במאה הקודמת העבודה הקיבוצית נחשבה כמעט למקודשת. העבודה בלולים וברפתות, בבית הילדים או במכבסה הייתה 'ברזל' ונשמרה במשך עשרות שנים. היום, מה שהיה פעם חילול הקודש, הפך כמעט לנורמה. בני הקיבוצים יוצאים לעצמאות עסקית, ויחד עם הקיבוץ בונים לעצמם את עסק החלומות שלהם.
צפו בשלושה שכבר הספיקו לנסות את זה, ומספרים על החוויה ומה שלימדה אותם:
העסקים בקיבוצים
(צילום: אריק מרמור, רועי עידן ואורי דוידוביץ׳)
"לפתח את האהבה הישנה"
בועז נובלמן, תושב קיבוץ מעברות עסק בצילום באופן לא מקצועי בתקופת התיכון. את לימודי הצילום הוא עבר בהמשך, כשהחליט להפוך את התחביב לקריירה.
"כשחזרתי מחו"ל התחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות וחזרתי לצלם", מספר בועז. "החלטתי ללמוד צילום באופן מקצועי והסטודיו שלי נמצא כאן. קיבוץ מעברות עדיין מתנהל באופן שיתופי והסטודיו שייך לקיבוץ. למרות זאת, אני הפנים שלו, אני הצלם ואני זה שפונים אליו כשיש עניין מסוים", הוא מסביר.
"העסק בנוי על אמון"
איציק בונים, תושב קיבוץ משמר הנגב, עבר כל תפקיד אפשרי בקיבוץ במהלך השנים. בשנים האחרונות, במקביל לעבודתו בדואר של הקיבוץ הוא החליט לפתוח את "מיציק" שמשלב מכירה של שתיה ואוכל לתושבי הקיבוץ.
"היתרון הוא שאני לא נמצא כאן כל הזמן ולא משועבד לעסק", מספר איציק על המודל התעסוקתי שלו. "יש כאן אייפד עם כל המוצרים בחנות. כל מי שלוקח משהו מקליד באייפד ומשאיר כסף. העסק כאן בנוי על אמון מוחלט ביני לבין תושבי הקיבוץ".
"שם המשחק הוא להיות פשוט"
נועם רפפורט, תושב קיבוץ צרעה, מפעיל חוגי תנועה והתעמלות לגיל הרך והשכרת ציוד ומתנפחים לאירועים שונים. "כשלקוח אוסף את הציוד מהמחסן שלי בקיבוץ הוא לא צריך יותר מידי ידע באיך לחבר אותו", מסביר נועם. "מאוד פשוט לחבר את המשאבה למתנפח ולחשמל והקסם קורה לבד".
כתוצאה מכך שהתפעול פשוט מאוד להבנה, נועם מרשה לעצמו לא לגבות סכומי כסף גבוהים. "באיסוף כזה של הציוד לבד, התפעול שלו וההחזרה אליי לקיבוץ – הורים יכולים לחסוך מאות שקלים בחגיגות יום הולדת לילדים", הוא מסביר. "ברגע שקל להם וקל לי – אז אני יכול לאפשר לעצמי להקל עליהם גם בתשלום".
קראו עוד במדור "הקיבוצניקים":
בשיתוף ביטוח חקלאי
פורסם לראשונה: 16:11, 09.01.23
