השבוע יצא לאור שנתון התנועה הקיבוצית מספר 18 המתייחס לשנים 2020 – 2019. החלק הכלכלי-דמוגרפי בשנתון משקף את שנת 2019 (טרום הקורונה) ואילו החלק המתייחס לאורחות חיים משקף את המצב נכון לסוף שנת 2020. מהנתונים עולה כי תור הזהב של הצמיחה הכלכלית בקיבוצים הגיע לידי מיצוי, אך יחד עם זאת מרבית הקיבוצים התייצבו ברמה המאפשרת להם ביטחון כלכלי וחברתי
השנתון, המורכב מחמישה פרקים, הופק ונכתב על ידי אגף כלכלה של התנועה הקיבוצית, ונערך בידיה האמונות והמקצועיות של רו"ח אסנת כהן, מנהלת המחלקה הכלכלית בברית פיקוח, ובסיוע ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח, ד"ר אילת גלס, ראשת אגף חברה וקהילה, פעילי האגפים כלכלה וחברה וקהילה ורכזי האזור בתנועה הקיבוצית, אילנה דרור, כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל ואיגוד התעשייה הקיבוצית.
קראו גם:
ארבעת הפרקים הראשונים - הפעילות הכלכלית של הקיבוצים, התעשייה הקיבוצית, החקלאות הקיבוצית ונתונים דמוגרפים – משקפים את הפעילות הכלכלית במהלך שנת 2019, בהשוואה לשנים קודמות. הפרק האחרון - "אורחות חיים" - מצלם את תמונת המצב בסוף שנת 2020.
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, כותב בפתח השנתון כי, "הנתונים בשנתון מציגים אמנם תמונה מצרפית של ירידה מסוימת בהשוואה לשנות השיא בכלכלה הקיבוצית, שחווינו בשנים קודמות, אך הייתה זו התפתחות שצפינו מראש ואף התרענו מפניה בעבר.
כאמור, התחלנו לחוש את השפעותיהן הקשות של החלטות שלטוניות אסטרטגיות ובהן חוק המיסוי החדש, שנכנס בהדרגה לתוקף ובעקבותיו עלו התשלומים לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי ושל תיקון 27 לחוק המים, אשר פגע במידה מסוימת בריווחי הפעילות החקלאית. גם המשבר בענף הפטם הולך ומתעצם, וענף המדגה ספג מהלומה איומה, עם החשיפה הפרועה ליבוא מתחרה וזול. עם זאת, ההכנסות מפעילויות אחרות התחילו להראות ניצני שיפור וצמיחה ואיזנו במידה מסוימת את הפגיעות שצוינו קודם.
"מהבחינה הדמוגרפית התמונה המשיכה להשתפר בהתמדה. הקיבוצים גדולים מאי פעם במספר תושביהם, במספר חבריהם וגם במספר ילדיהם. הצמיחה נמשכת ומספר הנפשות החיות בקיבוצים גדל באופן מתמיד. כהמשך ישיר מהשנים האחרונות, מסתמן כי הגידול הזה נובע ברובו מ"גידול טבעי" באוכלוסיית החברים וקליטה לחברות מלאה של חברים חדשים.
יתר על כן, התגברה תנועה של "אוכלוסיות בסטטוסים שונים" ומעברן לחברות מלאה בקיבוצים. כך מתבצע למעשה גידול במספר החברים, אף מעבר לצמיחה הדמוגרפית של הישוב הקיבוצי. יש בכך הבעת אמון ברורה של החברים בקיבוציהם, והדבר מוכיח על שיפור מתמשך במורל ובביטחון העצמי של חברי הקיבוצים ואמון הולך וגובר בדרך החיים בה בחרו.
מנגד, קצב הצמיחה הדמוגרפית בשנים 2019 ו-2020 נפגע ממש כתוצאה מהתנהלות מתנכרת מצד רשות מקרקעי ישראל, שמסיבות שונות ובאמתלות שונות ומשונות, עיכבה שוב ושוב מתן היתרי בניה בקיבוצים ופגעה ביכולת הקיבוצים להיענות לציבורים גדולים המבקשים לבנות את ביתם בקיבוצים.
