בשבוע שעבר קיבלו תושבי הצפון טעימה קטנה, אפשר להגיד "ביס", ממה שיקרה אם גבולות הגזרה יתלקחו. הטילים שנורו לרמת הגולן ולגליל המערבי מסוריה ומלבנון, ובמזל גדול לא גרמו לנזקים בנפש או ברכוש, לא משאירים ספק.
4 צפייה בגלריה
בית בקרית שמונה שנפגע במלחמת לבנון השנייה מירי חיזבאללה. "מה שהחמאס ירה ב 11- ימים החיזבאללה יירה ביום אחד" | צילום ארכיון: אביהו שפירא
בית בקרית שמונה שנפגע במלחמת לבנון השנייה מירי חיזבאללה. "מה שהחמאס ירה ב 11- ימים החיזבאללה יירה ביום אחד" | צילום ארכיון: אביהו שפירא
בית בקרית שמונה שנפגע במלחמת לבנון השנייה מירי חיזבאללה. "מה שהחמאס ירה ב 11- ימים החיזבאללה יירה ביום אחד"
(צילום ארכיון: אביהו שפירא)
אם החיזבאללה יתחיל לירות את ארסנל הטילים שברשותו יעברו יישובי הצפון תופת. שום דבר שיזכיר את מה שקרה במערכה מול עזה. מספרי הבתים שייפגעו יגיעו למאות, ייתכן אף לאלפים. וגם מספר הקורבנות יאמיר מאוד.
האם העורף מוכן למלחמה? במילה אחת: לא. מה לעשות עכשיו כדי להיערך? על השאלה הזו עונים ראשי הרשויות באזור, בכירים בצבא ותושבים.

הפיילוט בכפר יובל

רבים מהבתים אינם ממוגנים. הם נבנו הרבה לפני התקנה המחייבת שיהיו ממ"דים ובמקרה של אזעקת אמת יצטרכו התושבים, חלקם אנשים מבוגרים, למצוא פתרונות אחרים כמו חדרי מדרגות, מקלטים ולעיתים גם חדרים פנימיים. על פי נתוני התאחדות הקבלנים הרי שב-61 אחוזים מכלל הדירות בישראל אין ממ"ד (1.6 מיליון דירות).
4 צפייה בגלריה
בית ביסוד המעלה שנפגע במלחמת לבנון השנייה
בית ביסוד המעלה שנפגע במלחמת לבנון השנייה
בית ביסוד המעלה שנפגע במלחמת לבנון השנייה
(| צילום ארכיון: אביהו שפירא)
ל-27 אחוזים מתושבי ישראל אין נגישות למרחב מיגון תקני. ובאופן ספציפי – מה המצב בפריפריה הצפונית? על פי דוח מבקר המדינה מאוגוסט האחרון עולה כי 614 אלף תושבים המתגוררים בטווח של עד 40 ק"מ מהגבול מסוריה ולבנון אין מרחב מיגון תקני.
רק לשם השוואה נציין כי על פי דוח זה ל-232 אלף תושבים המתגוררים במרחק של עד 40 ק"מ מעזה אין מרחב מיגון תקני.
חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, המשמש גם כיו"ר ועדת הביטחון של אשכול גליל מזרחי ויו"ר ועדת הביטחון של המועצות האזוריות בארץ, אומר השבוע: "למעלה מ-50 אחוזים מהבתים בצפון הארץ, כולל רמת הגולן וקו העימות, אינם ממוגנים וכך גם בתי הספר והגנים. אם חלילה תפרוץ מלחמה בשנים הקרובות אנחנו חשופים פה ויהיה אסון. זמן ההתרעה אצלנו הוא בין 0 ל-15 שניות וברור לגמרי מה קורה כשאין מיגון.
"בכל הישיבות עם ראש הממשלה, שר הביטחון וגורמי הצבא עולה נושא המיגון אבל לצערנו לא קורה כלום. מלחמה בצפון היא לא מלחמה בדרום. חיזבאללה זה לא חמאס. כל הטילים שחמאס ירה במבצע 'שומרי החומות' במשך 11 יום, חיזבאללה יירה ביום אחד".
קראו גם>>>>
בחודש מרץ שעבר התחילו פיקוד העורף ומשרד הביטחון בשיתוף חברת עמיגור ליישם את תוכנית "מגן הצפון". בשלב הראשון של התוכנית הוחלט על פרויקט מיגון הבתים הפרטיים ב-21 יישובים סמוכי גדר. כפר יובל באצבע הגליל הוא היישוב הראשון שנבחר כפיילוט לתוכנית. למרבה הצער, התוכנית לא מתקדמת. או כמו שרוקח מגדיר אותה: בפועל לא קורה כמעט כלום".

