הסיפור המשפחתי של תומר קאפ יכול היה לשמש בסיס לסרט מרתק, אבל קאפ הוא אמן ולא איש קולנוע ולכן את הסיפור שלו תוכלו לחוות בגלריה דנה ביד מרדכי, בתערוכה "אח יקר, הרחק מכאן שלומי טוב".
מתוך התערוכהמתוך התערוכה
מתוך התערוכה
(צילום: תומר קאפ)
קראו גם:
סבו של קאפ היה דיפלומט קמבודי בשגרירות הקמבודית בארץ בשנות ה־70. עם פרוץ ההפיכה האכזרית בקמבודיה - החמר רוז' ומנהיגם פול פוט אחראים לרצח של כ־1.7 מיליון אזרחים קמבודים בין השנים 1975–1979, וביניהם רבים ממשפחתו של קאפ - החליט הסבא להישאר בישראל ואף קיבל כאן מקלט מדיני עם שני ילדיו, אחד מהם אביו של קאפ שגדל בישראל ונישא לישראלית.
לפני שנים אחדות יצר קאפ קשר עם השורדת האחרונה של משפחתו מאותה הפיכה אכזרית, אחותו של האב, ששרדה את המלחמה ונותרה בקמבודיה. בשנים אלה נסע קאפ לביקורים ממושכים בקמבודיה וצילם ללא הרף את המציאות שבה נתקל.
"הצילומים שצולמו בעת שהותו בקמבודיה, כמו גם במסעותיו במקומות אחרים בעולם, מרכיבים גוף עבודות חדש שעוסק בשאלות של זרות ותלישות ובחיפוש אחר שייכות", מסבירה רווית הררי, אוצרת התערוכה "אח יקר, הרחק מכאן שלומי טוב".
במרכז התערוכה של קאפ נמצאת עבודת הווידאו "המכתב", שצולמה בעת ביקורו השלישי של קאפ בקמבודיה לפני כשנתיים. "בביקור זה קיווה קאפ להעמיק את קשריו עם קרובי משפחתו הרחוקים ואת היכרותו עם מולדתו של אביו, אולם שב ממנו מבלי שזכה לקרבה המיוחלת", מסבירה הררי, "הוא יצא אל הדרך כשברשותו המכתבים האחרונים שקיבל אביו מאחיו הצעיר שנותר בקמבודיה, לפני שהקשר עמו נותק במלחמה. בקמבודיה הצליח לתרגם את המכתבים לאנגלית, וללמוד כי הציפיות למשמעות רגשית עמוקה, אולי לרמז לפרידה המתקרבת או לגעגוע, אינן מתממשות. המכתבים מתארים בעיקר את שגרת חיי היומיום של האח, ומצרכים כאלה ואחרים שהאחים שלחו זה לזה".
זו יצירה מקסימה. מפגש עם זמרת מקומית בקמבודיה הוליד עבודת ווידאו המבוססת על שכתוב המכתבים והלחנתם. בעבודה נראית הזמרת עטויה שמלה מסורתית ניצבת בחלל תפילה נטוש שפאר העבר עוד ניכר בו, ושרה שיר נוגה למדי בקמבודית. "מילות השיר מתארות את חליפת המכתבים בין האחים", אומרת הררי, "בפעולת שכתוב הסיפור נוספו להן בעת ההלחנה מילות געגוע וחיבה שאינן מופיעות במכתב המקורי, הטוענות אותו בפאתוס וברומנטיקה שלא קיימים בו. למעשה, שורת הפתיחה של המכתב המקורי 'אח יקר, הרחק מכאן שלומי טוב' היא היחידה שהשתלבה כלשונה במילות השיר המצולם בווידאו".
"הצילומים שצולמו בעת שהותו בקמבודיה, כמו גם במסעותיו במקומות אחרים בעולם, מרכיבים גוף עבודות חדש שעוסק בשאלות של זרות ותלישות ובחיפוש אחר שייכות"
הזמרת הקמבודית מבצעת את השיר על רקע מקדש נטוש ומתפרק שמעניק יתר עוצמה לעבודת הווידאו. הקירות מתקלפים, החלונות אטומים, והוא מוצף אור יום סגרירי החודר מבעד לתקרה החסרה. נהר בוצי עכור נשקף דרך הדלת הפתוחה בירכתיו. "סיפור התגלגלותו של המכתב עד לעבודת וידאו עכשווית הוא גם סיפור על פערי תקשורת ותרבות, על ציפיות לא ממומשות, על מציאות רוויית קיטועים ופערים המאפיינים את סיפור משפחתו של האב, את סיפור מסעו של הבן ואת קמבודיה כיום – מדינה שנותקה מעברה המפואר ועדיין מבקשת להחלים מפצעי הטראומה ההיסטורית שחוותה", אומרת הררי.
מלבד עבודת הוידאו מציג קאפ בתערוכה גם הצבה פיסולית המבוססת על צמד פסלוני ברזל של רקדניות אספרה (ריקוד קמבודי מסורתי) שאביו הצעיר של קאפ הביא עמו כמתנה לאביו באחד מביקוריו במולדתו. קאפ מציב את הפסלונים על מעין במה מסתובבת בתוך אלומת אור זהובה, היוצרת עיגול דמוי שמש על הקיר וצובעת את הפסלונים בזהב.
התצלומים בתערוכה נפרשים בין עבודת הווידאו להצבה הפיסולית, המבוססות שתיהן על חומרים מן העבר המבטאים סוג של געגוע. "כדרכו של קאפ", מסבירה הררי, "אלה הם צילומים מוקפדים שאין בהם דבר אקראי, היוצרים תמהיל חידתי של דיוקנאות ישירים אך מאופקים, של חללים דומסטיים אינטימיים ושל נופים רומנטיים ריקים מאדם. רוב הצילומים צולמו בקמבודיה, אחרים צולמו במקומות שונים בעולם, כמו מבקשים למלא את הפערים שנוצרו בתוך נרטיב מקוטע. גם בתערוכה זו רוקם קאפ סיפור חידתי מפיסות דרמה בודדות שאינן מתלכדות לכדי נרטיב שלם, ויוצא למסע נפשי ורגשי שבו הזמן והמקום אינם משחקים תפקיד".
"אח יקר, הרחק מכאן שלומי טוב", תומר קאפ; אוצרת: רווית הררי; גלריה דנה, יד מרדכי.