משבר הקורונה אילץ בעלי עסקים רבים מאילת ומהערבה להתמודד עם שאלות בנוגע לעתידם המקצועי, ועסקים רבים וותיקים שפעלו בעיר שנים ארוכות ניצבים בימים אלה בפני שוקת שבורה ומתמודדים עם חוסר ודאות לגבי העתיד.
קראו גם:
אין כל ספק שנגיף הקורונה שנמצא איתנו כבר כמעט שנה פוגע כלכלית במאות אלפים אנשים בישראל. הסיוע שהמדינה מעניקה לבעלי העסקים אומנם מצליח למזער במעט את הנזקים, אבל גם סיוע כלכלי, גדול ככל שיהיה, אינו יכול להיות מזור לנפש החבוטה.
בגלל המשבר נאלצו בעלי עסקים רבים באילת ובערבה לסגור את עסקיהם, ורבים אחרים שוקלים את צעדיהם אם להמתין לזמנים טובים יותר או לסגור את העסק ולפנות לאפיקים אחרים. ואולם, לצד אלה, יש גם מי שרואים במשבר הזדמנות ופתחו עסק חדש דווקא בתקופה מאתגרת זו.
להתחיל מאפס
רוברט ביטון מקיבוץ אליפז, שף במקצועו, החליט לצאת לדרך עצמאית דווקא עכשיו. רוב חייו עסק ביטון בקולינריה, בין היתר הוא היה שף בחברת קייטרינג ושף במסעדות בדרום ובמרכז. לפני כעשור החליט לעבור לקיבוץ אליפז כדי לעבוד בחברת קייטרינג מקומית ובמטבח של הקיבוץ. במקביל, החל לבשל ארוחות שף לזוגות ומשפחות, ואפילו אירועים גדולים במדבר ובעוד מקומות.
"כל השנים הייתי סביב עשייה וחיפשתי להתפתח בתחומי", מספר ביטון השבוע. "במשך שנים התנהלתי כשכיר ופה ושם הייתי מקיים אירועים נקודתיים של ימי הולדת, ימי נישואים, ועוד. כשנגיף הקורונה נחת עלינו משום מקום, החליטו בחברת הקייטרינג שעבדתי בה להוציא אותי לחל"ת, ומכאן האפשרויות שלי היו או לחכות שמשהו ישתנה או להתחיל מאפס ולהבין שיש לי את היכולת לדאוג לעצמי בלי להיות תלוי באחרים".
משבר הקורונה אומנם סגר עבור ביטון דלת אחת, אבל עד מהרה נפתחה בפניו דלת אחרת. היציאה לחל"ת גרמה לביטון לאזור אומץ ולדאוג לעתידו המקצועי, בייחוד בשל העובדה שאין לדעת כמה זמן נגיף הקורונה יישאר איתנו.
את העסק הפרטי שלו "שף במדבר", הקים ביטון בשתי ידיו עם אשתו וילדיו ובסיוע מעוף - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה. כבר בסגר הראשון החל ביטון לעבוד במתכונת של משלוחים, ובין הסגרים אף הספיק לבשל ארוחות שף במדבר, על יאכטות פרטיות ובבתים.
"תקופת הקורונה הקשתה על רוב בעלי העסקים, אבל הצלחתי לראות בתקופה הזו הזדמנות לחשוב, להתפתח ולהעז", מסביר ביטון. "להקים עסק בזמן משבר כלכלי־ארצי זהו צעד אמיץ שהייתי מודע אליו, אבל כמי שהוצא לחל"ת לא היה לי מה להפסיד. זכיתי להקים עסק פרטי, מה שלא הייתי חושב עליו בזמן שגרה כשעובדים והיום עמוס".
בעקבות החלום
נטליה קסרוטי מקיבוץ סמר החליטה לפני כמה חודשים לשנות כיוון ולהקים עסק בתקופה שרבים חושבים פעמיים אם לעשות צעד כזה. האהבה שלה לאוכל ולתרבויות שונות גרמה לה לפנות אל מטבח הקיבוץ.
"מאז ומתמיד עולם הבישול משך אותי", מציינת קסרוטי, "כשהתחלתי לעבוד במטבח הקיבוץ חיפשתי איך לחדש ולהכין מאכלים שונים שבדרך כלל לא מאפיינים חדר אוכל של קיבוץ. טעמתי סוגים שונים של מאכלים מתרבויות שונות, ושיחזרתי את הטעמים במטבח הקיבוץ. כשווירוס הקורונה הגיח בהפתעה מוחלטת ובגלל שינויים שנעשו בקיבוץ, החלטתי לצאת מהמטבח לדרך חדשה".
ההבנה שהזדמן לה לעשות משהו גדול יותר ששייך רק לה גרמה לה לשחרר את כל המחסומים והפחדים ולהתחיל לפעול. אחרי טיול קצרצר חזרה קסרוטי לקיבוץ כדי להוציא לפועל רעיון שקינן בה שנים ארוכות - להקים עסק משלה.
בחודש ספטמבר שעבר החלה קסרוטי יחד עם יועצת עסקית של מעוף לבנות תוכנית עסקית לעסק החדש שלה. העסק שלה המציע אירוח וארוחות איטלקיות אומנם לא זכה עדיין לצאת לפועל בגלל הסגרים וההגבלות, אבל לפני הסגר השלישי כן הספיקה קסרוטי לארח לראשונה בביתה ארבעה זוגות שנהנו מארוחה איטלקית פרי מטבחה.
כעת קסרוטי מחכה שהסגר ייגמר וההגבלות יוסרו כדי שתוכל לעשות את מה שהיא הכי אוהבת. "אין יותר כיף מלארח אנשים ולקיים אינטראקציה כפי שהיה עד לפני הקורונה", היא אומרת בהתרגשות. "למרות ההגבלות השונות שלא מאפשרות לעסק שלי להתקיים, אני לא מתחרטת לרגע. אני מנצלת את תקופת הסגר להכנות אחרונות כדי שמיד לאחר הסגר אוכל להתחיל לעבוד".
קסרוטי מוסיפה, "לאחר 20 שנה שבמהלכן נתתי את כל כולי למטבח הקיבוץ החלטתי לפרוש. נכון שיש מי שיגידו איך העזתי בתקופה כל כך לחוצה לעזוב מקור פרנסה, אבל אני רואה בתקופה זו הזדמנות לצמיחה ופיתוח אישי. אם תקופת הקורונה לא הייתה מפתיעה יכול להיות שהייתי נשאבת למקום הנוח שאליו הייתי רגילה. למעשה, התקופה הזו גרמה לי להעז, לחשוב מחוץ לקופסה, ובעיקר להגשים חלום ישן".
עוד חדשות קיבוץ