במושב השיתופי בני דרור בוצע הליך של שיוך דירות בדרך של חתימה על חוזי חכירה ישירות בין החבר לבין רשות מקרקעי ישראל. כחלק מהמהלך הוחלט כי תפקע חברותו של חבר אשר ימכור את ביתו לאחר, והוא ייחשב חבר שעזב את האגודה. הוראה דומה נקבעה בתקנון המושב השיתופי וכן בהסכמים לשיוך בית המגורים שנחתמו בין החברים לבין האגודה.
1 צפייה בגלריה
זכותה של אגודה לקבוע כיצד תתנהל. המוכר את זכויותיו, כאילו ביקש לסיים את חברותו
(צילום המחשה: שאטרסטוק)
מספר שנים לאחר חתימת הסכם לשיוך כאמור, נפרדו בני זוג, חברי האגודה, וחתמו על הסכם גירושין. השניים הסכימו שבת הזוג תוכל להמשיך ולהתגורר עם ילדיה בבית במשך תקופה מוסכמת, כאשר לאחריה יפעלו בני הזוג למכירת הבית לכל המרבה במחיר. בתום תקופה של שש שנים שבה התגוררה האישה בדירה, היא הסכימה להעביר את זכויותיה בה לבעלה לשעבר. משלא ניתן היה לרכוש בית אחר מהאגודה, היא רכשה דירה ביישוב סמוך ועברה לגור בה. בעקבות זאת החליט ועד האגודה לגרוע את שמה של החברה מפנקס החברים של המושב, ואף הביא את החלטתו זו לאישור אסיפת החברים. זו אישרה את ההחלטה בדבר פקיעת החברות ברוב המיוחד הדרוש לצורך הוצאת חבר מהאגודה (שני שלישים מכלל המצביעים).
באמצעות עו"ד ליעד שטרצר פנתה החברה לשעבר לרשם האגודות השיתופיות וביקשה להחזיר את שמה לפנקס החברים. סגן רשם האגודות עו"ד שאול גורדון קיבל לידיו את ממצאי החוקר שמינה רשם האגודות לבדיקת העניין. זה המליץ לדחות את הבקשה לתיקון הפנקס, ולאחר שהוסיף ודן בכך, דחה עו"ד גורדון את בקשת החברה לשעבר.
סגן הרשם אימץ את המלצות החוקר וכן את עמדת המושב, באמצעות עו"ד איתן מימוני, ואמר שלפי הסדר השיוך "מי שמוכר את זכויותיו לאחר, כמוהו כמי שמבקש לסיים את חברותו באגודה". החברות באגודה מקנה זכויות לחבריה, לרבות זכויות כלכליות לא מבוטלות, הסביר סגן הרשם ואמר כי עילה נוספת לפקיעת החברות היא זו הקבועה בתקנון המושב, ולפיה חברותו של חבר נפסקת, בין השאר, "בעקרו את מושבו". החברה לשעבר מכרה את חלקה בבית המגורים, רכשה נכס מחוץ למושב, אליו העתיקה את מגוריה, וחדלה מלשלם מסים לאגודה. משכך, הוא הוסיף, התקיימו התנאים לקבוע כי היא עקרה את מושבה מהאגודה. במקרה קודם של חבר אחר, שהתגרש אף הוא, וגם עניינו הגיע אל הרשם, ציין עו"ד גורדון, כי שם הוא קבע כי אותו חבר שמכר את ביתו ועבר לגור אצל זוגתו מחוץ למושב, ייחשב "כמי שעקר מן המושב – אלא אם ישכור או ירכוש נכס אחר ביישוב ויעבור לגור בו בתוך פרק הזמן שהוא קצב לכך".
סגן הרשם ציין שלא מצא פגם בהליכים שקיימה האגודה למחיקת שמה של החברה מפנקס החברים. הוועד פעל נכון, והאסיפה קיבלה את ההכרעה הסופית.
"ניתוק אדם ממקום מושבו ומקהילתו לאחר עשרות שנים אינו עניין של מה בכך", הוסיף סגן הרשם. "עם זאת, זכותה של אגודה, שהיא תאגיד מתחום המשפט הפרטי, לקבוע - בהסכמה בין חבריה - כיצד תתנהל". רשם האגודות השיתופיות נדרש לפקח על התנהלותן התקינה של האגודות השיתופיות, אך אינו מוסמך לנהל את האגודות במקום חבריהן. סגן הרשם אישר כאמור את מחיקת שמה של החברה מפנקס החברים של האגודה, ואף חייב אותה בהוצאות החקירה בסך 19,090 שקלים.
פורסם לראשונה: 20:12, 01.02.20
