עשרות חברי וחברות קיבוצים מעוטף עזה והנגב השתתפו אמש (ג'), בכנס החירום שהתקיים בנחל עוז, ביוזמת התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי, במחאה על העיכוב המתמשך וכוונת רשות מקרקעי ישראל לבטל את חלופת האגודה ולפגוע קשות בבנייה בקיבוצים בארץ בכלל ובעוטף עזה והנגב בפרט. בכנס נשאו דברים גם ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין ושר החקלאות וחבר הכנסת לשעבר, חיים אורון.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר אמר בכנס: "לא באתי לכאן היום כדי לדבר על 110 שנות התיישבות. לא באתי לדבר על העובדה שמאה קיבוצים מסמנים בעצם נוכחותם את גבולות מדינת ישראל. לא באתי לספר על חלקנו המאוד משמעותי במשק הישראלי בתעסוקה הישראלית, בדגש על הפריפריה – את כל זה כולם יודעים.
"באתי כדי לדבר על מסמך מביש שנכתב לפני כחודש על ידי ועדה "עאלק" מקצועית, ולגנות גינוי אישי חריף את כל מי שחתם עליו. אני מעריך שלאורך הזמן כל מי שחתום על המסמך הזה – יתבייש במעשיו. המסמך זרוע הרס והשמצות. מהמסמך משתמע כאילו הסיבה היחידה שהקיבוצים בחרו בחלופת האגודה היא כלכלית. באמת? בעוטף עזה שמחיר הקרקע הוא אפס? ההחלטה לבחור בחלופת האגודה התקבלה על ידי 65 קיבוצים שהבינו בדיוק על מה הם חותמים. חברי הקיבוצים רוצים לשמר את הקיבוץ. אלמלא האנשים שישבו פה עשרות שנים, לא היו בכלל מגרשים לחלק. אתם לא מחלקים רכוש שלכם, אתם מחלקים את הרכוש שלנו".
בסוף דבריו אמר מאיר כי התנועה הקיבוצית לא תקבל את המסמך הזה לעולם וקרע אותו בידיו.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמיתי פורת אמר: "אנו פונים לממשלת ישראל ואל מקבלי ההחלטות מתוך תפיסה התיישבותית- ערכית- ציונית לא מתוך עולם רווחי הנדל"ן. מי שבוחרים לגור בעוטף עזה הם החלוצים של ימינו, מי שבוחרים לצאת ולחרוש בשדה סמוך לגדר מעצבים גם היום במחרשה את הגבול, את הקו הראשון של ההגנה וזה שסופג את האש. על הממשלה לאמץ את המתיישבים, להבין ולכבד את אופי חייהם, לתת להם יד מחזקת ותומכת ולהימנע מלהכות בהם באגרוף או במחדל של התעלמות וחוסר הבנה. הקהילתיות בהתיישבות הציונות בכלל, ובעוטף בפרט, הם החוסן ועוצמה הישראלי אל מול כל איום, וחשוב לחזק אותן ולסייע להם לצמוח".
קראו גם:
אופיר ליבשטיין ראש המועצה האזורית שער הנגב, הודה לתנועה הקיבוצית שארגנה את הכנס דווקא בנחל עוז, בעוטף עזה. "לעוטף עזה יש מספיק אתגרים להתמודד איתם, אך פה בחרנו להיאבק לא רק על האזור שלנו, אלא במאבק משותף למען כל הקיבוצים בישראל, מאבק לכינון חיי קהילה כפי שהקיבוצים בוחרים. משמעות הדבר היא שאם לא יאפשרו לנו לשמור על הקהילות החזקות שלנו בעוטף עזה, אזי הקהילות תחלשנה ואז הקו הראשון של ישראל מול ארגוני הטרור בעזה, תהיינה הערים הגדולות - אשקלון ואשדוד".
רננה יעקב, מנהלת אגף אסטרטגיה במועצה האזורית אשכול וחברת קיבוץ ניר עוז, הוסיפה: "הניסיון שלנו לייצר כאן עתיד לאזור הזה מתבסס, בין היתר, גם על ההטבה של ההנחה שאנחנו זוכים לה על הקרקע. מנכ"ל רמ"י אמר לי בעבר שהוא לא ייתן לאף קיבוץ לממש את מלוא המגרשים שלו, אלא רק את מקסימום המגרשים המתוכננים כעת בתב"ע המאושרת. הוא אמר שהיום ערך הקרקע אפס אבל מחר אולי היא תהיה שווה יותר. מדינת ישראל שכחה שבשביל שתמשיך להיות פה התיישבות צריך לתת לה אפשרות לצמוח ובדרך שהיא רוצה לצמוח ומייחדת אותה וזה מה שעושה חלופת האגודה. צר לי כי זה ביטוי נוסף לדרך שבה מדינת ישראל רואה את עתידה של ההתיישבות ואת סיום תפקידה".
גם שר החקלאות וחבר הכנסת לשעבר, חיים אורון (ג'ומס), נשא דברים ואמר: "מדובר בזכות של קבוצת אנשים להחליט על אופי חייהם ביחד. אני מסרב להיכנס לוויכוח הנדל"ני. זו הכרעה פוליטית ולא נושא של פקיד זה או אחר. התנועה הקיבוציות צריכות לבוא לרמ"י ולומר: הסירו את ידכם מהנער הזה. אל תקבעו לנו איך לחיות. אני קורא לשר השיכון ליצמן, לו עזרתי בעבר עם הקמת השכונה החרדית בערד: אנחנו רוצים את הזכות לקיים את אורח חיינו לפי ראות עינינו, בהתאם לכללי המדינה, כפי שהחברה החרדית שאתה נציגה רוצה לקבוע לעצמה את אורח חייה".
לכל העדכונים – חדשות קיבוץ