שמחלקות הרווחה ימליצו

בני בן-מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות החרמון ויו"ר אשכול ערים גליל מזרחי, לא נמצא כנראה על אותו דף בספר יחד עם רוקח. "התחלנו בפיילוט בכפר יובל", הוא אומר. "אנחנו נבנה שם ממ"דים במימון מלא ובאפס השתתפות עצמית של התושבים. לאחרונה התחלנו בסקר במושב מרגליות לקראת התקנת מיגון. כל עוד לא הגיעו אליי ואמרו שהתוכנית נעצרה אז מבחינתי היא לא נעצרה".
מה קורה בפועל? סיימו למגן את כפר יובל?
בן מובחר: "עשינו השקה של התוכנית וסקר מדידות ועכשיו עובדים על התוכניות לקראת קבלת היתר בניה. השבוע מתקיים דיון בפורום קו העימות לגבי כל תוכנית המיגון. אנחנו מבינים שיש סיכוי שרוצים להפסיק את התוכנית".
בן-מובחר ממשיך להפתיע כשהוא קורא לתושבים שלא לחכות למדינה ולהתחיל למגן בעצמם את בתיהם. "מי שבאמת דואג לעצמו צריך לבנות לעצמו ממ"ד", הוא קובע. "מספיק עם הנהי והבכי הזה. אנשים שנולדו כאן ומי שבאו לגור באזור צריכים לדעת שהם באו למציאות מסוימת. לבוא עכשיו למדינה בטענות שאין למישהו ממ"ד זה מצטלם יפה אבל לא נכון.
"אני כמובן רוצה שהמדינה תיתן ממ"ד למי שאין לו אבל צריך שזה יתנהל על פי מבחן הכנסה ועל פי המלצות מחלקות הרווחה ולא במתנה. הכסף של המדינה הוא לא הפקר. בסדר העדיפות הייתי מעדיף שהתקציב יופנה לטובת מערכות כיפת ברזל".

