פגישה מיוחדת וחשובה התקיימה לפני כשבועיים בין נציגי התנועה הקיבוצית לבין נציגי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. את הפגישה הובילו מזכ"ל התנועה, ניר מאיר והנציב, אברמי טורם, שהציגו את הארגונים ואת פעילותם.
מהתנועה הקיבוצית השתתפו המשנה למזכ"ל, המחלקה המשפטית, ראשת אגף חברה וקהילה, והמחלקה העוסקת בצרכים מיוחדים בקיבוצים. מהנציבות השתתפו היועץ המשפטי של הנציבות, עוזרת הנציב ומנהלת תחום מחקר וקשרי חוץ, מנהלת מחלקת שילוב בקהילה, הממונה על פניות ציבור, הממונה על חקיקה ומדיניות ומפקח נגישות ארצי, מבנים, תשתיות וסביבה.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה בשנת 2000 במשרד המשפטים על מנת ליישם את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ולהפוך אותו מאות כתובה למציאות. בשנת 2006 התקבלה באו"ם האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, שמגדירה חזון וקובעת סטנדרטים בינלאומיים לזכויות אזרחיות וחברתיות של אנשים עם מוגבלות, בכל תחומי החיים. זוהי אמנה רב צדדית לזכויות אדם, במרכזה עומד עקרון ההכלה שפירושו חברה פתוחה ונגישה לכל, המאפשרת לאנשים עם מוגבלות להיות חלק ממנה בחופשיות וללא הגבלות.
קראו גם:
האמנה מדגישה את חשיבות האוטונומיה והעצמאות הפרטיות של אנשים עם מוגבלות, ואת זכותם לקבל החלטות בעצמם בענייניהם האישיים. כמו כן, היא דורשת לערב אנשים עם מוגבלות באופן פעיל בגיבוש המדיניות הציבורית הנוגעת אליהם, ברוח העיקרון "שום דבר עלינו בלעדינו".
האמנה מבוססת על ההבנה כי מוגבלות נובעת מיחסי גומלין בין לקויות בריאותיות לבין חסמים, בהם חסמים חברתיים, סביבה לא נגישה, ועמדות שליליות. כל אלו מעכבים את השתתפותם המלאה והשווה של אנשים עם מוגבלות בחברה. לכן, האמנה עומדת על חובת המדינות להסיר חסמים אלה.
עם אשרור אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות על ידי ממשלת ישראל בשנת 2012 מונתה הנציבות להיות הגוף האמון על קידום האמנה וניטורה. עיקרי העיסוק של הנציבות - קידום חקיקה ומדיניות ופעילות בכנסת, אכיפת החוק בנושאי נגישות, הפליה ותעסוקה, טיפול בפניות פרטניות, שינוי עמדות, הדרכה, קמפיינים ותקשורת, פיתוח ידע מקצועי, נתונים ומחקר, פעילות משפטית, כתבי אישום תביעות אזרחיות חוות דעת ועמדות, אמנת האו"ם וזירה בינלאומית. בישראל היום כ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות, רובם המכריע לא נולדו עם המוגבלות ומתמודדים איתה כ"תכונה נרכשת" במהלך החיים.
מהותו של הקיבוץ בשנת 2021, הייחודיות שלנו וביסוס מרכיבי הזהות הקיבוציים, וכן פעילותו של ארגון אהדה (ארגון הורים לבנות ובנים עם מוגבלות) חיזקו שרב המשותף בין התנועה הקיבוצית לבין הנציבות. המטרות למתן הזדמנות שווה לאנשים עם מוגבלות לחיות בקהילה ולהשתתף בה, למצות עצמם ולהיות מוערכים בזכות היכולות ובזכות הייחודיות שלהם הן מטרות דומות. השאיפה לשילוב והכלה דומה.
כולנו מודעים לאתגר שיש גם במחוזותינו לקרב את החזון של חברה ערכית וטובה יותר למציאות החיים. יש הרבה דוגמאות נהדרות, ערכיות ומעוררות גאווה מבחינת השתלבות נשים ואנשים עם מוגבלות בקיבוצי התנועה, במסלול של חברות בקיבוץ או במסלול שמבטיח חיים בכבוד באמצעות הסכם. עם זאת יש עוד עבודה רבה להסרת החסמים בפני האדם עם המוגבלות בקיבוץ ויש לחץ גובר מצד הנציבות לשוויון, מצד החברה ומצד ההורים להתמודדות עם האתגר ברוח 2021.
הפגישה הסתיימה בסיכום של מזכ"ל התנועה ושל הנציב כי זו העת לחזק את שיתופי הפעולה להשגת המטרות המשותפות. בהמשך לפגישה, נערך דיון ראשון במזכירות התנועה הקיבוצית בו הציגו ראשת אגף חברה וקהילה, המחלקה המשפטית ויו"ר אהדה את המסמך המתגבש לגבי קבלה לחברות של בנות ובנים עם מוגבלות.
מהתנועה הקיבוצית נמסר כי, "זהו ביטוי לכך שאנו בתנועה הקיבוצית לומדים ובוחנים את הגישות המתקדמות והבינלאומיות לגבי אנשים עם מוגבלות. האתגר נמצא לפתחנו, לא נוכל ולא נרצה לברוח מהתמודדות עמו ואנחנו מבקשים מממלאי תפקידים ובעלי עמדות לקחת חלק בדיון ציבורי בנדון שיתקיים בקרוב".
