קולה של אביבה (בנו) רוזנטל מגן שמואל נמנה עם הקולות המוכרים והאהובים ביותר בקלאסיקה של שירי להקת הנח"ל בשנות השישים של המאה הקודמת, אבל רק מעטים יודעים כיום מי עומדת מאחוריו.
עוד זמרות מקיבוצים: הזמרת מאיה קאליש ניסתה למות - ונולדה מחדש הזמרת מאוסטרליה התאהבה בישראל ובקיבוץ כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה החדשה של mynet
קול המצו-סופרן המרגש של רוזנטל (שהתפרסמה כשעוד נקראה אביבה בנו), שנסק לשיאים שלא נכבשו בשיר האלמותי "הייתי נער" (שאת מילותיו כתב דוד עתיד מקיבוץ מעגן-מיכאל), ובלט גם בלהיטים של התקופה ההיא - "ישנן בנות", "הוא לא כל כך חכם", "ארבע אחר הצהריים", "קרנבל בנח"ל", "אילו ציפורים", ועוד - זכה לתהילה בת כמה שנים, ואז נאלם ונעלם לטובת קולות חדשים.
ב"קריירה" הקצרה שלה זכתה רוזנטל לבצע לראשונה כסולנית את "ירושלים של זהב" עם הבית שהוסיפה נעמי שמר לאחר מלחמת ששת הימים, קיבלה לחיצת יד אמיצה מיצחק רבין, הרמטכ"ל דאז, לאחר ביצוע "הייתי נער", והוחמאה מפי סשה ארגוב שציין כי היא מזכירה לו בקולה את אסתר עופרים. חנה מרון אימצה אותה בחום בהצגה "הלו דולי", ויאיר רוזנבלום צפה לה קריירה מזהירה.
אבל היא דווקא העדיפה את חיי הקיבוץ והמשפחה, במחיר של ויתור על קריירה מבטיחה. כמה מבני המחזור שלה מלהקת הנח"ל מוכרים מעט יותר: שלום חנוך ומוטי פליישר (שכאמור, שרו את קולות הליווי ב"הייתי נער") אלי מגן ומנחם זילברמן, חנן יובל ושולה חן, ששי קשת ויעל (בוצי) בסיס, אבי קורן ואמוץ ברונטמן. בימים אלה, מתכוונת אביבה רוזנטל (67, אם לשלוש בנות ובן וסבתא ל-11 נכדים) להקליט שיר מקורי, אבל מעדיפה להטיל איפול מלא על פרטיו.
ממצרים ללהקה הביוגרפיה של רוזנטל מרתקת לא פחות מימיה בלהקת הנח"ל. הורי סבה מצד אביה נולדו באנגליה ועקרו במאה ה-19 לסודן, שם נולד האב, דוד. שערו הבהיר ועיניו הכחולות היו חריגים בארץ המדברית.
לימים התגייס דוד לצבא הבריטי, שירת במצרים, ושם פגש את אמה, מרסל, שהיתה ממוצא סורי. "נולדתי באיסמעילייה שעל גדות תעלת סואץ ואני זוכרת נסיעות לקהיר, לביתה של סבתי", מספרת רוזנטל. "הבית היה אמיד כי לאבי היתה חנות לצעצועים ולמוצרי ילדים, אבל נאלצנו לעזוב אותו בתחילת שנות החמישים.
"ההורים הודיעו לשוער הבית שאנחנו נוסעים לבקר את סבתא בעיר הבירה, ועלינו, בדרך לא דרך, לישראל. הייתי אז בת שש, ורק בובה נשארה לי מהימים ההם. לימים סופר במשפחה שאבא שימש גם כמרגל לטובת ישראל, אבל עד למותו בשנת 1999 לא שמענו זאת".
אביבה בנו גדלה ברמת גן, למדה בתיכון "זיו", בו עברו גם אמנים ויוצרים כמו תיקי דיין, אבי קורן, עוזי חיטמן ודני חמיצר, שישב ממש מאחוריה.
היא זוכרת נסיעות כיתה ל"היכל התרבות" וחשיפה למוזיקה קלאסית - "לא מעט בזכות אמן הפנטומימה והמורה הנערץ סמי מולכו", היא מודה, "שמכיתה ח' לימד אותי לשיר ולהתנועע, ופנה אל הוריי בבקשה שאבחן לאודישן לתפקיד נערה עיוורת בהצגה 'מירל'ה אפרת'. לא צלחתי את המבחנים, אבל אז בקעו אצלי ניצני האהבה לשירה ומשחק.
"לימים, כבר בתקופה של להקת הנח"ל, יאיר רוזנבלום שלח אותי ואת שולה חן לשיעורי פיתוח קול אצל המורה המיתולוגית רחל הוכמן. הוא האמין בנו".
איך התקבלת ללהקת הנח"ל, שנחשבה אז למבוקשת ביותר מכל הלהקות הצבאיות? אביבה רוזנטל: "חברת ילדות שלי, רוחל'ה חנוך - אין קשר לשלום - התקבלה שנה לפניי ללהקה. מאוד התלהבתי מזה וביקשתי ממנה להכין אותי למבחנים. היא נתנה לי 'טיפים'. במבחנים עמדתי מול חנן גולדבלט ושייקה אופיר. אמרתי להם שאני לא יודעת לשיר וביקשתי לבצע קטע של משחק. התחלתי להציג והם צחקו עד דמעות.
"בשלב מסוים ביקשו שאפסיק, אבל אני המשכתי. חנן כל הזמן ניסה לקרוא לי לחדול, וכשכבר שמעתי אותו צועק: 'די, מספיק!' עניתי לו: 'בסדר, די, למה לצעוק?' כששאלו אותי לשמי כל כך התרגשתי שהשבתי: 'לא משנה, אני החברה של רוחל'ה'. אחר-כך קיבלתי בדואר הודעה שהתקבלתי, ואז נכנסתי לאוניברסיטה של החיים שלי".
אהבה בנח"ל בתוכנית הראשונה בהשתתפותה, "מהנח"ל באהבה", שהיתה ה-19 במספר של הלהקה, פגשה אביבה זמרים שכבר היו ידועים למרות גילם הצעיר: שלום חנוך, מנחם זילברמן, טוביה צפיר, חנן יובל, שולה חן, ששי קשת, וגם שרה לפיד מאשדות-יעקב איחוד ויעל בסיס.
רובם ככולם היו קיבוצניקים ובוגרי תנועות נוער. אביבה מתקשה לזכור מאבקים על סולו או מקרים של "אגו" מפותח מדי כמו אלה שסופרו בסרט "הלהקה", אבל את הקשר שלה לדמות הזמרת שמתאהבת במפקד הלהקה - היא מתקשה להכחיש. היא והמפקד שאולי רוזנטל הפכו לזוג במהלך התוכנית "הנחלאים באים".
"יאיר רוזנבלום, המעבד והבמאי שלנו לצד דני ליטאי, האמין בי", נזכרת אביבה בג