מדיניות שלילית זאת משתנה היום. מתחילתה של שנת 2021 (ועם החלפתו של מנכ"ל רמ"י) אנו מזהים גישה חדשה, גישה שתאיץ את שיוך הדירות ותקל מאוד על מתן היתרי בניה. אם יסתבר, כי מגמה זו נמשכת, אני צופה האצה של ממש בצמיחתם הדמוגרפית של הקיבוצים בשנים הקרובות. אנחנו תלויים היום בעיקר בעצמנו, ברצונותינו ובמוטיבציה שלנו להגן על זהותנו המיוחדת. ככל שהתנועה הקיבוצית תמשיך ותפגין עוצמה כלכלית משופרת ותדע להעמיק שורש בערכיה ובעקרונותיה, לא יוכלו לנו!"
דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, הוסיף: "הפרקים הכלכליים בשנתון עוסקים עדיין בשנת 2019, ואת השפעת הקורונה נראה בשנתון הבא, אז אם נחזור לעידן טרום הקורונה, מה הם הנתונים העיקריים העולים מתוך השנתון?
התמונה הכללית היא ברורה למדי - הכלכלה הקיבוצית צמחה דרמטית בעשור הראשון של המאה ה-21; התמתנה בהדרגה בואכה לעשור השני; והתייצבה בשנים האחרונות, שבחלקן צמחה מינורית, בחלקן התאזנה ובחלקן אף ירדה במתינות - כמו בשנה זאת. דומה, כי לפחות מנקודת זו על ציר הזמן, נראה שתור הזהב של הצמיחה הכלכלית בקיבוצים הגיע לידי מיצוי; עם זאת, מרבית הקיבוצים התייצבו ברמה המאפשרת להם ביטחון כלכלי וחברתי. אפשר, וההתייצבות היא ממוצע משוקלל של וקטור פנימי חיובי שמגמתו צמיחה ווקטור חיצוני שלילי המורכב מתנאי הרקע הרגולטורים והכלכליים בעולם בו פועלת הכלכלה הקיבוצית. השנתונים הבאים ינסו לבחון השערה זו".
וביתר פירוט, תמצית נתוני השנתון וממצאיו:
הכלכלה הקיבוצית בכללותה
לאחר 4 שנים רצופות של צמיחה, נרשם השנה קיטון דק של 1% בהיקף ההכנסות הכולל ביחס לשנה שעברה; עם זאת, היקף ההכנסות בשנת 2019 גבוה מכל השנים שקדמו ל- 2018. הרווח התפעולי קטן ביחס לשנת 2018, אך זה נבע בין היתר מגידול בהיקף הוצאות הקיום, המשקף המשך של צמיחה חזקה ועקבית ברמת החיים; הרווח התפעולי לפני ניכוי הוצאות הקיום גדל ביחס לשנה שעברה.
שורת הרווח מתאגידים (הרווח שרושם הקיבוץ ממפעל המאוגד מחוץ לספרי הקיבוץ, רפת משותפת וכיו"ב) וכן שורת הכנסות אחרות קטנו משמעותית. בהעדר סיבות ניכרות לעין, נבחן בשנים הקרובות האם מייצג תופעה או אירוע אקראי. כתוצאה מכך, נרשם בשנת 2019 קיטון בשיעור ניכר ביחס לשנה בשורת הרווח הנקי וחזרנו לרמתו בשנת 2014.
כלכלני ברית פיקוח פיתחו לצורך השנתון מדד הבוחן את מצבם הכללי של הקיבוצים באמצעות שקלול של מספר נתוני מפתח, וממיין אותם למצב כלכלי "מצוין", "טוב", "בינוני" ו"חלש". בשנים האחרונות הראה המדד על שיפור עקבי, והשנה ניכרת התייצבות במצבם של הקיבוצים שמצבם מצוין וחלש, ומעבר של הרבה מדי קיבוצים ממצב טוב לבינוני.
