מתקרבים כבר ל-200 אלף? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המופיעים בשנתון התנועה הקיבוצית מספר 19 שיצא בשבוע החולף, מגלים כי אוכלוסיית הקיבוצים בסוף שנת 2022 כבר הגיעה ל- 193.5 אלף נפשות, והיא הגדולה ביותר אי-פעם.
מדובר בזינוק של ממש, משום שבשנת 2012 מנו תושבי הקיבוצים כ-141 אלף נפש בלבד. בתנועה מציינים כי הנתון מעניין גם לאור התנהלות מתנכרת מצד רשויות המדינה, אשר עיכבו שנים שוב ושוב מתן התרי בניה בקיבוצים ופגעו ביכולת הקיבוצים להיענות לציבורים גדולים שמבקשים לבנות את ביתם בקיבוצים. מרבית האוכלוסייה הקיבוצית - יותר מ-70% - מתגוררת בקיבוצים בפריפריה.
חזרה למגמת צמיחה
השנתון, המורכב מארבעה פרקים, הופק ונכתב על ידי אגף כלכלה של התנועה הקיבוצית, ונערך בידיה האמונות והמקצועיות של רו"ח אסנת כהן, מנהלת המחלקה הכלכלית בברית פיקוח, ובסיוע ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח, אגף חברה וקהילה, רכזי האזור בתנועה הקיבוצית, הכלכלנית של התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור ואיגוד התעשייה הקיבוצית. שלושת הפרקים הראשונים - הפעילות הכלכלית, מקורות הכנסה עיקריים ודמוגרפיה – מתייחסים לשנת 2021, ואילו הפרק האחרון - "אורחות חיים" - מתייחס לשנת 2022. שנתיים אלה היו חלק מ"שנות הקורונה", תקופה ייחודית, אשר הסתיימה בתחושה של רווחה גדולה ובתחושה שלמגורים וחברות בקיבוץ יתרונות גדולים, שלא נעלמו מעיניהם של ציבורים בחברה הישראלית והביקוש להיקלט בקיבוצים מרקיע שחקים.
נתוני הכלכלה מראים חזרה למגמת צמיחה, שאפיינה את מרבית השנים בעשור האחרון - שיפור במדדים בפעילות הכלכלית, ברווח התפעולי, ברווח לחבר, גידול בהון העצמי הממוצע בקיבוצים, חזרה לרווחיות משמעותית מ"תאגידים מוחזקים", ועלייה ברמת החיים (המתבטאת בגידול ההוצאות לצריכה). אלה כמובן נתונים ממוצעים, בשוליים קיימים עדיין קיבוצים שמצבם אינו משופר וכלכלתם עדיין מדשדשת ואינה יציבה, אך שיעורם של קיבוצים אלה יורד בהתמדה ועומד היום על פחות מ-5% מכלל הקיבוצים.
קראו גם:
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר הביע שביעות רצון מהנתונים המוצגים בשנתון, המעידים לדבריו על חוסנו של המגזר הקיבוצי, אך מזהיר כי "השנתון מסכם שנים טובות, אשר אופיינו בתנאים אחרים לחלוטין מאלה השוררים היום, של ריבית גבוהה ומדד מאמיר, להם צפויה להיות השפעה על כלכלת הקיבוץ בכלל ועל כלכלת כל משק בית בפרט". "עם זאת", הוסיף, "אנחנו פוגשים את האתגרים החדשים כשהכלכלה והחברה הקיבוצית חזקים יותר מאי-פעם אל מול אתגרי העתיד, ותלויים היום בעיקר בעצמנו, ברצונותינו ובמוטיבציה שלנו להגן על זהותנו המיוחדת".
