בית המשפט המחוזי בחיפה לא דחה על הסף את תביעתו של עו"ד יוסף ברינט לקבל שכר טרחה מקיבוץ אפק בגין מעורבותו, לטענתו, בעסקת נדל"ן גדולה לבנייה בשטחי הקיבוץ. עם זאת, דחתה השופטת אילת דגן את תביעת עורך הדין נגד שתי השותפות האחרות לעסקה, חברת אפריקה ישראל מגורים והמטה לביצוע הסדר הקיבוצים בע"מ.
עו"ד ברינט טען כי הוא פעל במשך 25 שנה לקידום תוכנת מתאר להקמת מאות יחידות דיור על שטח השייך לקיבוץ אפק, תוך שהוא ייצג את הקיבוץ בוועדות התיכנון השונות, ועדת החקירה לשינוי גבולות מוניציפאליים, עתירות לבית משפט, הליכים מסחריים כולל עסקאות קומבינציה ועוד.
לדבריו, הסכם שכר הטרחה בינו לבין הקיבוץ הבטיח לו שכר שייגזר משווי המקרקעין שיופשרו לבנייה ומהעסקאות שיתבצעו בהם. לטענתו, כשעבודתו החלה לשאת פרי, הוא הודח ונושל מזכויותיו. עוד טען כי ביום 12.3.12 הודיעה לו חברת אפריקה ישראל כי הוא מתבקש לחדול לפעול עבורה, הן במישרין והן בעקיפין, בקשר לקידום התב"ע שבנדון.
קראו גם:
תוכנית המתאר שקודמה מתייחסת לשטח של 89 דונם בבעלות הקיבוץ. בשנת 1992 נוצרו נסיבות שאיפשרו לשנות את ייעוד הקרקע מחקלאית לקרקע למגורים. לפי ההסכם מאותה שנה, עורך הדין היה זכאי לקבל 1.5% בתוספת מע"מ משווי כל עסקה עתידית על אותה חלקה. בהמשך, לאור חובות בסך 100 מיליון שקל של הקיבוץ לבנקים, נחתם הסכם עם מטה לביצוע הסדר הקיבוצים. לטענת התובע, זכויותיו עוגנו באותו הסכם.
ביום 2.6.02 אישרה הוועדה המקומית קריות את התוכנית להקמת 270 יחידות דיור על מקרקעי קיבוץ אפק, תוכנית שקידם התובע, שגם עתר לבית המשפט ולוועדת ערר בעקבות קשיים במיזם. אבל בשנת 2003 נכרת הסכם בין הקיבוץ לאפריקה ישראל, הסכם שעו"ד ברינט לא ראה. רק בשנת 2012 נמסר לו כי אפריקה ישראל רכשה את הקרקע, וכאשר פנה לחברה וציין כי יש לו הסכם לגבי פיתוח אותו שטח, השיבה אפריקה ישראל במכתב שעליו לחדול מכל פעילות בנוגע לקרקעות הקיבוץ. התובע דורש לקבל את מלוא שכר הטרחה, בהתאם לשווי העסקה.
הקיבוץ טען בתגובה כי אכן נחתם הסכם מול התובע לגבי שינוי קרקע, אבל תוכנית זו לא אושרה. עוד טען כי לאור העובדה שייעוד הקרקע לא שונה, חתם הקיבוץ על הסדר עם המטה לביצוע הסדר הקיבוצים, שפעל למעשה כנאמן והחל לטפל בכל נושא המקרקעין. לטענת הקיבוץ, התובע פעל מאחורי גבו, והוא אף נדרש בכתב להפסיק כל מו"מ לקידום עסקת המקרקעין. גם אפריקה ישראל והמטה לביצוע הסדר הקיבוצים טענו שאין להם כל התקשרות עם התובע, וביקשו למחוק את העתירה על הסף.
השופטת ציינה בהחלטתה כי ככל הנראה התביעה תידחה בגין התיישנות, אבל למען הזהירות, היא החליטה למחוק על הסף את התביעה נגד אפריקה ישראל והמטה לביצוע הסדר הקיבוצים, אבל לא נגד הקיבוץ. "טענת התובע כנגד הקיבוץ, לפיה הקיבוץ מעולם לא ביטל את זכותו לקבלת שכר טרחה באופן מפורש, אינה חסרת סיכוי לחלוטין", קבעה השופטת, וקבעה את המשך המשפט לחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021.
לעדכונים נוספים - חדשות הקיבוץ