ביתר הפרמטרים שנבחנו ניכרת בשנתיים האחרונות התייצבות. הצמיחה החזקה לאורך כעשר שנים, החל מאמצע העשור הראשון של המאה, נעצרה תחילה בקיבוצים המאותגרים, לאחר מכן בקיבוצי האמצע ואפשר ועתה זולגת גם לקיבוצים החזקים.
התעשייה הקיבוצית
השנה נעצרה גם הצמיחה בהיקף המכירות של התעשייה הקיבוצית, לאחר שבעשור שלפניו ב- 80% מהשנים גדל היקף המכירות ביחס לשנה שקדמה, ושיעור הצמיחה השנתי הממוצע עמד על 1.6%. הצמיחה נעצרה בעטיו של קיטון משמעותי בהיקף היצוא, שקיזז את המשך הגידול העקבי במכירות לשוק המקומי ובפעילות חו"ל. עם זאת, הרווחיות דווקא השתפרה השנה – גידול ברווח התפעולי ובשיעורו מהיקף ההכנסות.
נמשך הגידול במספר המפעלים הגדולים – שהוגדר כמפעלים המוכרים בהיקף העולה על 3/4 מיליארד ₪, ונמשך הקיטון במספר המפעלים הקטנים - שהיקף מכירותיהם אינו עולה על 100 מ'₪.
המספר הכולל של המפעלים בתעשייה הקיבוצית התייצב בשנים האחרונות לאחר תקופה ארוכה של קיטון עקבי. השנה, לראשונה מזה שנים ארוכות, נרשם אף גידול בהיקף המפעלים בבעלות מלאה.
באיחור ניכר מגששת התעשייה הקיבוצית את דרכה בעולם עתיר הסיכוי והסיכון של הטכנולוגיה המתקדמת וחברות ההזנק. היקף הפעילות של הקיבוצים בסקטור זה גדל בשנים האחרונות בשיעור חד.
החקלאות הקיבוצית
לאחר קרוב לעשור של יציבות בערך התפוקה וברווחיות המגזר החקלאי, נדמה שמסתמנת בשנים האחרונות חזרה למגמת צמיחה מתונה בתפוקה וברווח הגולמי, שפירותיהם מועברים לתשלומי שכר כך שהרווחיות הנקייה ממשיכה לדשדש. עם זאת, במונחי צמיחה לנפש, הופך הדשדוש לנסיגה.
בשנים האחרונות חל גידול בהיקף התפוקה והגידול בענף המטעים ע"ח ענפים צמחיים אחרים.
בניגוד לטענות הנשמעות חדשות לבקרים בתקשורת ובמחקרים מטעם, ב-15 השנים האחרונות מדד מחירי המזון עלה ריאלית בשיעור מתון מאד.
דמוגרפיה ואורחות חיים
נמשכת מגמת צמיחה דמוגרפית מואצת, המחזקת את הביטחון העצמי של חברי הקיבוץ בעתידו, וזאת לאחר צליחת המשבר הדמוגרפי העמוק והמפחיד לאורך שנות דור ועד תחילת המאה. הגידול הדמוגרפי אף מקבל חיזוק ועומק בזכות מגמת המעבר לחברות מלאה.
מרבית הקיבוצים שומרים על רמה גבוהה של ערבות הדדית בחזית רחבה של מרכיבים. רמת הערבות ההדדית אינה נחלשת ובחלק מהפרמטרים אף מתחזקת. לא מיותר להזכיר כי מגפת הקורונה שבה והוכיחה את עוצמתה, חיוניותה ואיתנותה של הערבות ההדדית בעת משבר, אף יותר מבשגרה.
השנתון נשלח לקיבוצים ולארגונים הכלכליים הקיבוציים האזוריים ומוצג באתר האינטרנט של התנועה הקיבוצית. לצפייה בו: לחצו כאן
