אלו הם ימים מכריעים; ימים שבהם נדרשת מכולנו מנהיגות ומחויבות; ימים של מאבק על דמותה של החברה הישראלית. חבריי וחברותיי בתנועה הקיבוצית, אני רואה בכם שותפים שלי במאבק זה.
אחרי שמנקים את כל רעשי הרקע ואת הספינים, נשארים עם שתי אפשרויות בבחירות הקרובות: ממשלת חסינות צרה בראשות נתניהו ועם הקיצונים, או ממשלת אחדות לאומית, חילונית ורחבה.
אלו שתי האפשרויות הריאליות היחידות. לכן, בבואנו לקלפי, אנחנו צריכים להעמיד את האפשרות של ממשלה בראשות נתניהו, שר החינוך פרץ, חבר הקבינט סמוטריץ' וכמובן ממשיכו של כהנא איתמר בן־גביר, אל מול האפשרות של ממשלת אחדות חילונית רחבה בראשותי - ממשלה שבה הרוב ישרת את הכלל, ולא ממשלה שבה ישרת הרוב אדם אחד.
יש הטוענים ששיניתי קו. הם טועים ומטעים. כבר בנאום הראשון שלי בפוליטיקה ביקשתי להקים כאן את ממשלת הרוב הציוני. דיברתי על תחבורה בשבת, על נישואים בברית הזוגיות ועל יחס מכבד לכל זרמי היהדות.
הדרך שלי אינה עוברת דרך הגברת השנאה, אלא נובעת מהסתכלות על פצעיה העמוקים של החברה הישראלית המפולגת של נתניהו, ומהבנה כי הגיעה העת לחבר על בסיס ממשלה רחבה וממלכתית. זו גם האופציה הפוליטית האפשרית היחידה.
יש בי הערכה עמוקה לתנועת העבודה ולמפלגת העבודה, שאבי היה פעיל בה רוב חייו הבוגרים. אני רואה בה שותפה אפשרית, ובעיקר אני מחויב לעקרונות ולא למסגרות. והעקרונות שלי הם אותם עקרונות ממש של מקימי המדינה.
תפיסת הממלכתיות של דוד בן־גוריון; האמונה בהתיישבות העובדת, שגם אני אחד מבניה; השילוב של עבודת האדמה ובניין הארץ עם יצירת סולידריות; וכמובן שירות צבאי ולאומי משמעותי - כל אלה נמצאים ביסוד תפיסת עולמי.
אני מודע היטב לגישה העקומה שבה התנהלו מוסדות השלטון כלפי ההתיישבות העובדת בשנים האחרונות, בעיקר בכל הנוגע לפתרונות הדיור ותכנון הקיבוץ, וכמובן ביחס לחקלאות. המצע שלנו עוסק בסוגיות אלה בפירוט, וברשימה שלנו יש ייצוג אמיתי ונאמן של התנועה הקיבוצית ושל ההתיישבות העובדת. אני אהיה שם כדי לחזק את החקלאות ולקדם פתרונות דיור, כדי לאפשר לכלכלה הקיבוצית לפרוח, וכדי לאפשר לבנים לחזור ולחיות במקום שבו הם נולדו וגדלו.
אחד הדברים שאני הכי גאה בהם ממערכת הבחירות הקודמת, הוא התעקשות אחת שלי כנגד כל העצות וכנגד כל הסקרים. התעקשתי להחזיר לשיח את המילה שלום. לא הסתפקתי במושגים כמו "חתירה להסדר מדיני". השלום הוא ערך, הוא חובה מוסרית, והוא סוגיה שאשים על השולחן לצד השמירה האיתנה על ביטחון ישראל. עוד נושא שבו עסקתי, שבו אני עוסק כיום ושאעסוק בו בעתיד, הוא שינוי היחס המנוכר לאזרחי ישראל הערבים. כשאהיה ראש הממשלה, אהיה שליח של כל אזרחי ישראל.
הם זכאים לחינוך, לביטחון ברחובות, לבריאות וליחס שוויוני כמו כל אזרח.
אבל כל הסוגיות, מהותיות ככל שיהיו, מתגמדות לעומת מה שמונח על הכף - אופיין של מדינת ישראל ושל הדמוקרטיה הישראלית, הנמצאת תחת מתקפה.
אנו מצויים לפני מערכת בחירות דרמטית. יש סיכוי אמיתי להחליף את השלטון המפלג, הפוגע בערכי הדמוקרטיה, הנגוע בשחיתות והנכנע לקיצוניים, בממשלה שתעבוד עבור האזרחים, שתייצג את הרוב ושתקדם סדר יום ציוני ממלכתי מתון ונקי כפיים. אם נתניהו יקים את הממשלה, הוא יבקש חסינות וייתן בעבורה הכול. זו לא סיסמה, אלא מציאות שכבר ראינו בהרכבת הממשלה.
המפתח הראשון לניצחון הוא היציאה להצביע. אחוז הצבעה נמוך ואדישות משרתים את יריבינו.
המפתח השני הוא בהצבעה לכחול־לבן. המפה הפוליטית השתנתה. תיאוריית הגושים התפרקה, ומי שממשיך לתחזק אותה בשיח עושה זאת משיקולי הישרדות ולא מתוך תבונה פוליטית.
כל הצבעה למפלגה קטנה משרתת את נתניהו. ליברמן כבר אמר, והנשיא כבר רמז, שהמנדט להרכבת הממשלה יינתן לראש המפלגה הגדולה. כל קול שאינו הולך לכחול־לבן הוא קול המגדיל את סיכוייו של נתניהו לקבל את המנדט, לקרוא לממשלתו את סמוטריץ', את פרץ ואת בן־גביר ולייצר לעצמו חסינות.
התנועה הקיבוצית ייצגה תמיד את החלוציות ואת אהבת המולדת. לצערי היא גם הקריבה רבים מטובי בניה עבור אמונה זו. כיום אני קורא לכם להתגייס למאבק על ישראל יהודית, דמוקרטית ושוחרת שלום. לא רק בהצבעה, אלא גם (ובעיקר) בהתנדבות בשטח למען כל החברה הישראלית - כפי שתמיד עשיתם.
יחד נחזיר את ישראל שמכבדת את מוסדות אכיפת החוק; ישראל שנבחריה משרתים את עמם; ישראל ציונית, ולא קיצונית וגזענית; ישראל המעניקה לבניה חינוך שוויוני ואיכותי ומערכת רפואה מתפקדת בכל רחבי הארץ; ישראל השומרת על החקלאות כערך וכאמצעי ייצור של ביטחון תזונתי.
אנו נמצאים בשעה קריטית למולדת האהובה שלנו, וכמו בשדה הקרב - ביחד ובנחישות - אנחנו ננצח!
הכותב הוא יו"ר כחול־לבן ומועמדה לראשות הממשלה, רב־אלוף במילואים והרמטכ"ל לשעבר