15 שניות ובום

ב-18 במאי, סמוך לשעה 23:15 נשמעה אזעקה במשגב עם. מערכות ההתרעה זיהו ירי של שש רקטות לכיוון ישראל. למרבה המזל הן נפלו בסופו של דבר בשטח לבנון. אם תפרוץ מלחמה סביר להניח שלמזל הטוב יהיה פחות מקום. גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון, מודאג מאוד גם הוא ממצב המיגון של התושבים תחת אחריותו.
"אירוע ירי הטילים היווה תזכורת כואבת לכך שחרף קרבתנו הרבה לגבול, בתים רבים בגליל העליון אינם ממוגנים כלל", הוא אומר ומפרט. "מתוך כ-8,000 בתי אב ביישובי המועצה, למעלה מ-3,000 מהם חשופים וללא מיגון. וזה לא הכל. במערכת החינוך המצב גרוע בהרבה. במועצה יש כ-120 בתי ילדים לגילאי לידה עד שש וכן 11 בתי ספר.
"כולם ללא מיגון. כולם. ראוי לזכור כי 22 מתוך 29 יישובי המועצה נמצאים במרחק עד ארבעה ק"מ מהגבול. כלומר במקרה של מתקפת טילים תהיה לתושביהם התראה של 0-15 שניות בלבד".
זלץ לא מבין את התמהמהות הממשלה בטיפול במיגון היישובים סמוכי הגדר. "במצב הנוכחי אסון הוא עניין של זמן", מתריע זלץ. "במקום להמתין לאסון ולפעול בדיעבד, יש לפעול במרץ ולטפל בבעיה היום".
בקיץ 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה. במהלך 34 ימי הלחימה שיגר חיזבאללה 3970 טילים ורקטות מסוגים ומגדלים שונים לעבר ישראל. 39 טילים שנפלו בשטחי המועצה האזורית עמק יזרעאל. ירי זה הביא לשינוי התפיסה בכל הנוגע למוכנות העורף במקרה של מלחמה.
אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל שיישוביה מרוחקים מהגבול הצפוני כ-80 ק"מ אומר השבוע: "בשטח המועצה יש כעשרת אלפים בתי אב. 50 אחוזים מהם ללא ממ"דים. באירוע האחרון בתחילת מבצע שומר החומות שנשמעה פה אזעקה ביקשנו מפיקוד העורף להגיע לכל יישוב שירצה בכך כדי לקבוע בכל בית שאין בו ממ"ד מהו החדר הכי מוגן בו".
בצר מוסיף גם כי בוועדה המקומית מקדמים "מסלול ירוק" של אישורים והסדרה שיאפשרו הצבה של מיגוניות בצמוד לבתים. בצר: "מושב נהלל התעניין לאחרונה באפשרות הזו ואני קורא גם ליישובים אחרים שבתים רבים בהם אינם ממוגנים להצטרף לשני המהלכים האלה".
סגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל וראש הוועדה המרחבית לתכנון ובניה יזרעאלים, שי יזרעאלי, הוסיף: "יש במועצה מבנה לניהול משברים ממוחשב וממוגן אפילו בפני נשק כימי. בשעת חירום הוא מתכנס ומגיעים אליו כל נציגי הכוחות, כמו צוותי כיבוי האש וצוותי פינוי. אנחנו בין המועצות היחידות בארץ שיש להם מערך טכני לוגיסטי מעולה.
"הבעיה היחידה שלנו היא החוסר במיגון הפרטי בבתים. בוועדה לתכנון ובנייה יש הליך מקוצר ומהיר לבניית ממ"ד כתוספת לבית ואנחנו בריענון של ההליך עצמו לנסות ולקדם אותו יותר".
אל"מ במיל' קובי מרום עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור ולשעבר מפקד הגזרה המזרחית בלבנון סבור כי הצפון אינו ערוך למלחמה: "בעיניי הצפון ומדינת ישראל לא מוכנים למלחמה, בוודאי בהיבט של המיגון המספרים הם מדאיגים. המקלטים הקיימים שנבנו בתחילת שנות ה-70 לא מותאמים לשהייה ארוכה ויש פערים גבוהים מאוד בתחום המיגון.
4 צפייה בגלריה
קובי מרום. "בעיניי הצפון ומדינת ישראל לא מוכנים למלחמה".
קובי מרום. "בעיניי הצפון ומדינת ישראל לא מוכנים למלחמה".
קובי מרום. "בעיניי הצפון ומדינת ישראל לא מוכנים למלחמה".
(שרון צור)
"תוכנית 'מגן הצפון' שהוקמה לפני שלוש שנים הקצתה חמישה מיליארד שקל למיגון העורף שממנה הקצו השנה מאה מיליון שקל בלבד שזו טיפה בים. אני לא בטוח שיש הלימה בין שעון המלחמה המתקרב לבין תוכנית ההתמגנות של הממשלה בהקשר הזה".
לדעתו של מרום הממשלה צריכה להכריז על נוהל חירום בנושא בניית הממ"דים בבתים שאינם ממוגנים: "החלק של התוכנית בנוגע לממ"דים לא נעשה בנוהל חירום, אלא בנוהל הפרוצדורלי הרגיל, מה שמעכב מאוד את כל התהליך.
"במקום שהממשלה תחוקק חוק לנוהל חירום בהקשר הזה, אז כל ההליך של האישורים בוועדות המקומיות בעניין עומדות בנוהל הרגיל וזה לוקח המון זמן. אני לא חושב שזה בסדר העדיפויות של הממשלה וזה חמור בעיניי. יש פערים עצומים שמחייבים טיפול דחוף".
אל"מ מרום מתריע כי מלחמה מול חיזבאללה בצפון לא תהיה דומה למלחמה שהייתה לאחרונה מול החמאס ועל הרשויות להיות מוכנות לכך: "איום הייחוס למלחמה מול חיזבאללה הוא הרבה יותר חמור ממה שראינו במבצע 'שומר החומות'.
"מדובר על מעל ל-2,000 טילים ביום שהחיזבאללה מסוגל לירות, רובם לצפון לטווח הקצר אבל חלק גדול מהם הוא טילים מדויקים שיודעים לפגוע ברדיוס של עשרה מטרים ויופנו גם לתל אביב. זה סוג של איום שישראל עוד לא התמודדה אתו.
"אני רוצה לקוות שמה שראינו ב'שומר החומות' יהווה קריאת השכמה לממשלה ולרשויות בהקשר של מוכנות העורף כי מה שראינו בשומר החומות הוא כאין וכאפס לעומת יכולת הירי, הדיוק וההרס ולצערנו גם נפגעים בנפש שנתמודד איתם במלחמה עתידית כזו שאולי תהיה גם רב זירתית מלבנון, סוריה ועזה במקביל".

