ההודעה על מותו של השחקן והמפיק יהודה בארקן ז"ל, שמת ביום שבת לפני שבועיים מנגיף הקורונה, היכתה בזארה ורתניאן כמו "רעם ביום בהיר", כך לדבריו.
2 צפייה בגלריה
"יהודה היה איש עממי מאוד, לא מתנשא". זארה ורתניאן עם יהודה בארקן
(צילום מסך מתוך הסרט "אבא גנוב", באדיבות יונייטד קינג - משה ולאון אדרי)
קראו גם >>
ורתניאן (62), חבר קיבוץ נירים שבנגב המערבי זה יותר מ־30 שנה, ששיחק לצידו של בארקן בטרילוגיית סרטי "אבא גנוב", משחזר את הרגע שנודע לו על מותו של בארקן ז"ל. "במהלך השבת שבה נפטר יהודה ראיתי אומנם בגוגל כי הוא נפטר ממחלת הקורונה, אבל אמרתי לעצמי שמדובר בפייק ניוז, שזה לא יכול להיות", הוא נזכר. "במוצאי השבת, כשיצאה ההודעה הרשמית, כבר הבנתי שזה אמיתי. כל כך קשה, כל כך עצוב לי".
בגובה העיניים
ה"רומן" של ורתניאן עם בארקן המנוח החל אי שם בסוף שנות השמונים. "סיימתי את בית הספר למשחק ניסן נתיב והסוכנת שלי באותם ימים, לביאה הון, קישרה אותי עם יהודה שבאותה תקופה עמד להפיק את הסרט 'אבא גנוב 1'", מספר ורתניאן ל"ידיעות הנגב". "הייתי אז בכלל בתחילת דרכי בעולם המשחק ופתאום להשתתף בסרט של יהודה בארקן נראה לי בגדר חלום". בסרט ההוא, אגב, צפו כ־350 אלף איש.
איך היה המפגש שלך עם בארקן?
"בהתחלה בכלל לא ידעתי מה רוצים ממני. יהודה מיד קלט אותי, הוא היה לצדי והשרה בי בטחון. היתה לו סבלנות אין קץ. הוא השרה על סט הצילומים נועם הליכות. היתה ממש אווירה כייפית. זה לא הסתכם רק בימי הצילומים עצמם שהתמשכו שעות ארוכות, אלא גם אחרי הצילומים".
כמו למשל?
"אחרי יום צילומים של 12–13 שעות היינו יושבים יחד, מדברים, מרכלים על כל מיני דברים שלא קשורים כלל לעלילת הסרט, אוכלים משהו טוב והכל בגובה העיניים. יהודה היה איש עממי מאוד, לא מתנשא. יהודה היה אז כבר כוכב בעולם התרבות בארץ. זה ריגש אותי מאוד. עבורי זו היתה חוויה עצומה - שזמן קצר לאחר סיום הלימודים בבית הספר למשחק אתה מוצא את עצמך על סט הצילומים של הסרט עם כוכבים כמו יהודה בארקן, אלונה קמחי וקרן מור. אי אפשר לשכוח סיטואציה כזו".
חושב עליו
עלילת טרילוגיית סרטי "אבא גנוב" עוסקת בצ'יקו בן דוד, דייג טברייני בטלן, בכיכובו של יהודה בארקן ז"ל, שמגדל את בנו על סירה בכנרת בעוד גרושתו ואמו של הבן מנהלת מאבק משפטי כדי לקבל אפוטרופסות על בנה. הסרט הראשון בטרילוגיה יצא לאקרנים בשנת 1987, השני ב־1989 והשלישי בשנת 1991.
"הלכתי אז, לפני 33 שנה, לאודישן אצל יהודה בארקן ויצאתי ממנו כמורדוך, חברו הטוב בטרילוגיית הסרטים המיתולוגית", נזכר ורתניאן. "ליהקו אותי כאחד משלישיית החברים שלו בסרט, ויחד עם יעקב כהן שגילם את דמותו של בבר ואריה צ'רנר שגילם את דמותו של רינגו, והיינו בעצם החבורה של יהודה. הייתי אז בחור גדל גוף ומאוד שמן, שקלתי 177 ק"ג וזה מצא חן בעיניו של יהודה. הדרך לסט הצילומים היתה בעקבות זאת קצרה. זו היתה תקופה מאוד כייפית. זכיתי להכיר אדם מדהים".
לפני כ־20 שנה פרש ורתניאן מעולם המשחק והתרחק מאור הזרקורים. כיום הוא מנהל את בית האריזה לאבוקדו שבקיבוצו ואת בתי הקירור לאיסום של תוצרת חקלאית.
"טרילוגיית הסרטים של 'אבא גנוב' היתה היסטוריה בפני עצמה", הוא מציין, "גם הרבה שנים לאחר שהסרטים הללו הוצגו לראשונה אנשים היו מזהים אותי עם הדמות של מורדוך, החבר השמן של צ'יקו בן דוד. אבל לאט לאט, בחלוף השנים, זה כבר פחת. למרות שמבקרי הקולנוע לא פרגנו לסרטים של יהודה בארקן, הקהל נהר בהמוניו לבתי הקולנוע. הסרטים האלה נגעו בהמון אנשים".
שמרתם על קשר בכל השנים האלה?
"פגשתי את יהודה לפני כחמש שנים במסעדה שמתמחית באוכל יהודי בנס ציונה. התחבקנו והתרגשנו ביחד. זו הייתה פגישה מאוד שמחה ומרגשת. חודש לפני שהוא אושפז בבית החולים שוחחנו בטלפון. זה היה מדהים. כאילו שלא עברו עשרות שנים מאז 'אבא גנוב'. דיברנו על ניתוח המפרקים שהוא היה צריך לעבור באותם ימים. צחקנו והוא היה מלא אופטימיות. דיברנו גם על המציאות של הקורונה והוא אמר לי שהוא נזהר מהקורונה, וכי הוא שומר על עצמו. לא האמנתי שמספר שבועות לאחר מכן הוא יילך לעולמו".
איך תזכור אותו?
"קשה מאוד לעכל את העובדה שיהודה איננו. המוות שלו כל כך כואב לי. אומרים שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר, אבל זה לא נכון. למרות מרחק השנים מאז השתתפתי בסרטים שלו, זה עדיין כואב. האמת היא שמאז מותו של יהודה אני כל הזמן חושב עליו. אזכור אותו כאיש צנוע, אדם מקסים, שהיה כיף להיות במחיצתו, ממש מענטש. תמיד אומרים בשבחו של אדם לאחר מותו - יהודה היה באמת איש צנוע וטוב. למרות כל הביקורות שהוא חטף, הוא עשה את מה שעשה מתוך אמונה. הוא האמין בדרך שבה הוא הלך. הוא הטביע את חותמו בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי. זה שלו".
