חיזוק לעמדת חברי הקיבוצים, שלפיה הם זכאים לפטור מתשלום היטל השבחה במקרה של בנייה או הרחבה של יחידת דיור שגודלה הוא עד 140 מ"ר, נמצא לאחרונה בפסק דין של בית המשפט העליון (פס"ד 'דיבון') במקרה של שתי משפחות (לא מקיבוץ) שהחזיקו במשותף בזכויות הבעלות במגרש, וכל אחת ביקשה פטור מתשלום היטל השבחה לבניית דירה לעצמה.
הסבר קצר: היטל השבחה הוא תשלום חובה שהוועדה המקומית דורשת לשלם מבעל המקרקעין (או מחוכר לדורות). החיוב בתשלום נעשה במקרים שבהם אישרה הוועדה מהלך תכנוני מסוים, שכתוצאה מממנו עולה ערכם של המקרקעין: אישור תוכנית, הרחבה של זכויות בנייה, שינוי ייעוד הקרקע ועוד.
החוק קובע חובת תשלום, אך גם קובע כי אדם המחזיק במקרקעין ובונה עליו דירת מגורים בגודל של עד 140 מ"ר פטור מהיטל השבחה, ובלבד שיגור בדירה במשך ארבע שנים מגמר הבנייה.
השאלה שעלתה במשפט 'דיבון' הייתה: האם כל משפחת מחזיקים במשותף בקרקע תוכל לקבל פטור עבור דירתה, או שמא ניתן להעניק רק פטור אחד לכל המחזיקים בחלקה. "זו שאלה פרשנית", אמרה השופטת מרים נאור, שישבה בדיון הנוסף שקיים בית המשפט העליון בראש הרכב מורחב של חמישה שופטים, "והתשובה לה נגזרת מלשון החוק ומתכליתו.
"הוראת הפטור מהיטל השבחה", המשיכה השופטת נאור, "נועדה לקדם תכלית סוציאלית: סיוע לאזרח לשפר את תנאי הדיור באמצעות הקלת העול הכספי הכרוך בכך". בשל אי־הבהירות הקיימת בהוראת הפטור, היא הציעה לפנות לפרשנות המקיימת את תכלית הפטור, ושאינה מגבילה את מספר הפטורים שניתן לתת בחלקת מקרקעין אחת.
היא פסקה שניתן לתת פטור מהיטל השבחה לכל מחזיק במשותף בקרקע (המקיים את תנאי הפטור), תוך כדי הדגשה שאין ללמוד מקביעה זו לנסיבות אחרות, ויש לבחון כל מקרה בנפרד. שאר שופטי ההרכב (צבי זילברטל, אליקים רובינשטיין, נׂעם סולברג וניל הנדל) הצטרפו בהסכמה לפסיקה זו.
עורכי הדין אורי בר־קמה ותהל בלורי־לרמן (לאמעי, סידר, רהט, צידון, פינק - עורכי דין), סבורים שלפסק הדין השלכה ישירה על קיבוצים. לפי גישתם, יש לראות בחבר האגודה (ולאו דווקא בקיבוץ) את החייב בהיטל ההשבחה (וזאת מדיני הרמת מסך, וגם מכוח פרשנות לפסיקה קודמת בעניין 'בלוך').
לפי פרשנותם לפסיקה החדשה של בית המשפט העליון - שאין בה הגבלה לכמות הפטורים בחלקה אחת - נכון לראות את כלל משפחות חברי הקיבוץ כמחזיקות במשותף במקרקעי הקיבוץ, ולהעניק את הפטור לכל בית אב בנפרד.
הם מדגישים כי בית המשפט העליון קבע כי לנוכח העיקרון של השוויון במס, אין להפלות בין אזרחים המבקשים להרחיב או להקים דירת מגורים עד 140 מ"ר ללא תשלום היטל השבחה. מכאן הם אומרים כי גם לחברי הקיבוץ הזכות ליהנות מהפטור באופן אישי או לקיבוץ עצמו בגין חבריו.
