שם: טרייסי ויזמן. גיל: 55. מגורים: קיבוץ מסילות. מקצוע: שירות שדה בעלי כנף, מפעל 'צמח תערובות', עמק הירדן. סטטוס: נשואה ליגאל, בן קרית שמונה, אם לארבעה ילדים: טל (28), נועה (27), עדי (25) ותומר (19) וסבתא לאוריה בן השנה וחצי.
קראו גם >>>
● איך נראית השבת שלך?
"בשבתות אני אוהבת להתעורר בנחת עם כוס קפה, לפתור תשבצים, לקרוא וליהנות ממוסיקה ברקע. לצאת לטיולים ברגל בעמק המעיינות עם יגאל בעלי, או עם הנכד הקטן ברכיבה על אופניים. עיקר משמעות השבת עבורנו היא להיות ברוגע ובנחת וליהנות מהסביבה בחיק המשפחה. בתי נועה ובעלה אייל גרים אצלנו עם אוריה לתקופה קצרה לקראת מעבר, ואני מתמוגגת ומבלה בכל רגע עם הנכד הקטן".
● מי מכין את הארוחה בשישי בערב? ומה בתפריט?
"אני מכינה את ארוחות השבת. אנחנו אוכלים מרק ירקות וקוסקוס באופן די קבוע, מקלובה, ממולאים או עוף וירקות בתנור. כל שישי יש תבשילים שונים, תלוי מי מגיע ולמי יש תיאבון. לקינוח אני אוהבת במיוחד להכין פאי תפוחים, העוגה המסורתית מבית הוריי באנגליה. בני המשפחה אוהבים את כל מה שאני מכינה, וזה נהדר. כשהילדים היו קטנים נהגנו לשבת יחד סביב השולחן ולשוחח על השבוע שחלף, ועכשיו הם מגיעים עם החברים והנכד ושוב סביב השולחן בארוחת השבת אנו מגשרים על הזמן שחלף".
● את הולכה לבית הכנסת?
"אין בית כנסת בקיבוץ מסילות".
● מדליקה נרות?
"בהחלט. אני נוהגת להדליק נרות במשך שנים רבות, ואני אוהבת את אווירת השבת החגיגית והשלווה שאור הנרות משרה בבית".
● אתם עושים קידוש בשישי?
"יגאל בעלי נוהג לקדש בשולחן השבת. יגאל גדל בקרית שמונה והביא איתו ניחוחות מסורתיים לבית שהקמנו בקיבוץ".
● את מצליחה לנוח במהלך השבת?
"בשביל זה נולדה השבת. אני עובדת כל השבוע, בסיורים בלולים במשקים השונים, כחלק מעבודתי בשירות השדה של מפעל 'צמח תערובות'. זה אומר הרבה הסתובבויות ונסיעות. לכן אני מקדישה את השבת שלי לפעילות רגועה. שבת היא גם היום שלנו לשיחות טלפוניות ארוכות עם הילדים שגרים מעבר לים - טל שחי במערב אנגליה עם חברתו אמה ועוסק בכתיבת דוקטורט על חלבוני הקורונה, קוביד-19; הבן הצעיר תומר שחי במרכז לונדון; ועדי שגר בזכרון יעקב יחד עם חברתו מאיה. השיחות עם הילדים מרגיעות ומשמחות אותי, כי אני מתגעגעת אליהם מאוד".
● זיכרון ילדות מיוחד מהשבת?
"בילדותי גרתי עם משפחתי הגרעינית ועם הסבים שלי בבית גדול בן 400 שנה, על גבעה גבוהה בדרום-מערב אנגליה. מסביבנו נפרשו נופים של טבע, גבעות ועמקים, נחלים, יערות ועדרי כבשים ופרות שרעו באחו הירוק, כאשר באופק הרחוק נראו החופים של צפון דאבון. הזיכרון המיוחד שלי מהילדות הוא הנסיעה עם אבי ז"ל ואחי, בשעות המוקדמות של בוקר שבת, לחופים. זה דרש ממני אחריות רבה להכין את הבגדים ערב קודם, כדי לא להעיר את אחותי התינוקת.
"כך מצאתי את הפתרון: להתלבש בלילה מבעוד מועד, והלכתי לישון בהתרגשות רבה. בשבת בבוקר, עוד לפני אור ראשון, אבא היה מעיר אותנו עם שוקו חם והיינו נוסעים חצי שעה במכונית ה'אוסטין מוריס' הכחולה, לחופים היפים ביותר באזור, עם סלעים ובריכות מלאות בבעלי חיים, צמחי ים, דגים וסרטנים. נהגתי לאסוף צדפים צבעוניים מהחופים בזמן שאבא שלי ואח שלי עסקו בפריסת רשתות קטנות לאיסוף דגיגים לאקווריום הענק של אבא, שהוצב בסלון הבית. אחרי ככמה שעות היינו חוזרים הביתה לארוחת בוקר שכללה מיץ טבעי וארוחת בוקר 'בריטית', והייתי מראה לאחותי הקטנה איזה צדפים יפים אספתי ומסבירה לה איזה אמנות מושלמת נעשה מכל האוסף. ימים מאושרים של ילדות".
כל העדכונים - חדשות קיבוץ
