עמותת פנסיה בראש עברה לשלב המעשי בקידום העתירה לבג"ץ נגד רשם האגודות השיתופיות עו"ד מירון הכהן ושר הכלכלה אלי כהן, במטרה לבטל את שיטת חישוב הפנסיה לחברי הקיבוצים המבוססת על שיעור מסוים מהשכר הממוצע במשק, ולהעמידה על שיעור מסוים מרמת החיים ומההשתכרות של החברים בכל קיבוץ.
בישיבת הצוות המוביל של פנסיה בראש שנערכה בקבוצת גבע, אושרה ההתקשרות עם עו"ד גלעד שר, שייצג את העמותה בבג"ץ ויגיש את העתירה בשמה.
בישיבה נמסר כי שכר הטרחה הנדרש למשימה זו, מהכנת כתב העתירה ועד סיום ההליך המשפטי, עומד על קרוב ל־100 אלף שקלים, ובקופת העמותה יש כיום 50 אלף שקלים, רובם מתרומות אישיות של חברי קיבוץ ובני קיבוץ שעזבו אך תומכים במאבק.
לפני מספר חודשים הוחלט בפנסיה בראש לפתוח בקמפיין בקיבוצים במטרה להעלות את הנושא לסדר היום ולגייס את 50 אלף השקלים החסרים.
הקמפיין הפנימי עדיין לא המריא", מציין בועז אפלל (יפתח), מראשי פנסיה בראש, "ואנחנו מתכוונים להרים אותו בחודשים הקרובים בעזרת מודעות בעיתונות הקיבוצית שבהן ייקרא הציבור לתרום לקידום העתירה ובפעילויות אחרות. הפנייה שלנו לתרומה כספית אינה מכוונת לגמלאים בקיבוצים בלבד, אלא לכל חבר קיבוץ שהצדק, ההוגנות, השותפות והקיבוציות עומדים לנגד עיניו".
העתירה לבג"ץ אמורה להיות מוכנה בחודשים הקרובים, וההערכה היא שהיא תוגש לבית המשפט בסביבות אוקטובר. בפגישת צוות ההיגוי הוצגו עיקרי הטיעון המשפטי לעתירה וניתוח התקנות הרלוונטיות. אפלל מציין כי מדובר בניתוח משפטי יציב ומבוסס, אך מבקש לא לפרטו בשלב הזה.
"המעטפת המשפטית של העתירה בנויה משני רבדים", הוא מסביר. "הרובד החיצוני הוא חוקים ודינים כלליים שלא נוצרו במיוחד עבור חברי הקיבוצים אבל תופסים גם לגביהם.
"הרובד הפנימי הוא התקנות הרלוונטיות לחברי הקיבוצים. כשקוראים את הדברים האלו זה ברור שהרשם מפרש את הדינים לא נכון, וכך גם התנועה הקיבוצית, לרבות המחלקה המשפטית. אני רוצה לקוות שהדבר נובע רק מתוך חוסר התעמקות וחוסר הבנה, ולא מתוך הטעיה מגמתית".
אתם מתכוונים לתקוף משפטית את העובדה שקצבת הפנסיה הוצמדה לשכר הממוצע במשק?
"בוודאי. הטיעון כאן הוא פשוט כל כך, מתבקש ומובן. אתה, כחבר קיבוץ, קנית מניה לפני 50 או 60 שנה במפעל חייך, ועכשיו מצמידים אותך למדד חיצוני שאין לך שום קשר אליו. למה 40 אחוזים מהשכר הממוצע במשק? באותה מידה אפשר לקבוע שגמלאי בקיבוץ יקבל 650 אחוזים מהשכר הממוצע בבנגלדש. זה אבסורד".
סיורים בקיבוצים
רוב הטענות של אנשי פנסיה בראש מופנות לתנועה הקיבוצית. בעבר הם נאבקו במועצות התנועה שדנו בהחלטה להעמיד את קצבת הפנסיה על 35 אחוזים מהשכר הממוצע במשק, ודרשו לאמץ נוסחה שלדבריהם התקבלה בוועדת וילנד התנועתית, ולפיה תעמוד הקִצבה על 80 אחוזים מהשכר החציוני בכל קיבוץ. הצעתם לא התקבלה.
כעבור מספר שנים הם דרשו לאמץ את החלטת ועדת גילאון, שלפיה תעמוד הקִצבה על 70 אחוזים מהשכר הממוצע בכל קיבוץ, אך מועצת התנועה קיבלה החלטה להמליץ לרשם להעלות את שיעור הקִצבה ל־40 אחוזים מהשכר המוצע במשק (כ־3,800 שקל) וכך נעשה.
