איך הפגנה אחת ועימות מילולי בין חבר מזרע (התובע) לבין אדם שהיה שם הוליכו לתביעת לשון הרע בגין דברים שכתב חבר אחר מאותו קיבוץ (הנתבע).
הרשם ריאד קודסי מבית משפט השלום בעפולה תיאר את השתלשלות הדברים כפי שעלתה מטענות שני החברים שהתדיינו לפניו (שניהם ללא ייצוג עורכי דין). התובע סיפר כי בסוף אוגוסט 2017 כתב הנתבע דף השמצות, הכולל שקרים, עלבונות והכפשות המיוחסים לו. הדף נתלה על לוח המודעות בקיבוץ והופץ בתאי הדואר של החברים בקיבוץ. בדף נאמר כי חברי הקיבוץ הפכו לאייטם מרכזי בחדשות, מאחר שערב לפני כן, במוצ"ש - בהפגנה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה - התבטא התובע כלפי חרדי מבוגר בביטויים בזויים ומשפילים.
דברים אלה קיבלו גינויים רבים, ממשיך התיאור בדף, מכל הקשת הפוליטית, לרבות נתניהו, אבי גבאי, זהבה גלאון, שי פירון, בני ציפר ועוד רבים וחשובים. התובע, כך נכתב, נחשף לשלילה באופן קיצוני, והקיבוץ נקלע בעטיו למצב מביך. "משהזדהה התובע כחבר קיבוץ מזרע", כך נכתב, "הוא השחיר את כולנו ופגע בכל חברי הקהילה. שמנו והמוניטין שטיפחנו לאורך עשרות שנים נפגעו בהבל פה.
"התבטאותו הגזענית של התובע, כפי שבאה לידי ביטוי באירוע, היא דבר שאנו כקהילה לא יכולים לעבור עליו לסדר היום", המשיך הנתבע וכתב. "אנו חייבים לגנות ולהוקיע בכל תוקף את ההתנהלות המבישה של התובע ולהביע התנערות גורפת מדברי הבלע שאמר".
האם נחצה גבול? המכתב נגד מעשי החבר הופץ בתאי הדואר של החברים | האם נחצה גבול? המכתב נגד מעשי החבר הופץ בתאי הדואר של החברים |
האם נחצה גבול? המכתב נגד מעשי החבר הופץ בתאי הדואר של החברים |
(צילום המחשה: שאטרסטוק)
בבית המשפט סיפר החבר התובע כי בהפגנה הוא ראה אדם בעל חזות חרדית שהציק לאנשים. הוא חשש שאדם זה יכה אחת מהפעילות בשטח, ולאחר דין ודברים ביניהם, שכלל בעיקר קללות ונאצות שלו כלפיה, הוא נדחק ביניהם פיזית כדי להפריד ולמנוע את הכאתה. "בעימות זה, ומתוך רוגז, אמרתי מילים קשות כלפי אותו אדם", הסביר. "אדם זה עבד עבור ערוץ טלוויזיה ונשכר כדי לעורר פרובוקציות במקום". בהמשך הלילה שודר האירוע באותו ערוץ.
לאחר מכן פרסם התובע בעמוד הפייסבוק שלו פוסט התנצלות.
הנתבע טען להגנתו שהתנהלות התובע בהפגנה תועדה, ושלא הייתה הצדקה להתנהלות אלימה, בוטה ופוגענית של התובע כלפי מפגין דתי. הנתבע סיפר שהקיבוץ הפך ליעד להתבטאות עוינת של אלפי כותבים, דבר שפגע במוניטין ובפעילות האירוח של הקיבוץ, לרבות לאנשים דתיים וחרדים. משכך, הוא הביא לידיעת חברי הקיבוץ עובדות שהתפרסמו והביע דעה בדרך מקובלת כמנהג המקום.
"הזכות לחופש הביטוי", הסביר בית המשפט, "היא זכות יסוד ועקרון־על במדינה דמוקרטית. זכותו של פלוני להביע דעה או למתוח ביקורת אינה שנויה במחלוקת. על בית המשפט לאזן בין שתי זכויות אלו ולהבחין בין השמעת דעה לגיטימית החוסה תחת זכותו של הפרט לחופש הביטוי, ובין השפלה או ביזוי האחר ופגיעה בשמו הטוב. על בית המשפט לבחון מהי המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים. דברים המייחסים לתובע אמירות גזעניות, אנטישמיות, משפילות או פגיעה בקהילה הם ביטויים שיש בהם כדי להשפיל או לבזות את התובע", אמר הרשם ריאד קודסי. "יש בביטויים אלו משום הוצאת לשון הרע, שכן התובע נחזה לפיהם לאדם גזען ובעל אמירות קשות אשר פגע פגיעה קשה בכלל חברי מזרע. משנכללו הדברים בדף שנתלה בלוח המודעות של הקיבוץ וחולק לתיבות החברים, יש בכך משום פרסום כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, והם מקימים אחריות של הנתבע להוצאת לשון הרע.
"עתה יש לבחון", אמר הרשם, "אם עומדות לנתבע ההגנות הקבועות בחוק, המשקפות את נקודת האיזון בין הפרסום לבין הערכים המוגנים בחוק. החבר הנתבע טען שעומדת לו הגנת אמת הפרסום (כלומר שמדובר באמירת אמת) ושקיים עניין ציבורי בפרסום. מהסרטון שהוצג לבית המשפט ובו תועד העימות, עולה שהנתבע אכן אמר אמת.
"קיים גם עניין לציבור בפרסום שנועד להתנער מהתנהלות התובע ולהוקיעה", הוסיף בית המשפט. "עניין לציבור הוא עניין שידיעתו ברבים רלוונטית להגשמת מטרה ציבורית או שיש לציבור תועלת בידיעה לגביו לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים או לשיפור אורחות חייו. הנתבע אמר שהוא שימש בעבר בתפקיד מרכזי בקיבוץ, וסיפר שאחרי שהתובע אמר שהוא חבר מזרע, האזרחים וההמון התחילו לדבר נגד מזרע, והיה עניין לציבור לעצור את זה.
"אמירותיו של התובע", הגם שהתנצל עליהן, "ראויות לכל גינוי כפי שעשה הנתבע באמצעות הבעת דעה", פסק בית המשפט, "והיה עניין לציבור בפרסום". משהוכח אפוא שעומדת לנתבע הגנת אמת הפרסום נדחתה התביעה.
פרסום ראשוני: 20:44 , 22.02.20