים הפירות בטכנולוגיות מתקדמות השומרות על טריותם. "את התפוחים אנחנו קולטים מהחקלאים מסוף אוגוסט ועד נובמבר, ומאחסנים אותם בחדרי קירור שאנחנו שולטים על רמת החמצן שבהם.
"אנחנו עושים לחדר טיפול עם חומר מיוחד שנקרא 'סמארט פרש', שגורם לתפוח להישאר במצב הטרי שלו עד שמשווקים אותו. כל התפוחים שאנחנו אוכלים מגיעים אלינו בדרך כלל אחרי קירור, ולא ישירות מהעץ".
התהליך הזה פוגם בטעם של התפוח?
"כמעט שלא. התפוח מאוד פציח אחרי הטיפול הזה. אנחנו מסוגלים להחזיק אותו מספטמבר עד יולי, אבל בדרך כלל אנחנו מוציאים את התפוחים לפי חודשי השיווק ומשחררים אותם לפי צרכי הלקוח. אנחנו מקודדים את הפירות עם ברקוד, וכל מגדל יודע מה יש לו ואיפה המיכלים שלו נמצאים".
הפיקוח על חדרי הקירור נעשה בחדר הבקרה, באמצעות מחשבים השולטים מרחוק על רמת הטמפרטורה בכל חדר ועוקבים אחר תקלות. "בית הקירור מופעל על ידי אמוניה ויש בקרה ממוחשבת. השליטה נמצאת פה ואנחנו יכולים לראות מה הפרמטרים בכל חדר ולשנות את הטמפרטורה שלו. אנחנו בודקים גם את אחוזי החמצן, הכל משוכלל. אנחנו לא יכולים להיכנס לכל החדרים פיזית ולראות מה המצב, אז אנחנו בודקים באמצעות חדר הבקרה".
נבדקים במעבדה
התחנה האחרונה במסע היא מעבדת ה־Post-harvest של המרכז לחדשנות של מכון המחקר 'מיגל', שנמצאת בקצה המתחם של מפעלי 'גליל קירור'. נמצא שם צוות חוקרים וצוות של טכנאי מעבדה עם ניסיון רב, שעוסקים בשימור ובצמצום פחתים של תוצרת חקלאית, ובכללם התפוח, בזמן האחסון שאחרי הקטיף.
ד"ר שאול נשיץ, חוקר במרכז לחדשנות, חוקר בימים אלה יחד עם צוות טכנאיות המעבדה פתרונות לאחסון טוב יותר של תפוח 'פינק ליידי', שרגיש במיוחד לחבלות: "המחקר שאנחנו עושים כרגע נועד למצוא טיפולים שיפחיתו את הרגישות הזו. יש זנים של תפוחים שאפשר להחזיק בקירור יותר משנה אחרי הקטיף", מגלה נשיץ. "התפקיד שלנו הוא לוודא שהפרי לא מאבד מהאיכות שלו תוך כדי האחסון".
נשיץ נחשב למומחה לתפוחים, ויודע לזהות בעיניים עצומות כל זן של תפוח. במעבדה הוא מבצע עם הצוות שלו מגוון בדיקות. "בהפשרה של התפוחים מופרש ההורמון אתילן, שמזרז את ההבשלה שלהם", הוא מסביר. "על ידי המדידה של האתילן אנחנו יודעים עד כמה הפרי בשל. אנחנו בודקים את האתילן בחדרי האחסון.
"אנחנו רוצים שהוא יהיה ברמה נמוכה, כי אם הוא ברמה גבוהה זה אומר שמשהו לא בסדר בחדר הקירור. אנחנו מבצעים גם בדיקות כימיות ובדיקות שמודדות, למשל, את האלסטיות של התפוח. מדד האלסטיות נמצא בקורלציה עם הרגישות של הפרי לחבלות ולמכות מכניות.
"זו לא מעבדה אנליטית", הוא מוסיף. "אין פה המון טכנולוגיה. הכלים שלנו פשוטים יחסית, אבל הם סטנדרטיים. כלי מדידה שקיימים הרבה שנים, ובינתיים לא מוצאים להם תחליפים".
עד כמה השלב שלכם קריטי בשרשרת המזון של התפוח?
"הוא מאוד קריטי, כי האפשרות למכור את התפוח במחיר גבוה תלויה בכך שעונת השיווק שלו נפרסת לאורך זמן. ככל שנוכל לפרוס את העונה יותר, כך נוכל לשמור על היצע נמוך יותר ברמת מחיר גבוהה".
המדינה מתקצבת אתכם?
"התחום של המחקר שלנו הוא לא 'סקסי' והוא לא מקבל את היחס הראוי מבחינת תקציבי מחקר; אבל אנחנו שורדים. יש את הבעיה של אי אישור תקציב המדינה, שמשפיעה עלינו. משרד החקלאות עדיין לא הוציא קולות קוראים חדשים ל־2021, וזה יכול להיות חלק משמעותי מהתקציב שלנו. אנחנו מחכים שיאשרו את התקציב. יש לנו במגירה כבר הצעות מחקר מוכנות לעניין הזה".
כל העדכונים - חדשות קיבוץ