לדברי אפלל, פרופ' איתן ששינסקי, מנסח נוסחת הקִצבה שאומצה בוועדת גילאון, יצרף את חוות דעתו לעתירה לבג"ץ עם פרופסורים נוספים. אפלל טוען כי אנשי פנסיה בראש נפגשו לדיון בנושא הקִצבה עם ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, והוא הפנה אותם לפגישה עם המחלקה המשפטית, פגישה שלא העלתה שום תוצאות.
"התנועה הקיבוצית אינה נמנית עם המשיבים לעתירה", אומר אפלל, "כי אין היא גוף סטטוטורי. אין לה סמכות ואין לה אחריות משפטית. אני חושב, וזו תקווה די קלושה, שנרצה ערב הגשת העתירה לבג"ץ להציג אותה גם לפני התנועה הקיבוצית. לעניות דעתי תהיה זו עתירה בנויה היטב ומבוססת, ואולי התנועה תרגיש שמוטב לוותר על העתירה לבג"ץ, שלא תעשה עימה חסד, ולהגיע לאותה מטרה בהליך קצר יותר".
בכוונת אנשי צוות ההיגוי של פנסיה בראש לעבור בתקופה הקרובה בקיבוצים, ולהציג בפני החברים ובעלי התפקידים את עמדתם ואת עיקרי העתירה לבג"ץ.
ממשרד רשם האגודות השיתופיות נמסר בתגובה: "בשעתו הוקמה ועדת משנה מיוחדת של הכנסת לבחינת נושא הפנסיה בקיבוצים המתחדשים בראשותו של ח"כ אילן גלאון.
"הוועדה קיימה מספר ישיבות שאליהן הוזמנו כל הצדדים המעורבים בנושא, וניתנה להם הזדמנות להציג את עמדתם ואת טענותיהם. במקביל לכך, ערך רשם האגודות השיתופיות עו"ד מירון הכהן בדיקה מטעמו באשר לפתרונות אפשריים להסדרת הנושא.
"בעקבות דיוני הוועדה והבדיקה שנערכה במשרד הרשם, הציע עו"ד הכהן הסדר חדש שאיזן בין האינטרסים והעמדות השונות של הצדדים, וגיבש אותו לפתרון הניתן ליישום.
"בהתאם להסדר זה הועלה שיעור פנסיית המינימום שהקיבוצים המתחדשים חייבים לשלם לחברים הפנסיונרים שלהם מ־35 אחוזים מהשכר הממוצע במשק ל־40 אחוזים, וזכויות הוותק של החברים הוותיקים בכל הקשור לשיוך נכסים הוכרו ועוגנו לראשונה בתקנות. ההסדר החדש הובא לידיעתם של חברי הוועדה הפרלמנטרית, משרד המשפטים והתנועה הקיבוצית וקיבל את ברכתם.
"בעקבות כך גיבש משרד רשם האגודות השיתופיות הצעת תיקון לתקנות העזרה ההדדית בקיבוצים המתחדשים. תקנות אלה פורסמו ביום 16.7.2015 ונכנסו לתוקף שלושים יום לאחר מכן.
"בהתחשב בריבוי הגורמים שדנו ועסקו בהיבטים השונים של הנושא, וכן ההסכמות הרחבות באשר להסדר שהתקבל בסופו של דבר, יש להניח שגם אם אכן תוגש עתירה בנושא לבג"ץ, היא תידחה על הסף הן מבחינה עניינית והן בשל השיהוי הרב בהגשתה, לאור העובדה שחלפו כבר למעלה משנתיים מאז פורסמו התקנות".
עו"ד מיכי דרורי (געש), מנהל המחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית, אומר בתגובה: "הקיבוצים יצאו מהסדרי החובות בלי שהמדינה נתנה פתרון לפנסיה, למרות הבטחה בעניין הזה שניתנה במכתב של שמעון פרס. כל קיבוץ פילס לעצמו את דרכו כשהחלו השינויים באורחות החיים, לרבות קיבוצים במצב כלכלי קשה שבהם הפנסיה הייתה זעומה ביותר.
"בעקבות ועדת הסיווג שקבעה פנסיה צמודה לסכום אובייקטיבי, נשמעו טענות לא ריאליות מצד אנשי פנסיה בראש, הנגזרות מעולם שכבר אינו קיים של פנסיות תקציביות אשר ניתנו לשופטים, לאנשי צבא ולעובדי מדינה בכירים בשיעור של 70 אחוזים מהשכר האחרון.
"הקיבוצים אינם יכולים לעמוד בפנסיה כזו, והתנועה - עם רשם האגודות השיתופיות - עושה מאמצים לעדכן את הפנסיות כלפי מעלה ככל האפשר. לדעתי, לעתירה אין שום סיכוי ושום תכלית, פרט להכפשת התנועה הקיבוצית. חבל לי שוותיקי התנועה הקיבוצית יוזמים מהלכים כאלו, שיסתכמו בעוד הכפשה שלא לצורך".