סיוע עצמי ראשוני

במקרה של מלחמה בגבול הצפוני עולה עוד סוגיה שדורשת היערכות. האם יש די כוחות לטיפול באירוע רב נפגעים? ברמת הגולן אומרים כי הם נעזרים לשם כך בצוותי החירום היישוביים ובכיתות הכוננות שמתפקידם לתת מענה ראשוני במקרה חירום. "בגלל שטחה הגדול של המועצה יש לנו כמעט בכל יישוב חדר הפעלה לשעת חירום בנוסף לצות צח"י וכיתת כוננות", אומר רוקח. "בחדר החירום יש את כל האפשרויות להתקשר במקרה חירום. כל צוות צח"י מורכב ממפקד, סגן וראשי צוותים".
בני גוטליב, תושב אליעד ברמת הגולן מספר כי קיים מחסור בצוותי חירום והצלה בשטחי הגולן והם נאלצים להסתייע במתנדבים: "אני יודע שאין מספיק כוחות הצלה ויש רק מתנדבים. לגבי כיתות כוננות אני יודע שאנחנו יכולים לסמוך על עצמנו.
"יש לנו כיתת כוננות, אבל אין ממ"דים. אם חלילה קורה אירוע רב נפגעים נאמר לנו בצורה מפורשת שבגלל שאנחנו ברמת הגולן וקיים חשש שהצירים יהיו מופצצים וחסומים נצטרך לראות איך אנחנו מסתדרים לבד".
גוטליב מאשים את המדינה בהסרת אחריות מיישובי העורף הצפוני: "כל יישוב הכין על דעת עצמו מספר גנרטורים. נאמר לאנשים לאגור תרופות. מי שצורך תרופות באופן קבוע צריך לדאוג שיהיה לו מאגר מספיק כי אולי אי אפשר יהיה להגיע לבתי מרקחת.
"פיקוד העורף עשו פה סדנאות ואמרו לאנשים שצריך להיות בכל בית רדיו טרנזיסטור ופנס מוכנים לשעת חירום. יש חוט שני שעובר בהתפרקות המדינה באחריות והעברת האחריות לאזרח בכל התחומים. המדינה יכולה לדבר יפה אבל בסוף היא מסירה אחריות. זו בעיה קשה מאוד".
אמיר שושני, תושב מטולה ומפקד כוחות היישוב בה: "מטולה מוקפת כמעט מכל צדדיה בגבול אויב. הסיכון במקרה שתפרוץ מלחמה הוא מיידי. אנחנו מתרגלים גם את כיתת הכוננות וגם את הכוחות הנוספים ביישוב. יש לנו כוח שנקרא סע"ר (סיוע עצמי ראשוני) שנותן מענה במקרה של הרס בתים.
"יש לנו כיתת כוננות גדולה ומסודרת. כל הגופים האלה מתאמנים באופן שוטף, עוברים הכשרות על ידי הצבא, ערוכים ומצוידים ומוכנים ליום צרה. יש לנו מתנדבים ביישוב גם בנושא בריאות, כיבוי אש וחילוץ. למדנו עם השנים לשמור רק על עצמנו ואנחנו ערוכים כל השנים לאירוע שעלול להתרגש עלינו בכל רגע".
צביקה פוגל, תא"ל (מיל'), לשעבר מפקד אגד ארטילרי וראש מטה פיקוד הדרום, מי שכיהן כראש המועצה הממונה בטובא-זנגרייה, מפקד יחידת חילוץ גולן וסגן יושב ראש איגוד הכבאות גליל מזרחי גולן, לא מתרגש מהתלונות ומחששות ראשי המועצות והתושבים.
"לדעתו המערכות האזוריות, ובכללן כוחות החילוץ וההצלה, ערוכות היטב לקראת מלחמה: "הניסיון שהרשויות המקומיות והאזוריות, פיקוד העורף ומד"א, רכשו במהלך הסבבים האחרונים בהחלט מוסיפים נדבך למוכנות של העורף ואי אפשר להתעלם מזה. אני לא רק בודק את הממ"ד שלי אלא אני בודק גם אם במידה ותפרוץ מלחמה האם יש מישהו שיודע לתת פתרון יותר טוב והתשובה היא כן".

