צילום: אלבום פרטיצילום: אלבום פרטי
צילום: אלבום פרטי
(צילום: אלבום פרטי)
לפני חודשים ספורים התמקם לו בגבעת השלושה, במרכז הקיבוץ ובליבה של גינה פורחת, בית קפה מסעדה בשם "משק - גבעת השלושה", או בקיצור המתבקש: "משק". אלו שכבר הספיקו להגיח לעבר המדשאה הירוקה ולטעום את הבשורה החדשה, מצאו שם בשרים ודגים מעושנים שאותם מכין בעצמו מור כרמל, אחד משני השותפים, וגם כריכים מושקעים, ספיישלים מפתיעים, חומוס, לאבנה, מרקים ומאפים.
השותף המקומי בסיפור הוא שגיא בלנק (35), בן הקיבוץ. בחלוקה בין השניים הוא זה שנמצא מחוץ לסירים ולמעשנת הבשרים ומנהל את כל ענייני המסעדה שאינם כרוכים בבישול. בלנק הוא מאלו שלא נתקעים על תחום אחד, והביטוי "ממציא את עצמו בכל פעם מחדש" יושב עליו בול. עד לפני זמן לא רב, ולמשך שנתיים, היה מורה בכיתת מחוננים במרכז הארץ. לפני כן לימד בבית הספר הקיבוצי בשפיים שבו למד בעצמו כילד. ברזומה שלו תואר ראשון במדעי המוח במסגרת תוכנית מצטיינים ותואר שני בחינוך. שני אלו ממש לא מפריעים לו (ומי יודע, אולי אפילו עוזרים?) בעיסוקיו בתחום החדש: לארח, לשרת, להגיש, לתת יד בהדחת הכלים ולעשות סדר בחשבוניות ספקים.
כאחד שמבין דבר או שניים על המוח, וכבחור סקרן שהראש שלו עובד כל הזמן, מצא לעצמו בלנק על הדרך תחביב ייחודי: הוא מגדיר את עצמו פריק של שעשועוני ידע, שבכמה מהם אגב אף זכה בסכומי כסף נדיבים. את אורות אולפני ההקלטות הוא מאזן הכי רחוק מזה שאפשר - בהודו. הוא לא שם את עצמו תחת הטייטל של אדם רוחני במיוחד, אבל גיחות ארוכות לצפון הודו או לדרומה למשך חודשים אחדים הן חלק מחייו. הודו הפגישה אותו עם שותפו למסעדה, ובהודו הוא גם הציע נישואים לבת זוגו נועה קרן (היא אמרה כן והחתונה ממש בקרוב).
מאיפה התפתחה "משק" שלכם? "המסעדה שלנו הוקמה בחצר המכבסה של פעם, היכן שהיו תולים את הכבסים. יזם אחד הקים כאן מבנה מבנייה קלה, לבסוף החליט לא לפתוח את העסק שתכנן, ואנחנו רכשנו אותו ממנו. עד אז עשינו, השותף שלי מור ואני, אירועי בשרים מעושנים בחצר הבית שבניתי בקיבוץ. מנהל הקהילה היה זה ששכנע אותנו לפתוח במקום מטבח וחלל קטן לאירוח עם פינות ישיבה בחוץ, וככה זה התגלגל.
מור, שנים רבות בתחום הבישול ועישון הבשרים, עושה מדי יום ביומו את הדרך מביתו שבראשון לציון. יש לנו עובד וחצי, והכוונה היא להגדיל את הצוות. בשלב זה המצב נראה מעודד". מלבד השניצלים הבלתי נמנעים הם מכינים מנות טבעוניות בהשפעה הודית (איך לא?) ומגדירים את המטבח ככפרי וביתי.
צילום: אלבום פרטיצילום: אלבום פרטי
צילום: אלבום פרטי
(צילום: אלבום פרטי)
לאחר לימודי התואר הראשון והשני, לרבות תקופה כמתרגל באקדמיה, בחר להיות מורה להיסטוריה ולגיאוגרפיה, אבל הרומן עם מערכת החינוך לא נסק לגבהים. בין עיסוק אחד למשנהו, ושיטוטים חוזרים ונשנים בהודו, השתתף בלנק בשנת 2011 בתוכנית "לעוף על המיליון" כאחד מול רבים (ויצא בידיים ריקות אחרי שהפסיד את הכסף שצבר). ב־2015 השתתף וגם זכה עם אחותו כרמל בתוכנית "תראו מי שואל", בשנת 2017 סימן וי על שעשועון הידע "קופה משותפת" (גם שם עשה קופה יפה), ולפני כחצי שנה שודרה התוכנית "המרדף", שבה ניצח עם שותפיו את הצ'ייסרית מיכל שרון ושלשל לכיסו 35 אלף שקלים. "כשאתפנה קצת מהעבודה במסעדה אלך לעוד תוכנית או שתיים", מבטיח בלנק. "זה פתרון טוב לכסף קל ומהיר".
גבעת השלושה סמוך לפתח תקווה, לראש העין וגם לאזורי הייטק שופעי מסעדות. מה מושך את הלקוחות דווקא אליכם? "יש משהו באווירה הפסטורלית והלא רשמית שאין כמעט במקום אחר בסביבה. מדובר במקום פתוח, כפרי, עם אווירה מיוחדת ואינטימית. באים לכאן לא מעט מהקיבוץ עצמו, אבל גם מפתח תקווה ומראש העין, ועובדים שהעסק שלהם סמוך למקום שלנו. אנחנו עושים גם משלוחים. הקיבוץ תומך מאוד, וגם זה חשוב לנו. אנחנו פתוחים כל יום משש בבוקר עד שבע בערב, למעט יום ראשון, וזה נוח מאוד. לארוחות הבוקר שלנו יש ביקוש גדול וגם לעסקיות בצהריים. אין פה תפריט קשוח וידוע מראש, וכמעט כל יום אנחנו מכינים כאן מנות חדשות ומפתיעות".
צילום: אלבום פרטיצילום: אלבום פרטי
צילום: אלבום פרטי
(צילום: אלבום פרטי)
נדמה שהודו משמשת לך מעין קארמה טובה המשפיעה על הבחירות שלך בחיים. "הפעם הראשונה שלי שם הייתה לפני יותר מעשר שנים. נסעתי אז לשמונה חודשים, ואת מרבית הטיול עשיתי בצפון תת־היבשת על אופנוע. אז גם הכרתי את מור כרמל, שנעשה בהמשך הדרך לשותף שלי. בשנת 2009 חזרתי לטיול עם מור, ואז עשיתי הפסקה של תשע שנים. בשנה שעברה הכרתי את חברתי נועה קרן, ויום לפני שהכרנו היה לי כבר כרטיס ביד להודו. לא הייתה לי ברירה ונסעתי לשלושה חודשים לדרום הודו, ונועה הצטרפה אליי לשלושת השבועות האחרונים של הטיול. שם כרעתי ברך והצעתי לה נישואים. אני אולי לייט בלוּמר, אבל מאוהב עד מעל הראש. נועה היא הדבר הכי טוב שקרה לי. אז הכרתי שותף לעסקים, שותפה לחיים, ואנחנו ממשיכים ביחד בגבעת השלושה. את הודו אנחנו מנציחים גם בעזרת מאכלים אחדים שמור מכין".
יש סיכוי שתחליף את המסעדנות בחדר המורים ותחזור להוראה? "ממש לא. אוכל זה תחום קשה, מחייב, מאתגר ולא בטוח, אבל אנחנו חזק בפנים - אוהבים את זה ומקווים שגם אחרים ימשיכו לאהוב".