כשני קילומטרים מפרידים בין ביתה של בתיה הולין בכפר עזה לבין ביתו של מחמוד ברצועת עזה - שני שכנים שמעולם לא נפגשו. התערוכה הייחודית "בינינו", שתוצג במסגרת אירועי "דרום אדום" 2023, מפגישה בין השניים באמצעות התצלומים שכל אחד מהם צילם מעברו האחד של הגדר.
התצלומים שצילמה בתיה הולין, חברת קיבוץ כפר עזה זה 45 שנה ואשת חינוך שעוסקת בקידום ופיתוח ההתיישבות בנגב ובגליל ובפרויקטים לטובת הקהילה, מתפרסמים בדף הפייסבוק שלה וצברו קהל אוהדים נאמן.
משני צדי הגבול
בסדרת הצילומים שתוצג בתערוכה "בינינו" משתפת הולין את המבקרים בצעידה היומית שלה בדרך הביטחון המקיפה את הקיבוץ ונושקת לגדר. "בכל יום אני קמה אל הלא נודע", מסבירה הולין שמצלמת את רגעי השגרה של החיים במקום שבו המילה "שגרה" היא עניין שברירי.
"כשהרעיון להפיק תערוכת צילומים החל לקרום עור וגידים, החלטתי להפיק תערוכה עם ערך מוסף שבאמצעותה אוכל להציג את החיים משני צדי הגבול", היא מספרת. "לכן, כשאספתי ומיינתי את החומרים, הזמנתי גם צלמים פלסטינים תושבי עזה להציג את 'הליכת הבוקר' המקבילה שלהם".
ואולם, התברר שצירוף צלמים עזתיים לתערוכה הוא משימה מורכבת, וכמה צלמים שנענו להזמנה להציג את תצלומיהם בתערוכה התחרטו כיוון שחששו מהתגובות של סביבתם.
בסופו של דבר נותר רק מחמוד (שם בדוי, כדי לשמור על ביטחונו האישי) שנענה באומץ להזמנה להציג לקהל הישראלי תמונות המתעדות את חיי היומיום בעזה.
התצלומים שצילם מחמוד לוכדים רגעי שגרה והם שונים מהתמונות והדימויים שהקהל המקומי מורגל לראות בתקשורת. תצלומיו אינם מתמקדים בלחימה, בסבל, בעוני או במצוקה, אלא מנציחים בפשטות את חיי היומיום של התושבים.
"צילום הליכות הבוקר שלי הוא חלק מתהליך החוסן של חיים במקום שבו ברגע אחד, ובלי אזהרה מוקדמת החיים משתנים מקצה לקצה", מציינת הולין. "הטבע המרהיב מסביב מהווה עבורי הנאה מתמשכת, ומונצח באמצעות התמונות שאני מצלמת. הצילומים ששלח לי מחמוד ומוצגים בתערוכה, מוכיחים שגם מצידה השני של הגדר אנשים חווים רגעים דומים, כמוני. התערוכה מנסה לנתק את ההקשר המיידי של עוטף עזה למלחמה וגיהינום, והיא נוצרה מתוך הרצון להראות למבקרים, מבוגרים וצעירים כאחד, ש'עוטף עזה זה לא מה שחושבים' וכנראה שגם כל מה שאנחנו חושבים ומדמיינים על מה שקורה מהצד השני של הגדר הוא לא בדיוק מה שחשבנו".
עתיד אחר
שני הצלמים, בתיה ומחמוד, מבטאים בתצלומים שלהם את הקשר והאהבה לנוף ולאנשים שמסביבם, ואת התקווה שיום אחד יוכלו לקום לעתיד אחר, שפוי ורגוע.
"כשחיים למעלה מארבעה עשורים בקיבוץ בעוטף עזה, ומתוכן כמחצית השנים הן שנות מלחמה, בוחנים בכל פעם מחדש מדוע חיים כאן ומה המשמעות של החיים הללו", מציינת הולין. "כפר עזה הוא הבית שלי, שעבדתי קשה בכל השנים לפתח ולטפח, יחד עם חבריי בקהילה. זה הבית שבו נולדו וגדלו ילדיי והיום גם נולדו וחיים כאן נכדיי. מי שחי בעוטף, נוהג להגדיר את החיים כאן כ־95 אחוז גן עדן וחמישה אחוז גיהינום. אלו חיים של קהילה פורחת, חינוך מיטבי לילדים, חיי תרבות ויחד אמיתי, אבל מדי פעם החיים השלווים מקבלים תפנית חדה של רגעי מלחמה ופחד, ואלה הם חמשת אחוזי הגיהינום שלנו, שאותם אנו שואפים להקטין".
תחושת חופש
התצלומים המוצגים בתערוכה צולמו במצלמת הטלפון החכם של הצלמים, ופעמים רבות אפשר לראות בהם את הגדר. "חרף העובדה שלא יוכל לקחת חלק פיזי בתערוכה, הרי שיצירותיו ידברו בשם עצמן, עבורו", אומרת הולין על שותפה לתערוכה. "מחמוד הצעיר חולם להקים משפחה ולחיות חיים נורמטיביים כפי שחיים בני גילו במקומות אחרים. לדבריו, ההשתתפות בתערוכה מאפשרת לו לחוש את החופש שכה חסר לו".
את התערוכה אצר משה אש והיא תוצג כחלק מאירועי "דרום אדום" שאותם מרכזת מינהלת הבשור. התצלומים העוצמתיים והאופטימיים מתאימים לכל המשפחה.
במסגרת התערוכה המוצגת בתמיכת קרן גרשוני, מועצה אזורית שער הנגב, קיבוץ כפר עזה ותנועת "נשים עושות שלום", ייערכו כמה פעילויות קונספט ייחודיות כמו הקראת שירה בהשתתפות ד"ר סלעית לזר, אגרונומית ומשוררת המתגוררת בקיבוץ סעד, הליכת צילום ושיח גלריה. יש כוונה להפוך את התערוכה לתערוכה נודדת כדי להנגיש אותה לעוד קהלים ברחבי הארץ.
קראו גם:
פתיחת התערוכה: יום שישי (3.2), שעות פתיחה: כל יום בשעות 10:00–15:00, התערוכה תוצג עד מחצית חודש מרץ, מרכז המבקרים עוז בנגב, קיבוץ נחל עוז.
עוד פרטים ותיאום ביקור לקבוצות או מחוץ לשעות הפעילות בוואטסאפ 054-8160343 (בתיה הולין).