מחכים לחדרי ביטחון

בשעת מלחמה חדרי המצב האזוריים מספקים הנחיות לתושבים במכלולים שונים. במועצה האזורית מבואות חרמון שודרג לאחרונה חדר השליטה ולדברי בן-מובחר הוא ערוך ומוכן לפעולה במקרה של מלחמה וירי טילים.
בן-מובחר: "מרכז השליטה ברמה גבוהה מאוד, מנהלי מכלולים שמאיישים אותו בכל נושא כמו מכלול אוכלוסייה ומכלול הנדסה כל מכלול יודע לטפל בכל מה שקשור אליו. המרכז מאויש גם בשגרה ובזמן חירום, קווי האינטרנט והטלפון יורדים לעמדת החירום של אותו מכלול".
במועצה האזורית גולן הרבה פחות מתוקתק. חדר השליטה עדיין לא מספק מענה ראוי והוא ישודרג במהלך החודשים הקרובים.
"יש לנו מרכז הפעלה קטן", אומר חיים רוקח. "בימים אלו קיבלנו תקציב חלקי ואנחנו מתחילים בעבודות השדרוג וההסדרה של המרכז כחמ"ל ומרכז הפעלה שיפעל כמו שצריך. כרגע זה חדר גדול שאי אפשר לעבור בו. בשגרה נמצא בו מוקד המועצה שעובד 24/7 רצוף כל השנה".
צביקה פוגל: "הניסיון שהרשויות המקומיות והאזוריות, פיקוד העורף ומד"א, רכשו במהלך הסבבים האחרונים בהחלט מוסיפים נדבך למוכנות של העורף ואי אפשר להתעלם מזה"
במטולה ישנו חדר שליטה מוכן וערוך לשעת חירום. "המרכז נחנך לפני כמה חודשים. הוא נותן את המענה הנדרש בכל תחום", מספר שושני. "במקרה של אירוע ביטחוני שכולל ירי טילים וגם במקרים של אירועים אזרחיים כמו רעידת אדמה אנחנו ערוכים לסייע לעצמנו בכוחות עצמנו. במידה ויש ירי של טילים על היישוב.
"אם זה אירוע קצר אנחנו מודיעים לתושבים להתמגן בחדרי הביטחון או במקלטים. אנחנו מחכים עכשיו לחדרי ביטחון שאושרו לנו עבור בתים ישנים בהם אין ממ"דים ומקווים שבחודשים הקרובים זה יבוצע פיזית".

לאן אנחנו מתפנים?