עו"ד עמוס פרג'ון, מנהל אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית, הדגיש בהקשר הכלכלי כי לעליית הריבית במשק ישנה השפעה ישירה על ריבית הפריים הבנקאית ובכך על התייקרות משמעותית וארוכת טווח של האשראי הבנקאי, תשלומי ההלוואות השוטפים ועלויות משיכת היתר. לפיכך, הוא מציין, "נכון יעשו משקי הבית וכן גם הנהלות הקיבוצים, אם יבחנו היטב את התחייבויותיהם לזמן הארוך והקצר, לרבות היקף מסגרות האשראי, שעלות הקצאתן עלתה, ויתאימו אותן לסביבת הריבית הנוכחית". כמו כן ציין כי גם להתנהלות הממשלה, המקדמת תהליכי החקיקה חד צדדיים, ישנה השפעה על הכלכלה הישראלית היות שהיא משדרת חולשה במעמד מוסדות השלטון ובוודאות ההשקעות במדינת ישראל".
נתוני הכלכלה הקיבוצית מראים כי התעשייה מהווה את המרכיב הגדול (כ-70%) בהכנסות המגזר הקיבוצי. בשנת 2021 הסתכמו מכירות התעשייה ב-48.6 מיליארד ש"ח. נתון מעניין הוא המשך גידול חד בהשקעות בטכנולוגיה המתקדמת וחברות הזנק בקיבוצים.
בתחום החקלאות מסתמנת עליה מתונה בערך התפוקות ובהכנסות, זאת לאחר צמיחה גדולה יותר בעשור הראשון של המאה. מגמה בולטת היא גידול בהיקף התפוקה והגידול בענף המטעים על חשבון ענפים צמחיים אחרים. יודגש כי הרפורמה החקלאית והסרת מכסי המגן מהווים איום ממשי על החקלאות הישראלית וביטחון המזון.
97% מהקיבוצים קולטים לחברות מלאה
הנתונים שנאספו מהקיבוצים מראים על המשך מגמת איחוד סטטוסים שבהם רוב המתגוררים בקיבוץ הם חברי קיבוץ. המגמה של "איחוד סטטוסים" קיימת כבר ב- 62% מהקיבוצים, וב-19% נוספים מתבצע תהליך של איחוד כזה. מחזק מגמה זו הנתון שהרוב המוחלט של הקיבוצים (97%) קולטים את המצטרפים החדשים לחברות מלאה בקיבוץ. באגף חברה והקהילה שאסף את הנתונים הקהילתיים בשנתון, מסבירים כי "סטטוס אחיד" בקיבוץ הוא מרכיב יסוד בלכידות החברתית וביכולת של הקהילה לפעול יחד ולגבש הסכמות על הכיוונים הרצויים להתנהלות והתפתחות הקיבוץ.
ניהול: נתונים נוספים על הקהילה מראים כי ב-8% בלבד מהקיבוצים כל ממלאי התפקידים הבכירים הם חברי הקיבוץ, ב-23% מהקיבוצים המנהלים הבכירים כולם אינם מהקיבוץ, ובכמעט 70% מהקיבוצים תפקידי הניהול הבכיר נחלקים בין חברי קיבוץ לממלאי תפקיד מחוץ לקיבוץ.
דאגה לבעלי צרכים מיוחדים: איסוף הנתונים מגלה כי בארבעה מכל חמישה קיבוצים (81%) קיימת ועדה לצרכים מיוחדים, וב-11% נוספים מקדמים הקמת ועדה כזו.
עומדים ביעדי הפנסיה: ריכוז עדכני של נתוני הפנסיה (לא כולל תשלומי ביטוח לאומי) מגלה כי 54% מהקיבוצים מבטיחים לגמלאים קצבה בגובה "פנסיית רשם" המחייבת שגובהה 40% מהשכר הממוצע למשק - 4,692 ₪. גובה הקצבה עלה בצורה משמעותית (13%) ביחס לשנים קודמות. 43% מהקיבוצים מבטיחים לגמלאים קצבה הגבוהה מפנסיית הרשם המחייבת, ו-3% מהקיבוצים בלבד אינם מסוגלים להבטיח לגמלאים את "פנסיית הרשם" והם נעזרים בקרנות, ביניהן קרן סל"ע התנועתית. נתונים נוספים מראים כי ב-92% מהקיבוצים קיימת קרן עזרה הדדית, וב-77% מהקיבוצים קיימת קרן מילואים.
