שם: ניר פלאי. מגורים: קיבוץ בית אלפא. סטטוס: נשוי + שלוש בנות. מקצוע: מנכ"ל 'אירוח כפרי' בית אלפא.
פלאי ואילוןפלאי ואילון
פלאי ואילון
(צילום: אגמדיה, סטודיו עמקים)
קראו גם:
איך נראית השבת שלך?
"בבוקר אני ניגש לפגוש את האורחים שלנו בחדר האוכל של מתחם האירוח. משם הביתה לנוח קצת ולבלות בחיק המשפחה. אם הבנות שלי לא באות אני מנצל את הזמן לבלות עם בת זוגי רחל בטבע המדהים שלנו בעמק המעיינות".
איך אתה מבלה בשישי שבת?
"בדרך כלל הבנות שלי עדן, אור ועתליה מגיעות לשבת ואז מתחילים כל הפינוקים של האוכל שלא מספיקים עד צאת השבת. אני עובד במלוא המרץ באירוח הכפרי במשך ימות השבוע וכשמגיע סוף השבוע זה הזמן שלי להטעין מצברים ולהתחיל שבוע חדש עם מלוא האנרגיות".
מי מכין את ארוחת שישי?
"רק אני מבשל את ארוחת שישי, אני אוהב מאוד לבשל ולארח. עבדתי בעבר כמנהל ענף המזון של הקיבוץ והיתה לי תמיד נגיעה לאוכל".
מה אוהבים לאכול אצלכם?
"הבנות אוהבות לאכול בעיקר מנות של בשר ודגים, על האש או במעשנה. אנחנו מתעמקים במנות העיקריות ובעיקר בבשר, על כל דרכי ההכנה שלו".
אתה הולך לבית הכנסת?
"אני פחות הולך לבית הכנסת, רק כשמישהו עולה לתורה אני מגיע לכבד".
עושים אצלכם קידוש?
"לפעמים, בדרך כלל כשיש לנו אורחים".
יש לך זמן לנוח?
"תמיד. לראות 'נטפליקס', לקרוא ספר או לא לעשות כלום. אני אוהב את השלווה של שבת".
זיכרון ילדות מיוחד שיש לך מהשבת?
"כילד, אבא שלי היה לוקח אותי לים מוקדם מאוד, יחד עם המצילים הראשונים. זה היה זמן האיכות שלנו. לפעמים אני מתגעגע לזה".

***

שם: עדי אילון גלעד. גיל: 39. מגורים: קיבוץ חפציבה. מקצוע: ד"ר לרפואה וטרינרית, ותזונאית חיות מחמד במפעל 'צמח תערובות'. סטטוס: אמא לאלה (12) ורותם (8)
איך נראית השבת שלך?
"השבת שלנו מוקדשת למשפחה ולטיולים. בערב שבת אנחנו שוקדות על הכנת ארוחה חגיגית, ובשבת עצמה אנחנו יוצאות לטייל או לשחות באחד המעיינות בעמק".
מי מכין את ארוחת שישי, ומה בתפריט?
"בדרך כלל אנחנו נוסעות לסבתא מלכה, אמא שלי, בקיבוץ שדה אליהו, וזאת ארוחת שישי כהלכתה - עם הדלקת נרות וקידוש, והמון אוכל. חלק מהאוכל מגיע מחדר האוכל של הקיבוץ, בתוספת בישולים ושדרוגים של סבתא. לפעמים אנחנו עושות שבת שקטה בבית, ואז הבנות בוחרות את המנות האהובות עליהן, שנבשל יחד".
את הולכת לבית הכנסת?
"כבר 25 שנה לא. גדלתי בקיבוץ שדה אליהו, בקהילה דתית-לאומית, ותפילות השבת זכורות לי היטב מהימים ההם. אבל כבר בגיל צעיר יחסית בחרתי בדרך שונה, ומאז אני כבר לא מבקרת בבית הכנסת באופן קבוע. בלי לגלות לאף אחד... לפעמים באזור ראש השנה עולה בי געגוע לניגונים המיוחדים של תפילות החג, ואני מגיחה לביקור קצר, רק כדי לשמוע את אבנר החזן שר את תפילת 'ונתנה תוקף'".
את מדליקה נרות?
"הדלקת נרות אנחנו עושות רק אצל סבתא מלכה. סבתא קוראת לכל הבנות והנכדות בבית, ויחד אנחנו מברכות על הנרות בברכה הרגילה ובמשפט שאמא שלי הביאה מאמא שלה: 'ברוך מקדש השבת על עם ישראל' (נאמר בתימנית)".
עושים אצלכם קידוש בשישי?
"כמו הדלקת נרות, קידוש אנחנו עושות רק בארוחות אצל סבתא. בשנים האחרונות אבא שלי כבר לא יכול לקדש, ולכן אחד האחים, הגיסים או אפילו אני זוכים לקדש".
את מצליחה לנוח?
"בקושי. בין טיול למעיין ובילוי עם חברים או אחיינים ואחייניות, אנחנו בקושי נחות. פעם בכמה שבועות אנחנו מכריזות על שבת אמיתית, שבה אנחנו לא מתרחקות מהבית ורק נחות".
זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?
"לקום בשבת בבוקר, כשכל הבית מלא בריח של הקובנה שאמא הכינה ומחכה על פלטת השבת. את הקובנה אוכלים עם רסק עגבניות וסחוג חריף חריף של סבתא שמחה (אמא של סבתא מלכה). אני זוכרת גם את טיולי השבת עם סבא יוסף בשדות ובבריכות הדגים שמסביב לקיבוץ. סבא הכיר לנו את צמחי הבר, את קולות הציפורים. בטיולים האלה נוסד כלל חשוב במשפחת אילון: כשמטיילים אף פעם לא חוזרים בדרך שבאנו בה, כדי שנכיר מקומות חדשים".