ומה יקרה אם בזמן מלחמה ייאלצו יישובים שלמים להתפנות לאזורים פחות מטווחים? ב-2016 הציג משרד הפנים תוכניות פינוי בחירום של כלל האוכלוסייה בגבולות הצפון ורצועת עזה אך לדברי רוקח גם התוכנית הזו נעצרה: "משרד הפנים הציג את תוכנית לפינוי תושבים במקרה מלחמה אבל הוא ביטל אותה באופן מעשי. עם זאת הבעיה היא שבמלחמה בצפון לא יהיה לאן לברוח כי הטילים של חיזבאללה מכסים את כל הארץ כולל אילת".
במטולה שנמצאת ממש על הגבול יש תוכנית מסודרת לפינוי התושבים. "במידה ויש אירוע מתמשך של מלחמה קיימות תוכנית של הצבא והמדינה לפנות את האוכלוסייה לאזורים בטוחים יותר ולהשאיר ביישוב רק צוות מצומצם שישמור על הבתים וידאג להאכלה של כל בעלי החיים", אומר שושני "ברגע שהמדינה מחליטה על פינוי תושבי הצפון שולחים אוטובוסים ממוגנים מיוחדים ומי שיכול יתפנה עם הרכב שלו".
ברמת הגולן המצב מורכב יותר וגוטליב אומר כי אין עדיין תוכנית סדורה לפינוי תושבים: "אני יודע שבכל יישוב הוחלט על יישוב אחר שאליו הוא אמור להתפנות. אבל אני לא יודע אם בפועל זה נכון, לא תרגלנו את זה אפילו לא בתור טיול. דיברנו על זה בכיתת כוננות וניסינו להבין האם הפינוי הוא ברכבים עצמאיים או באוטובוסים והגענו למסקנה שבמצב כזה כשמשדרים לך שכל אדם לעצמו אז כל אחד יעשה מה שהוא יכול ויתפנה עצמאית".
גם בקרית שמונה, שטווחה במטחי טילים מלבנון במהלך המלחמה, התושבים דואגים איך יתפנו במקרה הצורך. זאביק זויגי, תושב העיר ופעיל חברתי מודאג בעיקר ממצב האוכלוסייה המבוגרת: "לא נראה לי שיש לנו איזושהי תוכנית מסודרת בנושא.
שושני (מטולה): "לא תרגלנו פינוי מעולם. אפילו לא בתור טיול. דיברנו על זה וניסינו להבין האם הפינוי הוא ברכבים עצמאיים או באוטובוסים והגענו למסקנה שכל אחד יעשה מה שהוא יכול"
"זה משהו שהתושבים פחות מעורבים בו. יש אנשים שסובלים מבעיית נגישות גם בשגרה, אני לא רוצה לחשוב מה יקרה איתם במצב חירום ביטחוני, במקרה של מגה אירוע".
במועצה האזורית עמק יזרעאל ישנה תוכנית לפינוי תושבים במקרה של מלחמה כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה. "במסגרת התוכניות לשעת חירום, מכלול האוכלוסייה אחראי על הפינוי וכבר סימן מקומות לפינוי תושבים ותלמידים כמו במכללת עמק יזרעאל, בתי ספר ופנימיות ולדאוג לפינוי שלהם. במידה ונצטרך אנחנו נערכים גם לקלוט תושבים מרשויות אחרות", אומר בצר.

אזרחים נותנים גיבוי

בשעת חירום ובשעת מלחמה למרכזי החוסן הקהילתיים תפקיד חשוב של טיפול ראשוני בנפגעי חרדה. בקרית שמונה מוקם בימים אלו מרכז חוסן אזורי שייתן מענה לכל יישובי האזור. בתחומי המועצה האזורית גולן נבנו צוותי חוסן ביישובים עצמם שייתנו מענה ראשוני לנפגעים.
"בנינו צוותי חוסן ותגובה ראשונית בתוך היישובים שכוללים עובדים סוציאליים, רופאים ואחיות. את התגובה ארוכת הטווח יספק מרכז חוסן בקריית שמונה שיקום בקרוב", אומר רוקח.
4 צפייה בגלריה
צביקה פוגל: "הניסיון שהרשויות המקומיות והאזוריות, פיקוד העורף ומד"א, רכשו במהלך הסבבים האחרונים בהחלט מוסיפים נדבך למוכנות של העורף ואי אפשר להתעלם מזה"
צביקה פוגל: "הניסיון שהרשויות המקומיות והאזוריות, פיקוד העורף ומד"א, רכשו במהלך הסבבים האחרונים בהחלט מוסיפים נדבך למוכנות של העורף ואי אפשר להתעלם מזה"
צביקה פוגל: "הניסיון שהרשויות המקומיות והאזוריות, פיקוד העורף ומד"א, רכשו בהחלט מוסיפים נדבך למוכנות של העורף"
(אביהו שפירא)
תא"ל פוגל סמוך ובטוח בחוסנם הנפשי של העורף בישראל במקרה של מלחמה: "החוסן של הציבור הוא משהו שמדהים אותי בכל פעם מחדש. המוכנות של הציבור הישראלי לספוג ובתנאי שיידע להחזיר לצד השני כגמולו הוא משהו שלא ראינו בשנים קודמות. הגיבוי האבסולוטי של האזרחים בכוחות הביטחון והחוסן הנפשי של הציבור זה משהו שאנחנו אף פעם לא מודדים אותו אבל הוא מרכיב חשוב מאוד בכל נושא הגנת העורף".

תגובות

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות הושקעו מאות מיליוני שקלים בפתרונות ואמצעים למיגון מוסדות ציבור, חינוך, בריאות ורווחה, באמצעי התראה, שיקום מקלטים ציבוריים, ובמיגון פרטי במרחב הצפון. אופן חלוקת התקציב למיגון הבתים נמצא בימים אלו בעבודת מטה. כפי שנכתב בהחלטת הממשלה, המשך תכניות מיגון הצפון תלוי במציאת מקורות תקציביים, בהתאם לסדרי העדיפויות של משרד הביטחון כמשרד האחראי על הנושא, ובכפוף לסדרי העדיפות שייקבעו בתקציב המדינה הקרוב".
מחברת עמיגור שנבחרה לבצע את פרויקט מיגון הבתים במבצע מגן הצפון נמסר כי עמיגור היא הגורם המבצע של משרד הביטחון שהנושא נמצא באחריותו וטיפולו ואין באפשרותם להגיב על הנושא.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "החלטת 'מגן הצפון' מיום 16/7/18 קבעה תכנית רב שנתית למיגון העורף בהיקף של כ-5 מיליארד שקל. מתוך ההחלטה סוכמו על ידי משרד האוצר תקציבים לשנים 2018-2019 בסך כ-300 מיליון שקל למיגון מוסדות ציבור ומיגון פרטי, מתוכם 187 מיליון שקל במימוש משרד הביטחון לטובת מרכיבי ביטחון, התרעה ומיגון פרטי. נתח המיגון פרטי מתוך הנ"ל עומד על כ - 103 מיליון שקל ומיועד למיגון בתי אב ב-9 ישובים בקו 0-1 ק"מ מהגבול. תקציב זה זמין למימוש בשנים 2020-2021 ואילך. באוקטובר 2020, עם קבלת אישור האוצר ולאחר ביצוע סקר, אושרה התכנית לביצוע. פיקוד העורף ומשרד הביטחון פועלים במרץ למימוש השלב הראשון בתכנית, וצפויים להתחילו במהלך החודשיים הקרובים".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "תכנית 'מגן הצפון' היא תכנית שמטרתה לקדם מיגון פרטי וציבורי בגבול הצפון. נכון להיום, התוכנית מתוקצבת למיגון 9 יישובים הנמצאים בטווח של עד קילומטר מהגבול. במרחב העורף הצפוני ישנם כ- 6,155 מקלטים ציבוריים.
"חלק מהיישובים סמוכי הגדר נכללים בתכנית 'מגן הצפון' וימוגנו בהתאם להחלטת הממשלה וקבלת תקציבים ייעודים לכך. בנוסף, בניית מ״מדים פרטיים אינה באחריות פיקוד העורף אלא באחריות הפרט - פיקוד העורף הוא גוף מנחה ורגולטור למיגון.
"פיקוד העורף מבצע סקרי מיגון במרחבים במתקנים שעתידים להיות בשימוש ציבורי לחירום, ולא במקרים פרטיים. במקרה הנקודתי המדובר, פיקוד העורף הציע לרשות סיוע נקודתי בהמלצה למרחב הכי מוגן שיש ברשויות במסגרת המבצע. ככלל צריך לציין כי אין זו משימתו, הפיקוד נותן המלצה בסיוע נקודתי למרחב הכי מוגן שיש על מנת להכין את עצמו הן ברמת הפרט והן ברמת המוסדות לחירום טוב ככל הניתן.
"יישובי עמק יזרעאל נמצאים בטווח 0-40 ק״מ מהגבול ולכן ניתן להציב בהן מיגוניות. מיגוניות הן משאב מוגבל שפיקוד העורף מתעדף לאור רמת האיום על הרשות ובהתאם לקריטריונים נוספים, ולכן המיגוניות מוקצות לפי סדר עדיפות לרשויות השונות במרחב המחוז".
לעדכונים: חדשות הקיבוץ